בצל משחקי המונדיאל המדהימים שמרתקים את כולנו למסכים, מתקיימת לה, הרחק מעיני הזרקורים, חגיגת הצביעות הכי גדולה של הכדורגל הישראלי. בזמן שהמונדיאל בקטאר סיפק לנו הרבה דרמות מלהיבות והביא לנו בשורה גדולה בדמותן של נבחרות קטנות וחביבות (ערב הסעודית, סנגל ומרוקו), נשארו כאן בארץ כמה טייקונים, כמה עסקנים, וגם, כרגיל, כמה דמויות שאוהבות להשאיר מתחת לראדר התקשורתי. כל החבורה הזו עורכת חזרות אינטנסיביות כדי להציג בקרוב לחובבי הכדורגל הישראלי חגיגה אחרת. חגיגת הצביעות, כזו שמאיימת לשנות לחלוטין את פני הכדורגל הישראלי.
בקטאר מתנהלת חגיגת כדורגל אמיתית, כזו שמוכיחה לנו פעם נוספת, למה הכדורגל הוא הענף מספר 1 בעולם. וכאן בארץ, מתחת לראדר, כאשר עיני כולם נשואות לקטאר, והכדורגל הישראלי, כמו כל ליגה אחרת בעולם לא ממש מעניין, והתקשורת כולה מגוייסת (בצדק) לדווח על הדרמות הלא נגמרות במונדיאל, נרקמה לה כאן מזימה בחללים הסגורים, מזימה שנועדה לחולל בכדורגל הישראלי מהפכה של ממש.
אם הממשלה החדשה (בראשות סמוטריץ' ובן גביר) מאיימת לשנות כאן סדרי עולם, אז ממשלת הכדורגל שמתכננים יענקל'ה שחר, מורן מאירי ושות' להקים, מאיימת להפוך את הכדורגל שלנו לכדורגל לעשירים. ואם החלום שלהם יתממש, בוקר אחד נתעורר ונגלה שהכדורגל הפך לנחלתם של המיעוט. נגלה שיש לנו כאן כדורגל אותו מנהלים שני מועדונים: מכבי חיפה ומכבי תל אביב. אומנם יהיה ראש לממשלת הכדורגל, אבל בפועל יהיו שניים (יענקל'ה שחר ומורן מאירי) שהם, ורק הם, יובילו, ינהיגו, ינווטו, וכל השאר פשוט יצייתו להם.
הבחירות בסוף החודש על תפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל הבא הן לא בחירות בין אורן חסון לשינו זוארץ. בכלל לא. הן קצת מזכירות את הבחירות לכנסת. בעיקר את הקבוצה לא רק ביבי. אבל גם את הקבוצה למה רק ביבי. והכל, אבל הכל, קם ונופל על אינטרס אישי. מעולם הבחירות לראשות ההתאחדות לכדורגל לא היו חשובות כמו הפעם. מעולם. לראשונה מדובר במאבק על כסף. והרבה מאוד כסף. מעל 100 מיליון שקל. וגם אמוציות, שנאה ואגו. הרבה מכל דבר.
יש כאן מאבק שהוביל לחיבורים לא טבעיים, כאלה שלא היו מתרחשים מעולם, אילולא הרצון של המועדונים הגדולים להשתלט על הכסף הגדול. יש כאן קואליציה המורכבת מנציגי ארבע הקבוצות הגדולות, מועדונים שהשנאה והמתח ביניהם יכולים להפעיל טורבינות גדולות של חשמל. שימו לב לחיבורים שיש בקואליציה החדשה שהוקמה למען בחירתו של שינו זוארץ. ואולי יותר למען הזזתו של אורן חסון.
