מנואל איטורה, הקשר הצ'ליאני בן ה-34 שסיכם במכבי חיפה נוהג להפתיע. הקריירה שלו הייתה תמיד ליד הגדולות, אבל הוא שיחק בקבוצות קטנות יחסית והשיא שלו היה אצל מנואל פלגריני בתור הזהב של מלאגה. הוא שיחק בלא מעט קבוצות ספרדיות, אבל לא הרשים באמת כדי לעבור לאחת הגדולות וכך גם היה כששיחק באודינזה האיטלקית. בצ'ילה הוא זכה לכינוי "קולוצ'ו" (המתולתל) ומכבי חיפה תהיה הקבוצה העשירית שלו אחרי אוניברסידד דה צ'ילה, לייריה (פורטוגל), מורסיה (ספרד), מלאגה, גרנאדה, ראיו וייקאנו, ויאריאל , אודינזה (איטליה) ונקאקסה (מקסיקו).
הגעתו של איטורה ל"סמי עופר" מפתיעה בהתחשב בגילו הלא צעיר ובכך שיש למכבי חיפה מספר גדול של שחקני קישור, אך יחד עם זאת לאף אחד מהם אין את הניסיון שלו שכולל 35 הופעות בנבחרת צ'ילה, האחרונה הייתה ב-2012. איטורה לקח חלק רק בטורניר רשמי אחד – בקופה אמריקה ב-2007 בוונצואלה. ברבע הגמר הוא שותף 90 דקות, במשחק אותו צ'ילה תרצה למחוק מדפי ההיסטוריה בו הובסה 6:1 על ידי ברזיל, לזכותה כבשו בין היתר רוביניו ו-ואנגר לאב.
איטורה הפתיע גם בתחילת העונה כשחתם בוויאריאל שחיפשה עוד שחקן שיכסה את הקישור האחורי, אך הוא לא נרשם בזמן כדי לשחק בליגה האירופית. עונה לפני כן היה שותף לירידת הליגה של מלאגה ובין היתר לקח חלק בהפסד 2:0 לברצלונה במארס 2018, שסימן את הירידה הצפויה של הקבוצה. בוויאריאל הוא שרד רק ארבעה חודשים ושיחק רק בארבעה משחקים, שלושה מהם בליגה, באחת העונות הגרועות ביותר של ה"צוללת הצהובה", שעלולה גם היא למצוא את עצמה בליגה השנייה.
אלה שמכירים את איטורה אומרים שהוא תמיד היה קשר שעבד קשה,"פועל שחור" כפי שכונו פעם השחקנים הפחות נוצצים, אבל אחד שאפשר לסמוך עליו, מה שעשויה להיות אחת הסיבות שגרמו למרקו בלבול לרצות לצרף אותו בהתחשב בכך שבמכבי חיפה יש המון כוכבים ומעט שחקנים שמוכנים להקריב את עצמם עבור הקבוצה. בנוסף, איטורה ידוע במשחקו האגרסיבי כשלאורך הקריירה ספג 105 כרטיסים צהובים והורחק תשע פעמים.
איטורה בפוזה מוכרת. 105 צהובים לאורך הקריירה (Gettyimages)
אחרי שחתם בוויאריאל, הודה שהעדיפות הראשונה שלו הייתה בכלל לחזור לקבוצה בה החל את הקריירה, אוניברסידד דה צ'ילה: "אם זה היה תלוי בי, הייתי חוזר הביתה לקבוצה שעזבתי ב-2011. הרבה אוהדים תמיד כותבים לי או לקרובים שלי ושואלים למה אני לא חוזר לשחק בקבוצה בה שיחקתי שבע עונות. דיברתי עם נשיא המועדון ואמרתי לו 'שמע, ביום שתרצו שחקן בתפקיד שלי, קחו אותי בחשבון". לצערו זה לא התממש והוא יצטרך לבלות במכבי חיפה לפחות עד סיום העונה.
בראיון בספטמבר אמר: "הודעתי לסוכנים שלי שהחלום שלי הוא לחזור הביתה, אבל לא הייתה תשובה חיובית. אני יודע שיש להם כמה שחקנים בתפקיד שלי. מצפים ממני להראות את אותה היכולת הפיזית כמו בעבר, אבל זה כבר בלתי אפשרי בגילי. בכדורגל יש עוד מרכיבים חשובים ואני יכול לתרום מהניסיון שלי גם אם אני לא יכול לשחק 90 דקות באותה יכולת".
