מכבי נתניה תפגוש הערב (שלישי, 20:30) את בית"ר ירושלים בגמר גביע המדינה באחד מאירועי השיא של עונת הכדורגל בישראל. לא פחות מ-45 שנים עברו מאז זכתה נתניה בגביע בפעם האחרונה. בעונת 1977/78 השלימו היהלומים דאבל חלומי, אחרי אליפות משכנעת וניצחון 1:2 על בני יהודה בגמר הגביע. בהרכב של נתניה שיחקו אגדות כדורגל כמו השוער איציק ויסוקר, שחקני ההגנה ישראל חג'ג', גדי מכנס וחיים בר ומעל כולם שחקני מרכז השדה וההתקפה, אלברט גזל, גדעון קליינמן, משה גריאני וצמד הסקוררים דוד לביא ועודד מכנס.
דריכות במכבי נתניה: "יש לנו הזדמנות לעשות משהו גדול שכולם יזכרו"
עגל הזהב: עשרת הגמרים הגדולים בתולדות גביע המדינה
גל לייבוביץ' ינהל את גמר הגביע בין בית"ר ירושלים למכבי נתניה
"הגעתי מאוד בשל לגמר הזה, כי מבחינתי המשחק הזה כבר היה בשלהי הקריירה שלי", סיפר איציק ויסוקר, לוואלה! ספורט. השוער שחווה כל תואר ומעמד אפשרי מבחינתו בכדורגל הישראלי תיאר את החוויה והמשיך: "עברתי הכול, את מקסיקו 70', אולימפיאדות ותארים וכל מה שאפשר, אבל הגעתי לגמר גביע המדינה פעמיים והפסדתי – ומבחינתי הגמר ההוא היה להיות או לחדול. 40 ומשהו אלף צופים ברמת גן, לפני המשחק מתח עצום ואחרי המשחק שמחה גדולה. כל נתניה הייתה על הרגליים, חיכו לנו אלפים בחגיגות בכיכר העצמאות בעיר. זו הייתה מבחינתי תחילת סוף הקריירה ואין ספק שהזכייה הזאת הייתה חוויה שמלווה אותי עד היום".
ויסוקר הוסיף: "אני זוכר שבני יהודה נתקעה בפקק גדול והגיעה בסמוך למשחק, אבל זו לא הייתה הסיבה שהיא הפסידה. פשוט אנחנו היינו יותר טובים. זאת הייתה שנה של אופוריה, של חגיגות, הקבוצה הייתה מדהימה. היינו אלופים ואחרי זה גם השתתפנו באינטרטוטו וגם שם זכינו במקום הראשון. הייתה לנו באמת קבוצה יוצאת מן הכלל ואם היינו היום משתתפים במפעל אירופי כמו ליגת האלופות עם הקבוצה של אז, בלי להיות שחצן, אני אומר שהיינו עוברים לשלבים הגבוהים. הייתה לנו קבוצה מושלמת, בהתקפה בקישור ובהגנה, שלא לדבר על השוער כמובן (מחייך..). היינו מחוברים מקצועית וחברתית, עם שני מאמנים מצויינים, שמוליק פרלמן ויענקל'ה גרונדמן. השילוב היה מושלם והכול התחבר".
על הגמר הערב הוסיף השוער האגדי: "נתניה פשוט צריכה לשחק כמו שהיא משחקת העונה. הייתה לה באמת עונה מאוד מוצלחת, אני מאמין, מקווה ורוצה שהיא תנצח. כמה שחקנים מגיעים בקריירה שלהם לגמר גביע המדינה? יש כאלה שקריירה שלמה לא הגיעו למעמד כזה, או שהגיעו ולא זכו שזה יותר גרוע. אני מקווה בשביל השחקנים והקבוצה שזאת תהיה להם חוויה להמשך החיים שלהם".
"אני אפתיע אותך, אבל אני זוכר כל פרט וכל דקה מהגמר הזה, מהזכייה הזאת, מהעונה ההיא בכלל", סיפר בהתרגשות החלוץ ומלך השערים עודד מכנס. "אתה לא תאמין, אבל קודם כל הדבר הכי מאכזב מהגמר ב-1978 זה שהוא לא שודר בטלוויזיה. הייתה שביתה ברשות השידור על היום של הגמר ולרוע מזלנו הוא לא צולם ולא שודר. אחד הדברים הכי משמעותיים זה שהגענו לגמר הזה כאלופים והבטחנו את האליפות חמישה משחקים לסיום העונה. שיחקנו בגמר נגד בני יהודה, שהגיעה כאלופת הליגה השנייה. לשמחתנו היא הדיחה את בית"ר ירושלים בחצי הגמר, אז ידענו שיהיה לנו משחק יותר קל. המשחק נערך באצטדיון רמת גן שהיה מפוצץ ב-45 אלף צופים. אחד הדברים שהכי זכורים לנו מאותו גמר זה שאנחנו יושבים בחדר הלבשה מתארגנים למשחק ובני יהודה לא מגיעה לאצטדיון. אנחנו באצטדיון כבר שעה וחצי, ו-45 דקות לשריקת הפתיחה ובני יהודה עדיין לא שם. אף אחד לא הבין מה קורה, חשבנו שהם מזלזלים בנו, אבל לימים דיברתי עם זאביק זלצר שהיה המאמן שלהם והוא סיפר שהם פשוט נתקעו בפקקים עצומים בגלל שיירות של אוהדים שלהם משכונת התקווה".
