עושים עלינו סיבוב: זה השינוי שיציל אותנו משיטת הפלייאוף בליגת העל

אתמול פורסם שבמנהלת הליגות לכדורגל שוקלים לשנות החל מהעונה הבאה את שיטת הפלייאוף ולקצר את העונה בעקבות השינויים של אופ"א במבנה שלב הבתים של המפעלים האירופיים, שיגדילו את כמות המשחקים ולפיכך את העומס על הקבוצות. השינויים הללו שעל הפרק, יחד עם משחקי הפלייאוף של העונה הנוכחית שבפתח, שוב מציפים את הדיון, ובעיקר את התסכול, משיטת הפלייאוף הנהוגה בישראל.

עייפנו ממשחקים מנומנמים וחסרי משמעות לקבוצות בחלקו העליון של הפלייאוף התחתון שלא נמצאות בסכנת ירידה כבר עם פתיחת הפלייאוף. הקבוצות מאבדות עניין בליגה עם סיום העונה הסדירה, השחקנים חסרי אנרגיה ומוטיבציה, התחושה היא שכל הנוגעים בדבר רק רוצים שהעונה תיגמר כבר והמשחקים, שגם ככה ברובם בין קבוצות פחות אטרקטיביות, נראים בהתאם.

בפלייאוף העליון הקבוצות במקומות 5-6 בדרך כלל לא נמצאות במאבק על הכרטיס לאירופה ולפעמים נדמה שעיקר מטרתן, או לפחות של בעליהן, היא למנף את המשחקים לטובת הכנסות לקופת המועדון. התחושה היא שעצם העפלה לפלייאוף העליון היא היא המטרה מבחינתן ולאחר שזו הושגה ועול מאבקי התחתית ירד מכתפיהן אפשר לבוא ופשוט להנות מאוויר הפסגות ללא שום לחץ ומטרות כשלא פעם הן מסיימות את העונה עם פחות נקודות ממוליכות הפלייאוף התחתון – נתון מגוחך בפני עצמו.

די, שיטת הפלייאוף פשוט לא טובה.

מה כן לעשות במקומה? עוד סיבוב. להקטין את הליגה ל-12 קבוצות עם שלושה סיבובים ו-33 משחקים סה"כ. תוספת סיבוב במתכונת הנוכחית של 14 קבוצות זו גם אופציה, אם כי כזו שתקשה יותר על לוחות הזמנים כשיהיו 39 משחקים בעונה (משהו ששלושה מחזורים באמצע השבוע בהחלט יכול לפתור).

כך אנחנו נקבל עוד דרבי תל אביבי, ירושלמי וחיפאי, עוד הפועל ת"א מול בית"ר, עוד משחקים שתמיד יהיו מסקרנים בלי קשר למיקום הקבוצות בטבלה. בנוסף, כל קבוצה תוכל להשפיע על מאבקי האליפות והירידה ונקבל מפגשי קצוות רותחים סטייל מנצ'סטר סיטי לוקחת אליפות מול ק.פ.ר. שינוי השיטה לא בהכרח אומר שרמת הכדורגל פה תעלה, אבל זה כן יעלה את רמת העניין והריגוש בקרב אוהדי ואוהדות הכדורגל. וזה לא פחות חשוב.