איטורה בוויאריאל. העדיף בכלל לחזור לצ'ילה (ויאריאל, רשמי)
בעונת 2011/12 החל איטורה את הקריירה שלו בספרד אחרי שעבר מלייריה הפורטוגלית למורסיה מהליגה השנייה, בה היה שחקן בולט ושיחק 35 משחקים בהרכב. אל שתי הקבוצות אגב, הוא הושאל מאוניברסידד דה צ'ילה וכשחזר למולדתו, החוזה שלו בוטל.
אחרי קיץ מלא חיזורים, מלאגה החליטה להחתים אותו לקראת עונת 2012/13 והוא שיחק איתה בליגת האלופות בין היתר מול זניט, אנדרלכט ומילאן תחת המאמן בן ארצו מנואל פלגריני, שהגיע אליה מריאל מדריד והכיר את איטורה. אלה היו ימי הזוהר של מלאגה שהייתה קבוצה מצוינת עם שמות מוכרים כמו איסקו, ז'וליו באפטיסטה, נאצ'ו מונריאל, קרלוס קאמני ועוד רבים. באותה עונה שותף איטורה ב-25 משחקים בליגה (15 בהרכב, 10 כמחליף) והיה בין השחקנים החשובים של הקבוצה.
מול מסי ב-2013. היה חלק מתור הזהב של מלאגב (Gettyimages)
שער הבכורה של איטורה באותה עונה היה ב-2:2 עם ברצלונה בקאמפ נואו במסגרת גביע המלך. הרומן עם מלאגה נמשך גם אחר כך, אבל בין לבין הצ'ילאני עבר לגראנדה ושיחק שנתיים נוספות ב"לה ליגה". אוהדי מלאגה כעסו עליו כשב-2013 עזב קבוצה מצליחה יחסית, ולא סלחו לו עד שחזר אליהם שוב ב-2017/18 כדי להחזיר חובו למועדון.
הבעלים של גראנדה היה אז ג'אמפאולו פוצו האיטלקי, שמחזיק עד היום באודינזה ובווטפורד, ואחרי שנתיים בקבוצה הספרדית בהן רשם 64 משחקי ליגה ושער אחד, הצעד הבא של הצ'ילאני היה מעבר ל"זברטות" מהסרייה A, שם העביר חצי עונה לא מוצלחת מדי ועבר בהשאלה לראיו וייקאנו. לאחר מכן לנקאקסה המקסיקנית ששברה שיא בעונת 2016/17 כששיחקה עם חמישה צ'ליאנים בהרכב, יותר מכל קבוצה בעולם מחוץ לצ'ילה. כשהגיע לקבוצה נכתב עליו במקסיקו: "איטורה הוא מסוג השחקנים שלא נוצצים, אבל משדרגים כל קבוצה שהם מגיעים אליה", ובמכבי חיפה יקוו לראות את זה קורה אצלם.
עם איסקו בעונה שעברה. איטורה היה בין הבודדים שזכו למחמאות למרות ירידת הליגה (Gettyimages)
את עונת 2017/18 החל במקסיקו וחזר בהמשך למלאגה, בה כאמור האוהדים לא ממש קיבלו אותו בזרועות פתוחות, אבל סלחו לו אחרי כמה משחקים. הקבוצה ירדה אז מנכסיה והיה ברור שהם צריכים מנהיג ובעלי הקבוצה הקטארי, שייח' עבדול אל ת'אני, החליט להמר עליו. איטורה התראיין אז לעיתון "מארקה" ואמר: "באתי להגן על הקבוצה והסמל עם הלב ועד המוות. אנחנו רוצים לסיים את העונה במקום הטוב ביותר שאפשר. זו עונה קשה ואנחנו רוצים לייצג את חולצה של מלאגה הכי טוב שאפשר". הקבוצה ירדה ליגה בסופו של דבר, אבל איטורה נחשב לאחד השחקנים הבודדים בקבוצה שהציגו יכולת טובה.
כשנשאל מה המטרה שלו כשחזר למלאגה אמר: "לקחתי חלק במועדון הזה במשחקים גדולים והרגשתי חייב להם". ואכן, ב"מארקה" נכתב שהוא היה אחד הבודדים שזכו למחיאות כפיים שנה שעברה. "אני שמח שזה קרה, כי רבים לא אהבו לראות אותי חוזר ושינו את דעתם". כיום מלאגה מדורגת שנייה בליגת המשנה בספרד ואולי בדרך חזרה ל"לה ליגה", אבל היא תמשיך בניסיונות ללא איטורה, שכבר נמצא בהרפתקאה חדשה בישראל ויקווה לחזור לאירופה עם מכבי חיפה.
מה דעתך על הכתבה?