הסקאוטינג בכדורגל בישראל סופג לא מעט חצי ביקורת, משום שסקאוטים הם אלו שאמונים במועדון לאתר כשרון להמליץ מקצועית לצוות על קבלתו. לא פעם השחקנים שהומלץ עליהם מגלים יותר חוסר הצלחות מהצלחות. בחו"ל ישנם גם מועדונים שעורכים סקאוטיג אחר מאמנים.
בעבר הסקאוטים היו אנשים עם הרבה ניסיון ובגיל מתקדם, שהיו מבטיחים למאמנים/שחקנים עולם ומלואו. בדרך כלל אלה היו הבטחות שהיו מבוססות על צפיה בעין, שמועות, חברים וקשרים.
כיום יש התפתחות עצומה בתחום. הסקאוטים אינם שחקני עבר שמחפשים שחקנים בדמותם, אלא אנשי מקצוע התרים בעיקר כישרונות שעוד לא הגיעו למלוא מיצוי הפוטנציאל שלהם.
טוב מראה עיניים? אולי, אבל לא מספיק
המילה סקאוט בתרגום חופשי מאנגלית היא "צפייה", אך זו בדיוק הבעיה – צפייה כיום אינה מספיקה והיא החלק הראשוני אך הפחות חשוב באיתור הכישרון.
ישנה משמעות גדולה להתנהלות השחקן או המאמן מחוץ למגרש. הסקאוטינג היום מתמקד במגרש וגם במה שמחוצה לו – למשל האם יש לשחקן פוטנציאל ללמוד, רמת הביטחון עצמי שלו במצבי לחץ, האם יש לו ערכים אתיים, האם הוא שחקן מוביל או מובל, מי משפיע עליו ועוד.
מיכאל דר מההתאחדות הגרמנית, שאחראי על איתור הצעירים עד גיל 21, אומר: "הצפייה היא החלק הקטן ביותר בסקאוטינג ואנו נכנסים היום לרזולוציות בעזרת מבדקים, שחלקם הוא הקשר בין קואורדינציה, חשיבה וריכוז ותפקוד קוגניטיבי, אישיותי וסביבתי. הסקאוט מביא מידע מקצועי בעזרת מבדקים שעורך המבוססים על מדעי הספורט וכן בעזרת איסוף מידע ונתונים מחדר ההלבשה והמשפחה".
עד לא מזמן סקאוטינג היה מנת חלקן של הקבוצות המובילות והנבחרות בלבד. כשהבינו כי סקאוט תורם ליישום חשוב באסטרטגיה, הפך לחלק מהצוות המקצועי במועדון. בנוסף, ישנם סקאוטים של ההתאחדות המאתרים שחקנים לנבחרות. דר מסביר: "בהתאחדות הגרמנית יש סקאוטים שמסתובבים מטעמה בקבוצות באימונים, וגם במשחקים במשך הליגה ובנבחרות המחוזיות. כל הסקאוטים מצוידים בקריטריונים בדוקים על פי מודל היכולת (פוטנציאל) והתפקוד של גורמי הישג (מצב עכשווי) ,כאשר הדגש הוא על איפה בדיוק מצוי השחקן-הפוטנציאל והאם אפשר לקדמו. עד לא מזמן בדקנו בעיקר את ההיבט הגופני, היום אנו שמים במרכז את הקואורדינציה חשיבה מהירה, ראייה מרחבית וקבלת החלטות במבדקים שונים".
הניתוח של הטכניקה לא נעשה על פי הביצוע בלבד אלא באמצעות פיתרון הבעיות שהשחקן עושה – כך טוען פרופ' שלהורן. זו לא רק השליטה בכדור, אלא בעיקר הראייה המרחבית וקבלת ההחלטות. כמובן שיש גם ניתוח של נתונים גופניים ויכולות גופניות כמו מהירות, אך בעיקר מתמקדים בסוגיה האם אפשר לאזן חסכים מסוימים עם מרכיבים אחרים.