יענקל'ה שחר, מורן מאירי, ברק אברמוב, האחים ניסנוב וארז כלפון, יו"ר מינהלת הליגות. כולם הופכים עולמות כדי להחזיר את זוארץ לתפקיד ראש ממשלת הכדורגל, הם בעיקר פועלים כדי להעיף את חסון, זה שבולם ומונע מהם לרמוס את הקבוצות הקטנות, לצמצם את ליגת העל, ועוד כל מיני מהלכים שהם מתכננים לבצעזה שנים ונבלמו.
זוארץ, אם ייבחר, יהיה לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, יו"ר התאחדות הכי חלש שהיה פה. אפילו הרבה יותר חלש מנתניהו כראש הממשלה המיועד. זוארץ עשוי לברוח שוב. אם הוא יסכים לשמש קבלן ביצוע של שחר, מאירי ושות' (בעצם לא תהיה ברירה), הוא ייאלץ לוותר בעצם על כל התורה שבגללה החליט לקום ולהתפטר בינואר 2019, שלושה חודשים בלבד אחרי שנבחר.
הפעם זוארץ מבטיח, אם ייבחר, הוא לא יתפטר מייד. המשמעות ברורה- הוא נוטש את כל תוכנית העבודה שהכין, מוותר על כל ההבטחות שפיזר אז, ובעצם בא לשמש כמוציא לפועל של בעלי המועדונים הגדולים. זוארץ מספר לכל מי שרוצה לשמוע שהוא בא להוביל ולא להיות מובל. גם נתניהו מספר את הסיפורים האלה לאחרונה. אבל בפועל, נתניהו יהיה שבוי של סמוטריץ, בן גביר, דרעי, גולדקנופף, גפני ואחרים, וזוארץ יהיה שבוי בידי שחר, מאירי, אברמוב והאחים ניסנוב. ולא רק.
לפני חודשים אחדים ניסו כמה מראשי המועדונים הגדולים באירופה (ריאל מדריד, ליברפול, מנצ'סטר סיטי, יונייטד, ברצלונה, צ'לסי, ועוד) להקים ליגה חדשה – ליגת הסופרליג. הכסף הגדול של ליגת האלופות לא השביע אותם, הם קיבלו תיאבון ורצו לרפד עצמם עם רווחים הרבה יותר גדולים. מחאת האוהדים של הקבוצות, והביקורת הנוקבת של התקשורת באותן מדינות, מנעה את ההשתלטות העויינת על הכסף הגדול של זכויות השידור. החזירות של בעלי המועדונים הגדולים באירופה, גרמה למחאה חסרת תקדים מצד האוהדים של אותן קבוצות גדולות. כולם כזכור התקפלו.
אצלנו אין בינתיים מחאה מצד האוהדים. הם פשוט לא יודעים על התוכנית. בעלי המועדונים הקטנים בליגת העל ובליגה הלאומית, מתכוונים לצאת למאבק אם שחר, כלפון, וחבריהם יחלו בהליכים להגשמת חלומם. ואולי, אולי, כמו במסגרת חרם הצרכנים הפופולרי לאחרונה, ציבור חובבי הכדורגל יפתח בחרם משלו. תזכרו את השמות, עוד נחזור אליהם: יענקל'ה שחר, מורן מאירי, ברק אברמוב, האחים ניסנוב, ואבי לוזון. שינו זוארץ איש עסקים מצליח ואמיד מאוד, ספק פילנטרופ, ספק מנצל את ממונו הרב כדי למגנט סביבו רבים מעסקני הכדורגל הישראלי. זוארץ אדם נוח, נוח מידיי אפילו, וזו בדיוק הבעיה.
