חן עזרא שובר שתיקה: "בחיים לא אמרתי שאני שוקל לפרוש בגלל הדת"

השנה האחרונה, או ליתר דיוק השנה וחצי האחרונות, היו אולי הקשות בקריירה העשירה של חן עזרא. הקשר, שהחל את דרכו במכבי נתניה, עבר חוויה לא נעימה בהפועל באר שבע, בה כמעט לא שיחק, ניהל משא ומתן שהתפוצץ עם נתניה בחודשי הקיץ, עבר ללא תמורה לאומוניה ניקוסיה הקפריסאית ולבסוף, בינואר האחרון, הצליח לאחד כוחות עם המועדון בו החל את דרכו ועם הקפטן אלמוג כהן.

דווקא לאחר שחזר ארצה, למועדון נעוריו ולמעמד של שחקן מוביל, הכל נעצר. מגיפת הקורונה קטעה לו את החזרה לעניינים. כעת, מביתו, בראיון ראשון מאז חזר לארץ, הוא מספר לספורט1 על הכל: התקופה בבאר שבע, החזרה לנתניה, הקושי ללא כדורגל וסוגיית הדת אשר השפיעה על הקריירה שלו וזכתה להתעניינות רבה.

"זה לא פשוט. בהתחלה זה היה מאתגר ומעניין", התייחס עזרא לתקופה האחרונה. "אתה אומר לעצמך יש לי זמן לאישה ולילדים ויש לי שקט כמו בימים של פעם. ככל שעוברים הימים אתה מתחיל כבר להשתגע ולטפס על הקירות. במיוחד כשיש לך ילדים קטנים בלי מסגרות. אני שומר על כושר ומבצע את תכנית האימונים שקיבלנו מיניב מדר. כמובן שאנחנו מתגעגעים לכדור ולחברים. זו תקופה קשה מאוד".

"כל קבוצה צריכה להגיע עם השחקנים לפיתרון, הם חוזרים אליה בסופו של דבר" (אריאל שלום)

איך אתה רואה את העתיד?
"כלא ברור. אף אחד לא יודע באמת מתי ואיך הכדורגל יחזור ואם זה יהיה עם קהל או לא. מתי נחזור לאימונים? העונה תסתיים? אני מקווה שיהיה טוב ושנעבור את התקופה הזאת כמה שיותר מהר".

יש קבוצות שלא הגיעו להסכמות עם השחקנים לגבי קיצוץ. איך אצלכם זה נפתר כל כך מהר?
"היחסים של המנכ"ל שלנו עם השחקנים, ובמיוחד עם אלמוג, הם ממש טובים. יש כבוד גדול בין הצדדים. אלמוג בא והסביר לנו את המצב. כולם נפגעו: הבעלים, הקבוצה. באנו לקראת המועדון כי גם המועדון יכול היה לשלוח אותנו לחל"ת בסיטואציה שנוצרה והיינו 'נדפקים'. אני חושב שצריך למצוא את האיזון בין השחקנים שבאים לקראת הקבוצה לבין זה שהקבוצה לפעמים מנצלת את המצב ולוקחת את השחקנים לחוסר ברירה עם הגב לקיר. או שתקצצו או שתלכו לחל"ת. אצלנו קיבלנו פרגונים מכל מקום שאני הולך אליו. אני לא שופט אף אחד או נכנס לו לכיס. לכל אחד יש את החיים שלו וההוצאות שלו".

כדורגלנים יתחילו לחשוב על עבודות נוספות?
"לגמרי. אני חושב שיש רק כמה קבוצות בודדות בליגה שהשחקנים שם מרוויחים סכומים שיכולים להרשות לעצמם את הפריבילגיה להתפרנס רק מהכדורגל תמיד. כל השאר לא באמת מרוויחים סכומים שמסדרים להם את כל החיים. עולם הכדורגל השתנה. גם לפני הקורונה אני לא חושב שבקבוצות הקטנות שחקנים הרוויחו משכורות גבוהות. אני חושב שזה לא נעים לשחקן כדורגל ללכת ללשכת התעסוקה. זה לא מכבד וכל קבוצה הייתה צריכה להגיע עם השחקנים שלה לאיזשהו פתרון ולא לתת לשחקנים לחתום בלשכה. אל תשכח שאותם שחקנים חוזרים בסופו של דבר לקבוצה וצריכים לייצג אותה".

