כשהאחים איציק ושרון ניסנוב רכשו את הפועל ת"א, הם הבטיחו לא להשתולל כלכלית, בעיקר כי גם הם, כאוהדי הפועל ת"א, נכוו מהתנהלותו של הבעלים הקודם, אמיר כבירי.
הם הצהירו אז שהם כאן כדי להציל את הקבוצה מפירוק ומירידה לליגה ג'. הם גם היו מספיק כנים כדי להודות שאין להם את המשאבים הכלכליים הדרושים כדי להתחרות בענקי הכדורגל הישראלי. כך הם באמת פעלו: בשפיות כלכלית. זה הספיק בליגה הלאומית לעלייה קלילה לליגת העל, אבל כשמגיעים לליגה של הגדולים, כסף הוא בהרבה מקרים שם המשחק.
בינתיים הספיק צמד הבעלים להביא זרים ולשחרר אותם (לעתים מבלי שהספקנו לראות אותם), להיפרד מקובי רפואה ולחבור אליו שוב, רק כדי להיפרד ממנו פעם נוספת אחרי שכשל בהשגת נקודות ליגה. ביחס לדקות ליגת העל שיש לאחים ניסנוב, זה לא מעט. ביחס לאותה אמירה על "התנהלות שפויה", זה אפילו המון.
התבוסה לבית"ר ירושלים הייתה לא מתוכננת. זה קרה בעיקר בשל העובדה שהפועל ת"א התפארה בהגנה מצוינת בסיבוב הראשון ומיעטה לספוג שערים בעיקר בזכות הגנה קבוצתית. לעומתה, בית"ר ירושלים "התפארה" בהגנה מחוררת שסופגת וסופגת, כך שעל פי התוכניות של הפועל, מול בית"ר הם היו אמורים סוף סוף להבקיע שערים ולנצח. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ולא רק שהאדומים לא הבקיעו – גם ההגנה שלהם קרסה. ופתאום הדבר היחיד שעוד השאיר אותם צמודים לליגה, התפרק והשאיר אותם לגמרי לבד במקום האחרון. כל זה הכניס מעט פאניקה למתחם חודורוב.
הדבר היחיד שעוד השאיר את הפועל צמודה לליגה התפרק (אודי ציטיאט)
שלושה שבועות לפתיחת חלון ההעברות של ינואר, המאמן אופיר חיים צריך איכשהו למצוא את הדרך, אף על פי שאין לו כלים התקפיים, להשיג נקודות כדי להישאר קרוב לליגה, בתקווה להתחזק בצורה טובה בינואר ולתת למועדון סיכוי לשרוד בליגת העל.
אלא שנראה שהשגת נקודות על הדשא היא עוד החלק הקל לעומת האתגר הצפוי להפועל בשוק ההעברות. לכולם ברור שהקבוצה חייבת להתחזק לפחות בשני שחקנים, אם לא יותר, בעלי אופי התקפי מובהק. שחקנים מנוסים, שיודעים לכבוש ולבשל שערים ומביאים עמם קבלות, בתקווה שיוכלו לעשות זאת גם בהפועל ת"א.
לזה קוראים הוצאה בלתי מתוכננת. המשמעות היא פריצת את מסגרת התקציב של הפועל ת"א, מהלך שהאחים ניסנוב ממש לא תכננו לעשות. עכשיו עומדת בפניהם הדילמה הגדולה: האם להשקיע כסף גדול בחלון ההעברות ולקוות שזה ישתלם בסיבוב השני ובפלייאוף, או להישאר במדיניות השפיות (או אולי בתקופת הצנע) ולהסתכן בצורה ברורה ומוחשית בירידת ליגה – רק כדי לא להפוך לכבירי 2.
עומדים בפני דילמה. האחים ניסנוב (דני מרון)
זו דילמה גדולה, ואף תשובה אינה נכונה. האם הניסנובים יוכלו להציג את טענת השפיות הכלכלית בקיץ מול האוהדים, אם חלילה ירדו לליגה הלאומית? ואם ייכנסו כעת להרפתקה כלכלית שלא תכננו – מה תהיה המשמעות מבחינת עתיד המועדון והטווח הארוך?
את ההחלטה הקשה יצטרכו הניסנובים לקבל במהלך החודש הקרוב. אם יצליחו לאגור כמה נקודות במחזורים שנותרו עד 2019, הם יוכלו להגיע לחלון ההעברות בראש שקט יותר, ולקבל החלטות ללא לחץ מבחוץ. הרי גם הם מבינים שתוצאות שליליות רק יגבירו את הלחץ עליהם להכניס את היד עמוק לכיס – ולכו תדעו איך זה ייגמר.
מה דעתך על הכתבה?