מכנס נזכר בפתיחה המוחצת של קבוצתו באותו גמר והוסיף: "נתתי גול בדקה השלישית וגריאני הוסיף עוד אחד בדקה ה-15 ובעצם גמרנו את המשחק הזה כבר בפתיחה. אח שלי גדי בישל לי את הגול הראשון – מעניין לבדוק אם אם יש עוד מקרה כזה בהיסטוריה – שאח אחד מבשל לאח אחר בגמר גביע. אחרי רבע שעה המשחק היה גמור. הייתה אווירה מטורפת באצטדיון, אני מעריך שמעל 30 אלף אוהדים, אפילו 35 אלף היו אוהדים של נתניה".
הסקורר הגדול שזכה ארבע פעמים בתואר מלך השערים סיפר על הייחודיות של אותה קבוצה דאז: "היינו קבוצה שזכתה בכל תואר אפשרי בכדורגל הישראלי באותה שנה. זכינו באליפות, בגביע, באלוף האלופים, באינטרטוטו, כל דבר אפשרי, זו באמת הייתה קבוצה מיוחדת. ב-77/78 היינו כולנו בני 22-23, עם עוד שניים-שלושה יותר ותיקים. קבוצה צעירה שצמחה מהנוער של נתניה, קבוצה שהייתה מזוהה עם העיר ועם המועדון. היינו קבוצה תוססת, התקפית, קשה היה לעצור אותנו. גם לגמר ההוא באנו מוכנים ובלי לזלזל, למרות שהיה מדובר בקבוצה שעלתה ליגה, למרות שכבר היינו אלופים".
על החגיגות מספר מכנס: "הייתה שיירה מטורפת של רכבים על כביש החוף, אוהדים עלו על האוטובוס של השחקנים וישבו עם הגביע על גג האוטובוס. כל הדרך ליוו אותנו אוהדים בשיירה ענקית. היו חגיגות כל הלילה, ראש העיר הגיע והיו אלפי אוהדים שבאו לחגוג".
על הגמר הערב: "זה יהיה משחק קשה. כשעושים השוואות בין הקבוצות, צריך גם להשוות בין המאמנים ומבלי לפגוע ברן קוז'וך, שהוא מאמן מצוין, אני חושב שיש פה יתרון ליוסי אבוקסיס. אני חושב שבית"ר מגיעה בתקופה טובה ועם ביטחון. מצד שני מכבי נתניה נתנה עונה נהדרת, עם סגל שחקנים מצוין והיא מגיעה אחרי חצי גמר חד צדדי לחלוטין. נראה שיהיה גמר מאוד שקול".
"את המשחק עצמו אני קצת פחות זוכר, בכל זאת עברו כבר 45 שנה", מספר החלוץ דוד לביא, שהיה אחד המבקיעים הבולטים של אותה קבוצה אגדית בשנות ה-70 וה-80. "האצטדיון היה מלא ובאמת הייתה אווירה מצוינת. אני בעיקר זוכר את הטירוף והחגיגות אחרי המשחק. הגענו בחזרה לנתניה והעלו אותנו על גג של אוטובוס עם כל האוהדים. הייתה חגיגה אמיתית ומשהו מאוד מיוחד. זאת הייתה הפעם ראשונה ובעצם היחידה שמכבי נתניה זוכה בגביע, אז הרגשנו שזה מאוד מיוחד. זכינו בכל התארים באותה עונה".
על הקבוצה ההיא מספר לביא: "הדור שלנו בעצם היה הדור שהעלה את מכבי נתניה על המפה. לא סתם שנבחרנו לקבוצה של המדינה בשנת העצמאות ה-70 לישראל. הבסיס של הקבוצה היה החברות בינינו, ומעבר לשחקנים טובים וקבוצה טובה, הבאנו המון נשמה. היינו חברים ושמרנו על קשר גם מחוץ למגרש. בילינו יחד, נפגשנו המון, גם עם הנשים כזוגות. הנשים עצמן היו חברות והיה מן קשר מיוחד בין כולם. היינו כולנו סביב אותה שכבת גיל, צעירים, היינו קבוצה מאוד מיוחדת. לזכות בגביע זה באמת משהו מיוחד. אתה מנצח משחק ועוד משחק והכול בשלבים של נוק אאוט, אז זה קצת שונה מזכייה באליפות. לצערי נתניה הגיעה לעוד שני גמרים ולא הצליחה לזכות ואני מקווה שזה יקרה הערב".
על הגמר הערב: "על הנייר אנחנו יותר טובים מבית"ר. אבל במשחק בודד כבר היו הרבה קבוצות אנדרדוג שלקחו גביע, אז קשה להגיד מה יהיה. אני אשב הערב ביציע ואני חושב שמגיע גביע לקהל הנפלא של נתניה, מגיע לאוהדים של נתניה שבאים בהמוניהם לחגוג".