"לא נכנס לאף אחד לכיס. עולם הכדורגל השתנה" (אודי ציטיאט)

בחזרה לכדורגל: הקריירה של עזרא בן ה-31 כללה הופעות כמעט בכל הקבוצות הגדולות, כאשר בתחילת העונה שעברה הוא הצטרף לאלופת המדינה דאז, הפועל באר שבע, והיה בטוח שהגיע לפסגת הקריירה שלו. לאחר עונה שבה כמעט ולא קיבל הזדמנויות, עוד בקיץ שעבר הוא היה קרוב להגיע לנתניה, אלא שבשל הסחבת, באותו ערב שישי זכור, בעלי נתניה אייל סגל הציב דד-ליין לעסקה, שלא הבשילה בסופו של דבר.

"באותו זמן של הדד-ליין בקיץ הייתי אמור לעבור והיו כמה פרטים אחרונים לסגור. אייל נתן דד-ליין ורצה לעמוד מאחורי המילה שלו וזה בסדר. אני לא באתי אליו בטענות, אבל זה היה חבל. מצד שני, הכל לטובה. עם נתניה הכל הלך ברוח טובה, כי אם הגעתי בסוף זה סימן שהכל היה בסדר. אם היו דברים לא טובים או כעסים, גם עכשיו לא הייתי מגיע. בקיץ הבנתי שאני לא מקבל הזדמנות: אם מתוך עונה שלמה פתחתי רק בשלושה משחקים אז אי אפשר לקרוא לזה בכלל הזדמנות ראויה. זה בכלל לא מתאים למה שעברתי בקריירה ובכושר שהגעתי. ידעתי שאין סיכוי שאני חוזר על עוד עונה כזו. שאני רוצה לשחק ויש לי המון מה לתת ואני יודע את זה. הראיתי את זה גם. ידעתי שבטוח שלא אשאר בבאר שבע. ויתרתי על הרבה כסף כדי לעבור לנתניה. היינו אמורים להסתדר על הפיצוי הקטן, אבל אני מאמין שאם לא היה דד-ליין הייתי מגיע. אני מכבד את ההחלטה וזה נגמר".

תאר לי את אותו הקיץ והמו"מ עם נתניה. זו הייתה סחבת שנמשכה
"זו הייתה תקופה קשה. לא דיברתי עם אלונה בחיים. ההתנהגות של באר שבע הייתה לא יפה ולא מכבדת. אני לא חושב שצריך לנדות שחקנים ומה שעשו לנו זו בושה וחרפה מבחינתי. יש דרך לבוא, להסביר ולדבר. הרי כולנו בסופו של דבר לא רצינו להישאר בסיטואציה הזאת, אבל לפחות להתאמן עם הקבוצה. ישבתי בבית והייתי לחוץ ולא רגוע בנפש. אתה לא מבין מה הולך להיות ואתה רק מתפלל לבורא עולם שיהיה טוב ונצא מהתקופה הזאת ונחייך. אני שחקן שכל החיים שיחקתי ונהניתי מכדורגל וזה הכי חשוב לי".

"לא דיברתי עם אלונה בחיים". עזרא במדים האדומים (דני מרון)

לאורך כל הדרך הייתה שאלה האם אתה רוצה לחזור – אמרו שהיית יכול לעשות עוד ויתורים מבחינה כלכלית
"זה שטויות. אנשים יכולים לדבר הרבה מבחוץ. אם הם היו בסיטואציה הזאת, הם לא היו מדברים ככה. תאמין לי שעל הכסף שאני ויתרתי וגם עכשיו, כדי להגיע לנתניה, הרבה לא היו עושים ולא יעשו בעתיד. מי שצריך לדעת את זה יודע. הרגשתי בקיץ שאני צריך לחזור לנתניה, לבית. שזה מקום שאחזור בו לחייך וליהנות".

התייעצת עם הרב לגבי המעבר? היו שמועות כאלה
"הרב שלי לא אמר לי דבר כזה או אחר. הוא איחל לי ברכה והצלחה לאן שאלך. לא באמת כל דבר שקורה אני שואל את הרב למה. אני מדבר עם הקדוש ברוך הוא ומספיק בוגר לדעת שבחיים יש עליות וירידות וניסיונות. יש בורא לעולם וצריך להאמין גם בדברים שנראים לנו לא טובים לעין. לא צריך כל דבר לחקור למה, אלא להגיד טוב גם על הטוב וגם על הפחות טוב.

בחזרה לבאר שבע. היה רגע שהיווה עבורך נקודת שבר?
"אני זוכר שבאתי מבית"ר. מי שנמצא בבית"ר יודע כמה שמח שם ושזה כמו משפחה. כשבאתי לבאר שבע ראיתי שזה קצת שונה. יש שם אנשים מדהימים, אבל משהו באווירה היה שונה. הבנתי שיש פה וייב שונה וצריך להתרגל לזה. באתי לאימונים ונתתי הכל, אני לא בן אדם שעושה פרצופים".

