קצת יותר משבוע לאחר שסיים את דרכו בהפועל תל אביב וחזר למולדתו על מנת לשהות לצד משפחתו בזמן פגרת הקורונה, סטפן ספירובסקי התראיין היום (חמישי בהונגריה) וסיפר מדוע עזב את ישראל, מה דעתו על ליגת העל, איך זה לחיות תחת איום של טילים ומה הוא חושב על הקהל ועל התקרית המפורסמת עם המאמן ניר קלינגר.
מדוע עזב את הפועל תל אביב: "מגיפת הקורונה הובילה לכך שהעונה הופסקה עד להודעה חדשה. בתקופה קשה כמו זו, רציתי להיות לצד בני משפחתי. אשתי תמרה ילדה בשבוע שעבר בן, קראנו לו מטאו. דיברתי עם המאמן שלי ניר קלינגר והבעלים של המועדון והם הבינו את בקשתי וסיימנו את החוזה בהסכמה הדדית. עכשיו, אחרי שנולד לי בן, המשפחה שלי במקום הראשון וכדורגל רק במקום השני".
על המשחק המפורסם מול מכבי נתניה, בו הוא עלה מהספסל, הוחלף והתעמת עם ניר קלינגר: "המאמן לא היה מרוצים מהביצועים שלי. כשהגעתי לספסל איבדתי את הראש. הייתה תקרית קטנה ביני לבינו. בהמשך הבנתי שטעיתי והתנצלתי בפני כולם. לא יצאתי מזה נקי, נקנסתי ב-5,000 שקל. שילמתי מחיר כבד עבוד התגובה הנמהרת שלי, אבל מאותו רגע השתפרתי והבקעתי שערים".
הרמה בישראל: "זו תרבות שונה של כדורגל. זו ליגה עם הרבה מומנטומים. קבוצות צוברות ביטחון ורצות. יש ארבע-חמש קבוצות שמאוד קשה לשחק נגדן. יש הרבה שחקנים ישראלים, אבל בקבוצות הגדולות אפשר לראות יותר שחקנים זרים. גם נגד קבוצה מהמקום האחרון אתה צריך לעשות הכל כדי לרדת מהמגרש כמנצח. הכדורגל בישראל הוא חיים או מוות עבור האוהדים. הם מעודדים כמו מטורפים ויוצרים אווירה נהדרת. במשחקי בית של הפועל היו 12,000 צופים בממוצע ובמשחקים של היריבה העירונית, מכבי, 33,000 בממוצע".
על כך שאזעקות וטילים זה דבר נורמלי בישראל: "מהר מאוד התרגלנו לזה. למרבה המזל, חיינו הרחק מהאזור הזה וזה לא הפריע לשגרת החיים שלנו. מבחינת כדורגל, סיימנו את העונה הסדירה במקום החמישי בטבלה והעפלנו לחצי גמר הגביע. בהתחלה הייתי מבואס, לא הלך לי מבחינת הבקעת גולים, אבל אחרי שלושה חודשים הכל התהפך. הבקעתי בגביע מול קטמון, זה היה חשוב לביטחון העצמי שלי, ומאז הרגשתי כאילו ספירובסקי הישן והטוב חזר".
סטפן ספירובסקי (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?