חלק גדול משחקני ליגת העל בכדורגל מוטרד מאוד מההנחיות החדשות בעקבות העובדה שלא יקבל שכר בחודש יוני, אולם ממסמך שהגיע הבוקר (ראשון) לספורט1 עולה כי הקבוצות תהיינה מחויבות לשלם להם שכר עבור החודש הזה. כזכור, בסוף השבוע איימו חלק מהשחקנים שלא מחזיקים בחוזה לעונה הבאה כי יסרבו לעלות למגרש אם לא יקבלו שכר ובקבוצות חששו מנטישת שחקנים זרים. למעשה, ברק טוען שפיפ"א תחייב את הקבוצות לשלם לשחקנים משכורת על פי המשכורת האחרונה. כלומר, אם סיכמו על קיצוץ, לפי הקיצוץ.
בעקבות האירועים האחרונים, החליטו בארגון השחקנים לשכור את שירותיו של עורך הדין אפרים ברק, מומחה למשפט בינלאומי בספורט, על מנת לענות על הסוגיה הזאת. במסמך שהעביר הבוקר לארגון השחקנים תחת הכותרת "מסמך עמדה, הנחיות והמלצות פיפ"א בעקבות התפרצות מגפת ה- 19 Covid – השלכותיה על ענף הכדורגל בעולם", הוא עונה על השאלה באופן ברור: הקבוצות יהיו מחויבות להחתים את השחקנים על הארכת חוזה.
בסוף השבוע פרסמה פיפ"א את מסמך העמדה ובו הנחיות והמלצות בנוגע לדרכי הטיפול בכדורגלנים בתקופה הזאת. בתחילת חוות הדעת ניתח עו"ד ברק כי "כפי שמשתקף ממסמך העמדה עצמו, מחברי המסמך מודעים לעובדה שמימדי פגיעת מגיפת הקורונה מקשים על קביעת כללים מחייבים ברמה הלאומית". עוד הוא הסביר כי: "זאת, הן משום העובדה שהיקפי הפגיעה הם שונים במדינות שונות, והן ובעיקר, משום שפיפ"א מודעת לכך שהרשויות המוסמכות בכל מדינה ומדינה קבעו כללים והוראות מחייבות שהן מנדטוריות בתחומי המדינה הרלוונטית, וכמובן שאין בכוחה של פיפ"א או בגדר סמכויותיה כדי לגבור על אותם כללים".
מתוך חוות הדעת של עו"ד ברק
ברק מסביר במסמך כי פיפ"א מצינת שעצם התפרצות המגיפה היא מצב של כח עליון אולם מציין כי יש לשים לב לכך שמחברי המסמך זהירים בלשונם והם קובעים שהמצב הוא "כח עליון עבור פיפ"א והכדורגל. זהירות זו מתבקשת משום העובדה שמערכות משפטיות שונות ודינים מדינתיים שונים יכולים להגדיר 'כח עליון' בצורה שונה"., הוא כותב ומסביר לגבי המצב בישראל: "ידוע כי על פי הפסיקה שנהגה כאן שנים רבות, כמעט ולא היה מצב שהוכר בישראל כמצב של כח עליון (אלא אם הצדדים הגדירו אותו ככזה במפורש בהסכם). לכן, פיפ"א קובעת שהעקרונות המפורטים למסמך העמדה שעניינם 'הסכמים העומדים להסתיים והסכמים חדשים' ו'הסכמים שלא ניתן לקיימם בדרך שבה צפו אותם הצדדים מלכתחילה' יש לראותם כהנחיות פרשניות כלליות ולא מחייבות.
בסיום המסמך כותב ברק כי "נראה לי שיהיה נכון להסכים על מתווה שבו ידונו נציגי הקבוצות במסגרת "קיבוצית" קרי: נציגי מנהלת הליגות המקצועניות (עם נציגי השחקנים והשחקניות) קרי; ההסתדרות וארגון השחקנים (מתוך כוונה להגיע להסכמות בדמות "הסכם אחיד", ברוח המלצות פיפ"א, שבסופו של דבר ישמש מודל ליישום ביחסים האינדיבידואליים שבין כל קבוצה לבין כל שחקן מטעמה.
עוד טוען ברק כי: "הרעיון הוא שאם הצדדים ישכילו להגיע להסכם אחיד כזה, ארגוני השחקנים מחד ונציגי מנהלת הליגה מאידך, ימליצו (שמא יש להם כח מחייב יותר? ואז בוודאי שנכון להפעילו) לחבריהם, הקבוצות מצד אחד וכל שחקן/נית ושחקן/נית מצד שני, לאמץ את אותו הסכם מודל ביחסים ביניהם". עוד הוא קובע כי "לא מן הנמנע, שיהיה צורך לייצר מספר מודלים שכל אחד יתאים לקבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת ובלבד שההמלצה תהיה שכל מי שמשתייך לאותה קבוצת אוכלוסייה יחתום על הסכם מומלץ שכזה. מתווה כזה יהיה בו כדי להקל על המו"מ, לייצר הסדרים שוויוניים והוגנים, ולקחת בחשבון את מכלול השיקולים של כלל הענף ואת האינטרסים של שני הצדדים".
אפרים ברק לצד ניר רשף ואריאל פרייברג (דני מרון)
לסיום קובע ברק כי "מוסכם ומקובל כי, כעיקרון כללי, הסכמי ההעסקה צריכים להיות לחוק הלאומי הרלוונטי ולאוטונומיה. החוזית של הצדדים להסכם. משכך, ובהתאמה להוראת סעיף 18( 2 )ל- RSTP, מוצע כדלקמן: מקום שבו הסכם העסקה אמור להסתיים במועד המקורי המתוכנן של סיום העונה הנוכחית, מועד הסיום יוארך עד מועד הסיום החדש שיקבע על ידי ההתאחדות/הליגה. מקום שבו הסכם חדש אמור להתחיל (מועד תחילת תוקפו) במועד המקורי המיועד לפתיחת העונה הבאה, מועד תחילת תוקפו של ההסכם יידחה עד המועד החדש שייקבע לתחילתה של העונה הבאה.
בעקבות ההנחיות הללו, בארגון השחקנים מתכוונים לפרסם קול קורא לשחקני הכדורגל והקבוצות להגיע להסכם בעניין שכר חודש יוני ויולי, שעשוי לפתור את הסאגה המתמשכת.
מה דעתך על הכתבה?