לבסוף, לאחר הסחבת במו"מ, הגיעה אופציית המילוט של הקשר שחתם במדי אומוניה ניקוסיה הקפריסאית, לא לפני שדאג להכניס סעיף מיוחד בחוזהו בנושא השבת.

הייתה תחושה שלא רצית ללכת לאומוניה.
"בגלל הדת שלי, שכל החיים נלחמתי על השבת שלי, זה מה שכביכול הרתיע אותי ויצר בי פחד ללכת לחו"ל. זה נכון שאם היו אומרים לי לבחור, הייתי בוחר בנתניה אם זה היה מסתדר. הלב שלי רצה נתניה".

מתי הבנת שנגמר הסיפור שלך בקפריסין?
"התחלתי מדהים. חתמתי על הסעיף שלי עם הדת וידעתי שיהיו בעיות אבל כמו שאתה יודע בראש, אתה לא חוזה מה יקרה במציאות. לפני זה חשבתי שזה יסתדר, אבל פתאום אתה רואה שביום שישי הקבוצה עושה אימון בערב ויוצאת למלון ואני עושה אימון ביום שישי בבוקר עם מאמן הכושר והולך לישון ליד המגרש. אתה לא נמצא עם הקבוצה במלון, באסיפה וכו'. זה מוזר ואפשר לקרוא לזה לא הכי מקצועי. הם הסכימו לקבל את זה אבל גם הם מודים היום שהם לא חשבו שזה ישפיע ככה ביום יום. המאמן לקח אותי לשיחה ואמר לי שעזבתי נטו בגלל זה – שאני שחקן מוכשר עם איכויות והוא מחזיק ממני. בגלל זה בתחילת העונה שיחקתי. כשהתחילו חגי תשרי הפסדתי הרבה אימונים ומשם זה התגלגל בצורה פחות טובה".

במעמד החתימה באומוניה. "הייתי בוחר בנתניה אם זה היה מסתדר"

בחודש ינואר האחרון, האיחוד עם נתניה כבר קרה. עזרא הספיק לערוך מספר הופעות בקבוצתו החדשה-ישנה לפני ש"פגרת הקורונה" הכפויה עצרה אותו. במסע השכנועים השתתף הקפטן והחבר הטוב אלמוג כהן, שהפציר בו לחזור.

"אני מכיר את אלמוג הרבה שנים וכמו שאומרים, זה אח ולא חבר. זה שהוא נמצא במועדון הוסיף לי לרצון לסגור מעגל איתו ועם המועדון. הוא רצה אותי מכל הלב וייאמר לזכותו שהוא לא הפסיק להתקשר, לברר ונלחם עליי. הוא היה סוג של סוכן במו"מ הזה. הוא היה אומר שכולם רוצים אותי ומחכים לי. באתי כשהמועדון היה בסיטואציה די קשה. החזון שלי להצעיד את המועדון הזה למקום שהוא צריך להיות. הרבה השתנה פה. המתחם הפך לאחד הטובים והיפים במדינה. זה מועדון מסודר, אם זה אייל או ניב. ראיתי אנשים כמו גבי ושמחה בובליל ועדי גופאדה, אנשים שעזבתי לפני עשר שנים ועכשיו כשחזרתי הרגשתי כאילו לא עזבתי אותם מעולם".

היו הרבה ביקורות על אלמוג. מה דעתך על כך?
"אני יכול להגיד על אלמוג שהוא אחד האנשים הכי חזקים שאני מכיר. הוא יודע לקבל ביקורת כמו גבר ולקחת אותך בצורה נכונה או אם לפעמים יש עליהום גדול מדי. בשיחות שיש לי איתו הוא מודע לזה שהעונה הזאת פחות טובה מבחינתנו, למרות שמבחינת נתונים פר משחקים אני חושב שהוא מחלץ הכי הרבה כדורים בליגה. אין ספק שאלמוג מצפה מעצמו להרבה יותר וגם מצפים ממנו. כשהוא בא מגרמניה חשבו שהוא ייתן את הגולים והבישולים וקצת התבלבלו או נסחפו. אלמוג הוא הגרזן והלב במרכז המגרש אבל הוא לא זה שיכבוש. כל הציפיות היו משקל כבד על אלמוג וזה לא היה נכון. ברור שמצפים ממנו, אבל היו דברים שכבר לא היו קשורים אליו. כשנתניה לא ניצחה או לא כבשה, אמרו עליו שהוא חלש, אבל הוא לא זה שצריך לתת את הגולים. זה רק אקסטרה בשבילו. בשנה הבאה הוא ייתן עונה גדולה".