בעולם העסקים זוארץ פורח כי הוא פועל מתחת לרדאר התקשורתי. בעולם הכדורגל, הרווי בתקשורת ספורט, באמוציות, מאבקים, הכפשות ומה לא, זוארץ מתקשה לשרוד. הוא כבר הוכיח זאת פעם אחת. שלא תטעו, לזוארץ יש יכולת ניהול אדירה, הוא אדם מבריק ויצירתי, חביב ומנומס מאוד. הוא אפילו מכיר מצוין את הכדורגל הישראלי. אבל, וכאן האבל הגדול. הוא לא עשוי מהחומרים של העסקנים, אלה שלא חוששים להיכנס לעימותים, לספוג ביקורת נוקבת, ולנהל קרבות נגד כל העלום. זוארץ החליט להתפטר אחרי 3 חודשים בגלל שלא עמד בלחצים, בגלל שהוא לא בנוי למאבקים, ובגלל שהוא מייחס חשיבות רבה (אפילו מוגזמת) לכל מילה שנכתבת או נאמרת עליו בתקשורת.
הוא פגיע, הוא רגיש מאוד, ולמרות שיש לו קשר מצוין עם רבים בעולם התקשורת, הוא יודע היטב כי אלה שתומכים ומנהלים עבורו את הקמפיין, מקושרים ומחוברים הרבה יותר ממנו. לכן זוארץ, אם ייבחר, ייאלץ להיות קבלן ביצוע של אלה שהחזירו אותו לתפקיד. בניגוד לאבי לוזון, עופר עיני, אורן חסון, אין לזוארץ את האישיות הנדרשת להוביל מהלכים נגד גורמים דומיננטיים, נגד המועדונים הגדולים, ואין לו את הכוחות להתמודד נגד סדר היום שתציב התקשורת, בכל פעם מחדש. הוא תמיד יפעל כדי לרצות את הצעקנים על מנת למנוע סערות תקשורתיות, הוא ייכנע לדרישות של בעלי המועדונים הגדולים, הוא בעיקר יפעל בניגוד לתפיסת העולם שלו.
הרי זוארץ נשבר והתפטר בגלל שהבין כי בעלי הקבוצות פועלים אך ורק מתוך אינטרסים למען קבוצתם. הוא התלונן לא פעם כי הוא מתקשה לנהל את ישיבות ההנהלה כיוון שכל נציג של קבוצה רואה רק את טובתו האישית. הוא התלונן שלא מאפשרים לו ליישם את תוכנית החומש שהכין לטובת הכדורגל הישראלי, וזה עוד במציאות בה זוארץ היה מועמד מוסכם, סוג של קונצנזוס. לא פעם הוא רתח בישיבות הנהלה על ההתעלמות של בעלי הקבוצות ונציגיהם מהאינטרס הלאומי, והוא נלחם? הוא ניהל מאבק? לא. הוא הרים דגל לבן והתפטר. עכשיו הוא רוצה לשוב לסיבוב שני. עם אותם אותו הרכב של שחקנים מרכזיים, עם אותם גורמים שכל מה שמעניין אותם זה רק המועדון שהם מייצגים והכסף הגדול שיש בענף.
והפעם יהיה לו הרבה יותר קשה להתמודד עם הקשיים שבדרך. אם אז הוא היה מועמד יחיד, קונצנזוס שנישא באהבה על ידי כולם, בסיבוב הזה הוא יעמוד בראש סיעה עצמאית עם קואליציה אותה יקים עם מרכז מכבי, אבל תהיה לו אופוזיציה גדולה, רועשת ולוחמת. אם לוזון, עיני וחסון נלחמו נגד צמצום ליגת העל, נלחמו נגד שינוי חלוקת הכספים, נלחמו נגד הגדלה משמעותית של מספר הזרים בליגת העל, זוארץ ירים דגל לבן מהר מאוד. לא תהיה לו ברירה. המחאה שתוקם, המאבקים שיהיו, האופוזיצה שתעשה לו גיהנום, כל אלה, יחזירו את הכדורגל הישראלי לאחור. לתקופה בה עסקו בהריסות ולא בבנייה.