ישנן גישות שונות לתחום העיסוק הזה. כיום הסקאוטינג נעשה על מאמנים וגם על שחקנים, וכולל מגוון רחב של היבטים שחלקם מדעיים. כך, למשל, יש גישה האומרת שהסקאוט צופה בתוכניות אימון ובביצוען. על פי גישה אחרת הסקאוט נותן בקרה וניתוח לאורך האימונים והמשחקים גם למאמן וגם לשחקן. גישה נוספת היא שעל הסקאוט לערוך תחילה מבדקי "כניסה" הכוללים מבדקי חשיבה מהירה בתנועה הנעשים לפני כל בדיקה רפואית, מבדקי אישיות ויכולת טכנית/קואורדינטיבית ופיזית. על סמך שכלול התוצאות יוחלט אם המועדון מעוניין בשחקן. בתהליך נכון הסקאוטינג יהפוך למקצוע וייכלל בין הצוות המקצועי בכל הקבוצות.
כדאי לשים לב להכרזה של סנט פאולי ועוד מועדונים, על כך שהסקאוט הוא הגורם המאתר ממיין של שחקנים. יש קבוצות, בעיקר בחו"ל, המשקיעות בתחום הסקאוטינג של המאמן , זאת מההבנה כי המאמן צריך להתאים ל"אני מאמין" של המועדון ואין להסתפק רק בהישגיו המקצועיים. כבר כיום ניתן למצוא בכל מועדון שמכבד את עצמו סקאוט ולעיתים אף יותר מאדם אחד.
פטר נוירר, מאמנה של שאלקה בעבר וחברי ללימודים בקלן שעשה 10 שנות קריירה בבונדסליגה, מספר לי באחת השיחות כי הוא חי 10 שנים מסקאוטינג טוב בעיקר במדינות הסקנדינביות, משום שהאמין בספורטאים שבאו משם. בעלי הקבוצות רצו אותו כמאמן בגלל הצוות שלו ובגלל הדגש בקידום השחקנים בהם בחר.
הבעיה בישראל – והפיתרון
ידע אסטרטגי וחדשני הוא קריטי. בשיחה איתי אמר לי רן בן שמעון "אתה מקדים את כולם ב-10 שנים ומדבר על תהליכים. כאן זו מילה גסה". תפיסה זו של מעקב מלא ומתמשך אחרי מאמנים ושחקנים, ולא רק ממחלקות הנוער, דורשת גם סקאוט בעל ידע נרחב, לא רק בסקואטינג אלא בתחומי ידע רבים. תורת האימון החדשה דורשת ניתוח שונה והרבה סבלנות במעקב ממושך אחרי הכישרון של המאמן והשחקן. יש צורך להכניס אותם למערכת עם גישה מסוימת בסביבה מסוימת, עם צוות שיודע למקסם יכולות אישיות לא רק קבוצתיות.
ומה לגבי הזרים? לקלישאה לפיה "הזרים הם קנה המידה להצלחה בקבוצה" אין בסיס מדעי מובהק. האם זה מקדם את המועדון ואת הכדורגל הישראלי? התוצאות מראות שזוהי תפיסה שגויה. להביא זר עם שם וניסיון שיכול לשחק באופן מיידי אולי היה קל עד לפני פרוץ המלחמה, אך כיום המצב הבטחוני מקשה על הבאת זר איכותי. זה גם הזמן לבחון את האסטרטגיה.
הסקאוט בישראל
בישראל לפעמים יש בלבול בין סקאוטינג ובין סוכנים. בואו נעמוד על ההבדלים והשוני. סקאוט עובד מטעם מועדון מסוים ותפקידו לאתר באזור גאוגרפי ובגילאים מוגדרים לו מראש שחקנים כישרוניים, על פי דרישת המועדון ליכולות, תפקידים וכו'. סוכן שחקנים אינו חלק מצוות מועדון כלשהו, תפקידו לקדם שחקן ולדאוג לו להשתלב בקבוצה, לתאם את הצד הכלכלי. בדרך כלל הסוכן של השחקן ממליץ עליו למועדון ועל הסקאוט לערוך את כל הבדיקות ולבדוק את התאמתו למועדון.