יומיים אחרי שחתמת, אייל סגל הודיע על עזיבה. איך זה השפיע?
"זה כבר היה באוויר. ידעתי פחות או יותר. חתמתי עם אופציה לעוד עונה ולא לכמה שנים, כשיש לי חוזה שאני לא יודע מה יהיה איתו. קודם כל הוא עדיין לא עזב אותנו אלא פשוט נמצא בסיטואציה שהוא השקיע הרבה ולבד וזה נהיה קשה. הוא צריך עזרה. הוא אוהב את הקבוצה ואני מבטיח לך שהוא לא ינטוש את נתניה. גם אם הוא יעזוב הוא יעביר אותה למישהו כמועדון מסודר. הוא הבריא את הקבוצה ולקח אותה מהתחתית וצריך להגיד לו כל הכבוד. הוא איתנו ואני מקווה שהוא לא יעזוב כי אנחנו רוצים שהוא יישאר".

אתה רוצה להישאר בנתניה גם בעונה הבאה?
"כן, בטח. באתי כבר לקראת המועדון פעם אחת וגם עכשיו קיצצתי למרות שאין לי חוזה לעונה הבאה. עשיתי כבר הרבה למען המועדון ואני חושב שהוא מעריך את זה. יכול להיות שאיתי כבר יתנהלו אחרת. אני חושב שיהיה בסדר. אני לא רואה את עצמי נפרד מנתניה. צריך לדעת שיש כבר גבול לכמה שבן אדם יכול לרדת, הוא צריך להביא פרנסה הביתה".

אלמוג כהן. "אחד השחקנים הכי חזקים שאני מכיר" (אודי ציטיאט)

לאורך השנים, לא פעם עלתה סוגיית אמונתו של עזרא בדת והשפעתה על הקריירה שלו. ניתן היה לראות זאת גם בעזיבה את ניקוסיה, אך לאורך השנים עלו גם תהיות ושמועות לגבי רצונו להמשיך בכדורגל או אולי ללכת בדרכו של חברו הטוב שניר גואטה, שפרש מכדורגל בגיל מוקדם והפך כיום לרב מוכר.

בתקופת המו"מ עם נתניה היו שמועות על כך שחשבת לפרוש לטובת הדת.
"כל הקריירה, תמיד כשהיה איתי איזה משהו, אנשים בחרו להפיל את זה על הדת. אמרו שהראש שלי לא מרוכז, אני דתי וכו'. אנשים יכולים להגיד מה שבא להם. בחיים לא אמרתי לאף בן אדם שאני שוקל לפרוש. זה נכון שבורא עולם הוא מבחינתי הדבר הכי חשוב, שהשבת בשבילי היא הכי חשובה אבל זה לא אומר שאני לא אוהב כדורגל. יש לי תשוקה ומי שמכיר אותי, ואתה יכול לשאול שחקנים שמתאמנים איתי, יודע שאני נותן אלף אחוז בכל אימון. אני אוהב את המשחק וכיף לי. זה שטויות מבחינתי. ההפך – האמונה נותנת לי כוח להצליח. שני הדברים ממלאים אותי".

שניר גואטה חבר קרוב שלך, היה מי שטען שתלך בדרכו.
"אני כבר בן 31, שניר פרש בגיל 23. לחזור בתשובה אחרי הפרישה? הדרך שלי כבר עכשיו היא דרך של תשובה. אני לא רואה את עצמי עובר שינוי קיצוני אחרי הפרישה. אני כן מניח תפילין, משתדל ללמוד תורה כל יום. זה לא שאחרי הפרישה אני רואה את עצמי לובש חליפה ונכנס לאיזושהי מערה. יהיה לי את סדר היום עם אשתי והמשפחה, פשוט בשבת זה יהיה יותר קל, כמו עכשיו בקורונה (צוחק)".

מדברים על זה שכל עניין הקורונה קשור להתנהגות של אנשים וזה מעיין עונש.
"כתוב בתורה: 'אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל'. איך שאני מסתכל על זה, כל האנשים כולל אותי, צריכים לשבת בבתים ולעשות חשבון נפש. להסתכל על זה כאילו בורא עולם מנקה את העולם ולא מרוצה מאיך שאנשים חיים בחוץ. אם זה בנושא לשון הרע אחד כלפי השני, אם זו שנאת החינם, חוסר פרגון. דברים בין אדם לחברו. הקב"ה רוצה שנאהב ונכבד אחד את השני. גם אם אתה לא אוהב מישהו, לפחות אל תשנא. אני לא יודע אם זה יעשה אנשים טובים יותר. השכחה של האנשים היא דבר גדול. עכשיו כולם מבוהלים, אבל עוד שנתיים-שלוש, אני לא רואה אנשים אומרים 'וואי הייתה קורונה, בואו נתנהג עכשיו יפה'. במרוצת החיים ועם מה שקורה היום בעולם הדינמי עם הרשתות החברתיות, ישכחו מזה".