אחת הסיבות לכך שהמונדיאל בקטאר הופך לאחד המונדיאלים המרתקים ביותר שהיו, כזה שסיפק דרמות אדירות ועניין חסר תקדים, היא ההצלחה המסחררת של נבחרות קטנות, קטנות מאוד אפילו, בעיקר נבחרות ממדינות ערב. זה התחיל עם ערב הסעודית שהדהימה את ארגנטינה, ונמשך עם נבחרת מרוקו שניצחה את בלגיה, הדיחה את ספרד ופורטוגל והגיעה לחצי הגמר, והיתה לנו גם את נבחרת יפן שניצחה את גרמניה.
הנבחרות הקטנות הללו, הפכו את המונדיאל בקטאר לחוויה בלתי נשכחת. הדרמות, הרגש, הצבע והעניין שהכניסו למונדיאל, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. גם אנחנו, בלי הקבוצות הקטנות, העניות, הצבעוניות, הליגה שלנו לא תהיה מרתקת ומעניינת מדינה שלמה. וזו בדיוק הבעיה. אלה שרוצים להשתלט על הכסף של הכדורגל הישראלי, רוצים שתהיה לנו ליגה של עשירים, ליגה בלי פריפריה, ליגה בלי קבוצות מקריית שמונה, סכנין, בני ריינה, ואולי גם בלי אשדוד, ובלי סינדרלות. דרבי תל אביבי, ומשחקים גדולים בין הגדולות.
הבחירות על ראשות ההתאחדות בסוף החודש, יכריעו האם יהיה לנו כדורגל מקריית שמונה עד באר שבע, או כדורגל בחיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע בלבד. כדורגל לעשירים, כדורגל בלי סינדרלות, בלי הסנסציות שהופכות את הכדורגל למה שהוא באמת. יענקל'ה שחר, כמו שציינתי בפתיחה, מפגין הרבה צביעות במהלך הזה, והוא גם משחק בו תפקיד מרכזי. מרכזי מאוד אפילו. אל תדאגו, תכף נחזור אליו בהרחבה.
הסיפור הגדול של הבחירות שבפתח הוא הרצון של שני המועדונים הגדולים של הכדורגל הישראלי להשתלט ולנהל את הכדורגל הישראלי. בדיוק כמו שהם רוצים. למכבי חיפה ומכבי תל אביב יש בשנים האחרונות שליטה גדולה מאוד במינהלת הליגות, עכשיו שני המועדונים הגדולים רוצים שליטה מלאה גם על מוסדות ההתאחדות לכדורגל, והם מתכוונים לעשות זאת באמצעות קבלן ביצוע. קוראים לו שינו זוארץ. אורן חסון לא סיפק להם את הסחורה ונלחם נגד התוכנית הזדונית של המועדונים הגדולים (יתכן שהוא ישלם על כך מחיר אישי). אם תשאלו את חסון, הוא יגיד שהוא שלם עם כל מאבק שניהל כדי למנוע שינויים מרחיקי לכת, כאלה הפוגעים בקבוצות רבות בכדורגל הישראלי, ובעיקר בנבחרות ישראל.
אילולא התמיכה של שחר בזוארץ, סביר להניח שהוא לא היה מתמודד. אז למה בעצם החליט שחר להפנות גב לחסון? השיקולים הם רבים. זעם של מרכז מכבי על חסון שלא עמד בסיכומים איתם (חסון מציג מסמכים שמעידים להיפך), אבל עם כל הכבוד לזעם של מרכז מכבי, את שחר מעניין בעיקר האינטרס של מכבי חיפה. והאינטרס של הקבוצה הוא גם האינטרס שלו.
אם שינו זוארץ ייבחר, הוא יגשים לשחר וחבריו את החלום הגדול. הכי גדול. יענקל'ה שחר וחבריו רוצים לצמצם את ליגת העל? זוארץ יתמוך בגדול, כל החבורה הזו מעוניינת להגדיל את מספר הזרים בליגת העל? זוארץ יתמוך בשמחה. נציגי ארבע הגדולות רוצים להשתלט על כספי זכויות השידור, הם רוצים לחלק את הכסף הגדול לקבוצות הגדולות, הם רוצים לשנות את כללי המשחק ולשנות את השיטה, זוארץ יעשה בדיוק מה שהם רוצים. לא תהיה לו ברירה.