בליגת העל יש היום מודעות לחשיבות הסקאוטינג, אך עדיין לא כל בעלי הקבוצות מתמקדים בקשר סקאוטינג וסוכן, בעיקר כשמדובר בשחקנים זרים. בישראל, אנו רואים שיותר ויותר שחקנים זרים שמגיעים לישראל, בדרך כלל ברגע האחרון ובלחץ של תחרות בין הקבוצות הגדולות. יותר שחקנים באים והולכים מאשר נשארים, ואם הם נשארים זמנם קצוב והתחלופה גבוהה מאוד.
האם נערך עליהם סקאוטינג לאורך תקופה? חלק לא מבוטל מהשחקנים מתגלים כלא מתאימים מסיבות שונות (דווקא לא מקצועיות בעיקר) גם כאשר יש להם רזומה טוב בליגות בכירות. האם בעלי הקבוצות לא צריכים לחשוב מחדש על ההתאמה שבין מאמן ושחקנים? האם בעלי הקבוצות מבינים את המשמעות של סקאוט מתקדם שעובד עבור המועדון, אך צריך לעקוב לאורך תקופה אחר שחקן, באימונים ובמשחקים? האם בעלי הקבוצות לא מבינים את חשיבות התאמת השחקן לקבוצה? האם הם לא עושים את החישוב הכלכלי שגרום להם הפסדים בעקבות הבאת שחקן לא מתאים? האם הם שקלו רווח לעומת הפסד? אולי יש דרכים יותר מהימנות ומוכחות להצליח כלכלית מקצועית בעזרת המדע בתחום וחשיבה אסטרטגית?
בעל קבוצה צריך, לעניות דעתי, לחשוב יותר אסטרטגית. למשל, האם יש סקאוט ידען בכל מה שקשור לפוטנציאל של שחקן ולא אחד כזה שמסתמך על "ראיתי ושמעתי, ניתחתי ביצועים"? האם לסקאוט יש ידע בתורת האימון החדשה ובניתוח קואורדינטיבי (גורם מרכזי בהשפעה על גורמי הההצלחה בכדורגל) שיאפשר לו לנתח תפקודים של שחקנים ומאמנים? האם הסקאוט/ המאמן נשלח לצפייה בשחקן במשחק אחד? האם משחק אחד באמת משקף את יכולותיו?
יוצא לי במשך שנים לעשות סקאוטינג על מאמנים צעירים ושחקנים שפחות רואים אותם ואני רואה ושומע, אך בעיקר בודק בשאלון ובמבדקים מתקדמים ומפורטים בשיטות שלי OCO™ ו- CBC™ והם עוברים תהליך אימון מבוקר. לאחר תקופת פעילות הם פורחים ומשתפרים ביכולותיהם, הן כשחקנים והן כמאמנים, וחוות דעתי המקצועית מועברת לקבוצות בחו"ל, כמו למשל לסקאוט הראשי של שטוטגרט, של הנבחרות הצעירות בגרמניה ועוד.
השאלה היא האם לא הגיע הזמן ובמיוחד עכשיו, בגלל המצב , להשקיע בסקאוטינג גם למאמנים וגם לשחקנים בכל גיל. זה דורש תפיסה והבנה אחרת, חשיבה אסטרטגית ומערכתית תוך הבנה עמוקה למאמן ותורת האימון החדשה, למושג פוטנציאל ובעיקר הבנה למושג תהליך וכיצד לקדם כישרון שלא ממומש מסיבות שונות.
עבודת הסקאוט לצד בעלי הקבוצות והמנהל המקצועי
בשביל שחקן שנמצא בשלהי הקריירה לא צריך סקאוטינג. לסקאוטינג יש משמעות גדולה בבדיקה האם יש עוד יכולת למידה והתפתחות. הכניסה לפרטים ועבודה מול הפרטים חייבים להיעשות על ידי הסקאוט והמנהל המקצועי בעבודה משותפת.