אני לא זוכר קבוצה כמו מכבי נתניה מבחינת שחקנים מאמינים.
"יש לנו קבוצת וואטסאפ שנקראת קבוצת "הדתיים". בכל שבת שיש לנו משחק חוץ אנחנו ישנים יחד במלון: אני, אלמוג, ויקי, גבי. לא רק שזה לא קשה. זה הכי כיף בעולם כולם ביחד. בתור אחד שעבר שבתות לבד רק עם אשתי והייתי בכל הארץ, לשמור עם כמה שחקנים זה גן עדן. אנחנו עושים שיעורי תורה מדי פעם אצל סתיו פיניש ויונס מלאדה. חיברנו גם את אביב אברהם וגם צליל נחמיה מגיע".

קניקובסקי וכחלון. "לשמור שבת עם כמה שחקנים זה גן עדן" (דני מרון)

מעניין לאן יכולה הייתה להתגלגל הקריירה של עזרא לולא הוויתורים למען הדת (ויתורים שהוא מסרב בתוקף לקרוא להם בשם הזה). למרות רזומה מרשים, גם הקשר מודה שהקריירה שלו הייתה יכולה להתפתח אחרת.

כמה הדת השפיעה לך על הקריירה? על קבלת ההחלטות?
"בוודאות יכולתי להיות במקום יותר טוב. הקרבתי המון עבור הדת. הייתה לי הצעה מרוסיה עם חוזה של חצי מיליון דולר מאוראל לפני שעזבתי ממכבי חיפה להפועל תל אביב. לא הלכתי רק כי ידעתי שאין לי סיכוי לקיים שם את מצוות השבת.. בגלל הטיסות הרחוקות וכו'. אני שלם עם זה, אני אפילו לא קורא לזה מחיר. לא כואב לי שפספסתי קריירה מסוימת. אני שמח וגאה בדרך שלי. זה עדיין לא שיא המושלם, אבל אני שמח שלא מכרתי את הקדוש ברוך הוא בשום שלב בקריירה למען עוד כסף או תהילה. יכול להיות גם שאם לא האמונה והדת לא הייתי מגיע למה שהשגתי. אני מסתכל על חן כילד שבא מפנימייה, היה במכבי נתניה ואז במכבי חיפה וכו'-אני אומר לבורא עולם תודה רבה על הכל".

סומנת כאחד השחקנים המוכשרים שיש. יש בכל זאת תחושת פספוס?
"בטח. יכולתי להגיע ליותר. בשנים שלי במכבי חיפה, מבחינה אישית הייתי מדהים. בשתי עונות מתוך ארבע כבשתי ובישלתי במספרים דו ספרתיים, לקחתי גביע והייתי בשלב הבתים של הליגה האירופית. אנשים לא יודעים אולי, אבל אחרי שסיימתי את החוזה במכבי חיפה, הם הציעו לי להמשיך בחוזה חדש ואני סירבתי. אולי זו הייתה טעות בדיעבד. באותה תקופה, גם כשסיימתי את החוזה היו דיבורים על הליגה הספרדית כשדודו אוואט היה הסוכן שלי. אני לא זוכר במדויק איזה קבוצות, אבל היו קבוצות שבאו לראות אותי, אני חושב שאלה היו ראיו וייקאנו וחטאפה. אין לי ספק שעם הכישרון שלי, יכולתי לעשות קריירה יותר גדולה מבחינת תארים, שערים וקבוצות".

בהשראת שחקני הכדורגל הרבים המשתפים בתקופה הזו סיפורים משעשעים ממהלך הקריירה, גם קשר נתניה סיפק אחד כזה: "יום אחד אבא שלי בא לפנימייה בה למדתי. המנהלת קראה לו כי עשיתי כמה בעיות בבית הספר. אבא שלי הוא בחור מאוד מצחיק. המנהלת אמרה לו: "הבן שלך לא לומד ועושה בעיות. אנחנו רוצים להעיף אותו". אבא שלי אמר לה: 'טלי, עזבי אותך. קודם שיידע לתת פס בימין ובשמאל ואחרי זה נדבר על הדברים האלה'. היא לא הבינה שהוא צחק ואמרה לו: 'סליחה, איך אתה מדבר. אני לא עושה מזה צחוק'. היא לא הבינה אותו".