אף אחד מכל השמות הללו: שחר, מאירי, אברמוב, אחים ניסנוב, אבל אף אחד, לא מסתיר את רצונו בצמצום הליגה, בחלוקת הכספים בצורה אחרת, אבל כולם מנסים להסתיר את המניע. יענקל'ה שחר אדם עשיר. עשיר מאוד. מיטש גולדהאר טייקון בקנה מידה עולמי. האחים ניסנוב וברק אברמוב לא בליגה שלהם (מבחינת העושר), אבל הם הצטרפו אליהם גם כדי להינות מפירות בחירתו של זוארץ.
האחים ניסנוב וברק אברמוב גדלו בשכונה. הם לא נולדו עם כפית זהב בפה. דווקא אלה שגדלו בשכונה, צריכים לדאוג לחלשים, לפריפריה, אבל בעלי הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים חייבים את זוארץ כדי לשרוד. הייתם מאמינים שאם אברמוב היה עדיין הבעלים של בני חהדןה הוא היה תומך בצמצום ליגת העל? אין סיכוי. ראשי מועדון ארבע הגדולות רוצים להפוך את הכדורגל הישראלי למשחק של עשירים, לקחת את הכסף הגדול של כולם, ולחלק אותו בעיקר לקבוצות הגדולות.
הם לא אומרים את זה בגלוי, אבל התוצאה ברורה: ככה הם יפרקו את הקבוצות הקטנות, ככה הם יקבלו עוד כמה מיליוני שקלים בכל עונה. וככה האחים ניסנוב וברק אברמוב לא ייאלצו להביא כסף מהבית. וככה תהיה לנו ליגה של שלוש גדולות- מכבי חיפה, מכבי תל אביבי והפועל באר שבע, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים ישדרגו את הסגל שלהם בסכות המיליונים שיתווספו להם לקופה, וכך הם יצליחו להבטיח הישארות בליגת העל.
הכדורגל הישראלי, למי שרק שכח נמצא באחת התקופות הטובות ביותר שהיו כאן. נבחרות ישראל הגיעו להישגים רבים ומרשימים, כאלה שלא היו מעולם, אם חסון היה נכנע ללחצים שהופעלו עליו כדי לבצע שינןיים מרחיקי לכת, לא בטוח שנבחרות ישראל היו רושמות הישגים מדהימים. ההתנגדות הנחרצת של חסון להניע את המהפכה לעשירים על חשבון החלשים, גרמה לחזירים שבין המועדונים הגדולים לפעול כדי להזיז אותו מההגה. ואין אדם חלש כמו זוארץ שיכול להגשים להם את החלום.
חזרנו לשחר. הבעלים של מכבי חיפה אומר כי צריך להעביר את הכח מהמרכזים לקבוצות. מסתבר שאין גבול לחוצפה. מי שנחשב במשך יותר משני עשורים לדמות הכי דומיננטית במרכז מכבי, לאיש שעל פיו יישק דבר, האיש שלפני כל החלטה שראשי המרכז רוצים לקבל, הם חייבים לשמוע את דעתו ולקבל את בירכת הדרך, אומר כי צריך להחליש את המרכזים ולחזק את הקבוצות. לכן הוא תומך בזוארץ.
ליענקל'ה שחר יש המון זכויות בכדורגל הישראלי. הוא ללא ספק סוג של מודל לחיקוי, הוא שינה כאן את עולם הכדורגל הישראלי עם הפיכתו מספונסר לבעלים, הוא חתום על הישגים אדירים והוא ללא ספק היה ונשאר אחד האנשים החזקים ביותר בכדורגל הישראלי. אבל לשחר היו ויש אינטרסים, ושחר יודע לנווט היטב את מהלכיו בהתאם. כך זה היה כאשר הוא דחף את אבי לוזון החוצה, כך זה היה כאשר הוא תמך בעופר עיני, וכך זה היה כאשר תמך ולחץ על אורן חסון להתמודד על תפקיד יו"ר ההתאחדות. וכעת, הוא מוביל את התמיכה בשינו זוארץ.