מודל מיינץ 05 כדוגמה
התפיסה הרווחת בישראל היא שתפקיד הסקאוט מתחיל ונגמר בשחקנים וזו טעות. מינוי המאמנים בקבוצות עדיין לא עובר תהליך מיון שיטתי ובדיקת התאמה לרוח המועדון, ולא פעם המאמנים מתמנים על בסיס עברם הספורטיבי, על בסיס השם שהם שבנו לעצמם במהלך הקריירה שלהם או על פי זמינותם. הסקאוטינג צריך בישראל להתרחב גם לאיתור מאמנים.
ישראל לדעתי צריכה ללמוד ממועדון כמו מיינץ בבונדסלגיה, עיר של 220 אלף תושבים בלבד, מועדון שיצר את הסלוגן "מאמן לפני שחקן", ששם דגש על סקאוטינג על מאמנים לפי גילאים וזו הדרך היחידה שלו להתמודד עם הקבוצות הגדולות באמת.
המודל של מיינץ 05 אינו מצריך השקעה כספית עתירת מיליונים. התהליך, הדרך, התוכניות והסקאוטינג הרב ממדי מביא אותו להישגים ולהישארות רצופה בבונדסליגה, ומצד שני למכירת שחקנים והפצת מאמנים לקבוצות בכירות אחרות. מדובר במועדון קטן בבונדסליגה, אך הוא גדול בתפיסה של סקאוטינג מרחבי – כלומר, שם דגש על סקאוטינג של מאמנים ושחקנים ברדיוס של 80 ק"מ בכל מועדון, גם בליגה השלישית והרביעית במרחב מיינץ.
הסקאוטינג נעשה גם על מאמנים צעירים מבטיחים מהאזור, בהתייחס לגיל ופוטנציאל להגיע לבוגרים, ומיישם ידע בתורת האימון וניהול אנשים. במקביל נערך גם סקאוטינג על שחקנים בעיקר מהאזור. התפיסה שלהם היא שחשוב ששחקן יגדל בסביבת המגורים שלו, מתוך הבנה שכך יהיו לו פחות קשיי התאקלמות. לכן כל השחקנים ממשיכים לגור בבתיהם.
כל המועדונים האזוריים שבהם נערך הסקאוטינג נדרשים לשיתוף פעולה עם המועדון. המאמנים באזור שאינם נבחרים לעבוד בו שותפים לידע ולפילוסופיה, נדרשת מהם פתיחות לסקאוטינג ושיתוף פעולה. כשמאותר שחקן עליהם לשלוח אותו למיינץ 05 . "בתמורה" הם זוכים להעשרת הידע המקצועי בהשתלמויות המאמנים שנערכות במועדון.
אתם מוזמנים לשאול אחד, יורגן קלופ.
סוף דבר
כל בעל קבוצה בכירה בחו"ל יודע שהמשולש שהבסיס להצלחה כלכלי, אך הוא קשור קשר הדוק למקצועיות ומדעיות. כאשר המצב הכלכלי הולך ונעשה פחות טוב, כאשר המדינה עוזרת פחות ופחות, דווקא כאן מגיע הזמן לעשות חישוב מסלול מחדש.
אם אנו רוצים להתמודד בזירה הבינלאומית ולקדם את הכדורגל ברמה הלאומית, זו ההזדמנות לחשוב אסטרטגית. אסטרטגיה לא שואלת מה חסר לי העונה, אלא מה יחסר לי באילו תפקידים בשנים הבאות, ומכאן יש להתחיל עם סקאוטינג טוב, תחילה אחרי מאמנים ואחר כך אחרי שחקנים בכל גיל, ובמקביל לבצע תהליך בניה של הפרט בקבוצה. בעלי הקבוצות בליגות הגבוהות צריכים לחשוב כיצד להיות יותר יעילים, ולא ללכת בדרך הקלה לכאורה ולהביא בכל עונה עוד ועוד שחקנים.
הכותב הוא ד"ר במדעי הספורט, יועץ מדעי למועדונים , מאמנים ושחקנים, מומחה בתורת האימון החדשה ומאבחן ומאמן אישי בשיטת OCO. פרטים ניתן לקבל במייל – [email protected]
מה דעתך על הכתבה?