אחרי שני משחקי אימון ולא מעט שינויים בסגל, אפשר לומר שבהפועל באר שבע המתחדשת יש מקום לאופטימיות לקראת העונה הקרובה. היעד הראשון הוא כמובן המשחק מול לאצ'י האלבנית במוקדמות הליגה האירופית (סיבוב מוקדמות ראשון), אפשר להבין אילו מסקנות הסיקו בדרום.
1. ב"ש ניסתה בעונה שעברה לרענן מעט את הסגל, אבל הרענון חסר שני מרכיבים משמעותיים: הראשון הוא להביא שחקנים שמחפשים את הפריצה בקבוצת צמרת כדי להפוך לדמות מרכזית בליגה שלנו. במקביל, עדיף שיהיו שחקנים צעירים. השנה, פרט לארנסטס שטקוס המבוגר, כל שחקני הרכש של ב"ש הם שחקנים צעירים כשרובם מקוים לעשות את הפריצה הגדולה בטרנר שם התנאים לכך הם מושלמים. בניית הסגל הייתה מחושבת עם מדיניות ברורה ומושכלת.
2. מבחינת התקציב, די ברור שבאר שבע הקטינה את התקציב על אף מסע הרכש. הקבוצה מהדרום הוכיחה שאפשר לחזק את הקבוצה מבלי להשתולל. ההשקעה הכספית היא לא גבוהה ביחס לשנים עברו וזה אמור להתקזז עם שחרורם של לא מעט שחקנים שמחזיקים בחוזים גבוהים.
קלטינס וספורי. מדיניות של שחקנים צעירים (צילום: הפועל באר שבע, רשמי)
3. מלאכת בחירת הזרים. נתחיל ונאמר שגם אם הצוות המקצועי ומערכת הסקאוטינג עובדים בדקדקנות, ביעילות ובסופר מקצועיות, עדיין אין הבטחה שזר כזה או אחר יצליח במועדון חדש. יש צורך בעבודת נמלים, לא פחות מכך, לאורך זמן, כדי להגיע לבחירה הנכונה. וגם אז יהיה מדובר בהימור משום שיכולת התאקלמות של שחקן זר במדינה חדשה אינו ניתן למדידה מראש ולעתים צריך הרבה מזל כדי שהעבודה הדקדקנית תפגוש את טיפת המזל והזר יהפוך לנכס למועדון. אין ספק שכניסתו של אליניב ברדה למערכת כראש מערך הסקאוטינג שדרגה לאין שיעור את הדרך שבה ב"ש בוחרת את המועמדים להצטרף אליה.
4. רענון בסגל השחקנים הוא חשוב, אך גם רענון בצוות המקצועי כולו היה הכרחי. פרט לברק בכר, נעשו לא מעט שינויים בצוות המקצועי כולו, רעיונות חדשים נכנסו למערכת כאלה, שמפרים גם את המאמן וגם את צוות הניהול. לטעמי, זה מדובר בחלק לא פחות חשוב מבנייתה המחודשת של ב"ש.
5. בפן המקצועי ניתן להבחין במשהו אחד מאוד משמעותי ומאוד בולט שהיה חסר בב"ש בעונה החולפת ואפיין אותה מאוד בשנות האליפות. ב"ש של העונה החולפת הייתה רכה, רצה פחות מיריבותיה שבוע אחר שבוע, לא לחצה את הנעת הכדור של היריבה המחצית המגרש שלה. בקיצור, הקבוצה הייתה חסרה מאפיינים רבים שיוצרים כוח הרתעה מול היריבות. בשני משחקי האימון שראינו עד כה, ניכר שעניין ההשקעה של שחקנים, הלחץ על הנעת הכדור של היריב – היא משימה עליונה שבכר מנסה להחדיר לשחקניו. במשחק מול גדנסק זה הביא לשער, ובמשחק מול אולימפיאקוס זה יצר לא מעט חטיפות כדור.
ברדה עם בכר. רענון בצוות המקצועי חשוב אף הוא (לירון מולדובן)
ברגע שבכר יצליח להטמיע את עקרונות המשחק הללו כברירת מחדל ולא משנה מי יהיו ה-11 שלו, ב"ש תעשה קפיצת מדרגה משמעותית ביחס לעונה שעברה. כשהקבוצה מצרפת לא מעט שחקנים צעירים שעצם הגעתם לב"ש נחשבת להישג עבורם והם יודעים שכל דבר שהוא לא 101% בכל אימון משחקון או דקת משחק תוביל אותם לא לראות את הדשא הירוק מקרוב – אזי המשימה הופכת לקלה יותר.
6. ב"ש עדיין לא השלימה את הסגל שלה, חסר לה קשר אחורי שיכנס לנעליו הגדולות של ג'ון אוגו, כזה עם דומיננטיות ברורה, נוכחות משמעותית ויכולת גבוהה, באלדומרו פרלאסה היה אמור להיות כזה אבל כבר לא ינחת בטרנר. ועכשיו הבחירה בקשר הבא צריכה להיות עוד יותר מדוקדקת משום שהצלחה בבחירה תשדרג עוד יותר את חוליית הקישור של ב"ש, וזו משימתו הגדולה של ברדה.
7. לסיום אתייחס לבעלים אלונה ברקת. גם אני סברתי שפניה מועדות אל מחוץ למועדון, במשך שלושה חודשים היא דשדשה בהחלטותיה ונעלמה מהמועדון, אבל ברגע אחד משהו מהלהבה שאפיינה אותה במשך שנות האליפות שוב החל לבעור. פתאום מהודעה שרק שחקנים חופשיים יצורפו, ב"ש רוכשת שחקנים. מהודעה שרק שחקנים עם שכר של עד 200 אלף דולר יצורפו, ראינו הצעה גדולה בהרבה לאלמוג כהן, דוד קלטינס ופרלאסה ואולי גם לזר נוסף שבאמת יגיע.
אוגו. המטרה הבאה: למצוא את מי שיכנס לנעליו (דני מרון)
לפני חודשיים פגשתי מכר קרוב של הזוג ברקת ושיתפתי אותו בתחושותיי שהמשפחה תמכור בקרוב את המועדון, הוא חייך ואמר יכול להיות שהקבוצה תימכר אבל תזכור מה אני אומר לך, משפחת ברקת לא מוכרת מניה בירידה היא מוכרת רק מניות בעלייה. אם הם יחליטו למכור זה יקרה רק אחרי שיזכו שוב באליפות ולא אחרי עונה חלשה. חייכתי ולא ממש האמנתי, אבל מסתבר שהוא ידע טוב יותר את הלך הרוח בבית המשפחה.
לא בטוח שב"ש תיאבק על האליפות בעונה הקרובה אבל היא לבטח תהיה מנייה בעלייה ביחס לעונה החולפת, ליצור קבוצה אלופה לוקח זמן, מבחינת אלונה ברקת המסע לעבר הגשמת היעד הזה שוב, החל העונה.
אלונה עם אנחל קריו. הלהבה שאפיינה אותה שוב החלה לבעור (הפועל באר שבע, רשמי)
מה דעתך על הכתבה?