לא תמיד היו"רים לוזון ועיני עשו כל מה ששחר ביקש, אבל תמיד הם נתנו לו את הכבוד. שהגיע לו. והגיע. אז למה שחר בעיניי מתנהג בצביעות? אז ככה. עזבו אתכם מהאמירה הזו ששחר רוצה להעביר את הכח מהמרכזים לקבוצות, אלה סיפורי אלף לילה ולילה. שחר הוא בן בית בכפר המכביה, כאשר הוא מגיע למשרדי הנהלת מכבי ישראל, פורסים בפניו שטיח אדום. שחר הוא יו"ר מרכז מכבי בפועל. הוא סוג של מלך במרכז מכבי ישראל. לאורך השנים ראשי מרכז מכבי הניחו לראשו זרים וכתרים, ושחר נהנה מהמעמד הזה.
לאורך השנים, ספג שטרן חלובה ביקורת על הכח העצום שהוא צבר בכדורגל הישראלי. חלובה ספג ביקורת על השליטה המלאה שלו על מרכז הפועל, על השליטה שלו בהתאחדות, על הקשרים המצויינים שיש לו עם רבים מבעלי הקבוצות, הגדולות, והקטנות. שטרן חלובה היה ונשאר מהאנשים החזקים והדומיננטיים ביותר בכדורגל הישראלי. אבל עם כל הכבוד לחלובה, לשחר היתה לאורך כל השנים שליטה אבסולוטית על מרכז מכבי. ולא רק.
כל ההחלטות הגדולות שהתקבלו בהתאחדות לכדורגל נעשו אחרי ששחר הביע את עמדתו. גם לוזון, גם חלובה, גם עיני, וגם חסון. לכולם היה חשוב לשמוע את דעתו, וגם לתת לו את הכבוד המגיע לו. היו החלטות שהתקבלו בניגוד לדעתו (גם של חלובה), בכל זאת היו"רים שנבחרו לא היו קבלני ביצוע. הם היו גם יזמים בנפשם.
נשיא מכבי חיפה היה מעורב כל השנים בעיצובה של הרשימה של מכבי ישראל בבחירות להנהלת ההתאחדות. היו מקרים שהוא הטיל וטו על בעלי קבוצות מסויימים ומנע אפילו את שיבוצם ברשימה. דעתו של שחר במכבי ישראל לא רק נשמעה, היא גם התקבלה. הנימוק של שחר שהוא רוצה להעביר את הכח מהמרכזים לקבוצות, הוא נימוק לא משכנע.
האם מר שחר המרכזים מנעו מהנהלת ההתאחדות לכדורגל לשנות את תקנון המשמעת? לא ולא. האם המרכזים אחראים על ההחלטות המתקבלות במינהלת הליגות? לא ולא. האם המרכזים מחליטים כמה זרים ישחקו בליגת העל ומה יהיה תקציב המינימום? ברור שלא. המרכזים מונעים מהנהלת ההתאחדות לשנות את תקנון הרשות לבקרה תקציבית? המרכזים התערבו פעם בהחלטות שאתה וחבריך קיבלתם במינהלת? ברור שלא. רגע מר שחר, המרכזים מנעו מההתאחדות לצמצם את ליגת העל? לשנות את מבנה הליגות? לא מר שחר. גם לא ההסתדרות. מאז שיורם אוברקוביץ הלך לעולמו, הכח של המרכזים הלך יחד איתו. גם הכח שהיה להסתדרות הלך.
הכח היחידי של המרכזים הוא הפריבילגיה להרכיב את הרשימות להנהלת ההתאחדות לכדורגל. זהו. בעשרים השנים האחרונות, המרכזים עסוקים בשמירה על הספורט בפריפריה, בשמירה על הקבוצות (מכל הענפים) מהליגות הנמוכות. דווקא אתה מר שחר, מעורב בכל הנעשה במרכז מכבי, דווקא אתה וחבריך הבעלים של המועדונים הגדולים, לא פעלתם לשנות את תקנוני המשמעת של ההתאחדות, את תקנון הבקרה התקציבית, לא עשיתם הרבה דברים שיכולתם לעשות. למה? שאלה טובה.
בוא נדבר ת'כלס מר שחר. אתה וחבריך רוצים את זוארץ יו"ר התאחדות כי אתם יודעים שהוא יגשים לכם את החלומות. שינוי מבנה הליגות, וחלוקה שונה של כספי זכויות השידור. תחלקו לגדולות את הכסף בהתאם לרייטינג, תגדילו את הנתח הכספי לטובת מענקי המיקום, תשלטו על הכסף הגדול.
איך אמר זוארץ, הוא החליט לחזור לתפקיד יו"ר ההתאחדות כדי שלא יהיו בו עסקנים שאינם קשורים לכדורגל.
הוא אמר כי הוא ידאג שבהנהלת ההתאחדות לא יהיו כאלה שאינם מייצגים קבוצות. זה אותו אדם שהפעיל את מיטב העסקנים כדי לשנות תקנון הבחירות ולבטל את סעיף ניגוד העניינים? זה אותו זוארץ שנישא על כתפיהם של שטרן חלובה, אבי ועמוס לוזון לתפקיד יו"ר ההתאחדות? אגב אותו זוארץ, זה שמבטיח להעלים את העסקנים, נתמך בכל הכל על ידי העסקן הכי גדול שיש כאן זה זמן רב – שמעון מימון. יכול להיות שהמועמד זוארץ מנסה לטשטש את המציאות ולספר סיפורים? נראה שכן.
שינו זוארץ נמצא בקשרים מצויינים עם אופירה אסייג. יואיל בטובו מר זוארץ להתארח בתוכנית שלה בשישי בערב, ולחתום על תצהיר שהוא לא יעניק את הכסף הגדול למועדונים הגדולים, לא יצמצם את ליגת העל, לא יגדיל את מספר הזרים (כדי לא לפגוע בנבחרות ישראל). ועוד דבר: בהתמודדות הראשונה, זוארץ נבחר רק בזכות סיכום שהושג בין המרכזים. הפועל ומכבי. זוארץ, כמו שחר, כמו רבים אחרים, היו ונשארו חלק מהפוליטיקה של המרכזים. עכשיו יש להם סלוגן חדש בו הם איתו הם רוצים לחסל את הכדורגל בפריפריה ולהשתלט על הכסף הגדול של הכדורגל הישראלי.
ומילה אחרונה לסיום: אבי לוזון היה מאלה שהביאו את אורן חסון להתאחדות. הוא השקיע חודשים רבים בשכנוע ובהבטחות להיות לצידו ולסייע לו. הוא עמד בכל ההבטחות שנתן לו. אבל רגע אחרי שזוארץ החליט להתמודד, לוזון החליט לתמוך בו. הוא נלחם נגדו כדי שלא יתמודד, אבל ברגע שזוארץ החליט שהוא רץ, אבי לוזון בצד שלו. עם הרבה ייסורים, והרבה תסכול, אבל מכבי פתח תקוה תומכת בזוארץ. ואם החלום של זוארץ יתממש, הולך להיות לנו שמח. לוזון עוד יגרום לו ללכת הביתה אם רק ינסה להגשים חלק מהחלומות של שחר, מאירי וכל השאר. ולא הזכרנו את הבעייתיות בנוגע לתמיכה של זוארץ בקבוצות רבות. הולך להיות שמח. שמח בממשלת נתניהו- סמוטריץ'- בן גביר, ושמח בממשלת זוארץ-שחר-מאירי ולוזון.
מה דעתך על הכתבה?