"תענוג" לצפות במכבי חיפה: אופציה לקטטה בכל רגע ופסטיבל של שטויות

1 – תענוג לצפות במשחקים של מכבי חיפה בזמן האחרון. קודם כל, בכל רגע יכולה לפרוץ קטטה, שזה כשלעצמו אושר גדול – שחקני (ולפעמים גם מאמני ועסקני) הקבוצה הצדקנית והמתקרבנת ביותר בעולם לא עומדים מנגד אל מול העוולות הקשות שפוקדות אותם חדשות לבקרים, ויוצאים להשיב מלחמה שערה.

כיף לראות את האנדרדוג הירוק לא מוותר ונלחם על כבודו. יש שיאמרו שיש פה מסר מעודד לכולנו, וזה עוד לפני שדיברנו על מפגני האלימות של עבדולאיי סק – על המגרש ולפי רוני לוי, מאמן הפועל חיפה – גם מחוצה לו.

אבל חוץ מזה, תענוג לצפות במשחקים של מכבי חיפה בזמן האחרון כדי לראות את פסטיבל הטעויות, השטויות, חוסר הריכוז, הלחץ, ההיסטריה שמנפקת הקבוצה הזו. אגב, לא פעם זה מתכנס למהלכי כדורגל מרהיבים או להחמצות מסמרות שיער, אבל כל אלה הם פרי יוזמה של שחקנים כשרוניים. כדורגל אמיתי? מכבי חיפה החליטה שפחות בא לה עליו כרגע וזה בסדר, אבל היא צריכה לקחת בחשבון שיש לזה ביטוי בטבלה.

בניגוד לירוקים, הפועל חיפה עלתה עם תוכנית משחק מדהימה: "בואו נעבור את החצי הראשון בשלום ואח"כ נראה". זה נשמע שכונתי, אבל כשיש לך פחות כלים ופחות מגוון – זה מה יש. וזה עבד בצורה שלא תיאמן, כי אחרי מחצית בלי שערים, המחצית השנייה הייתה של קבוצה אחת – שכמעט לקחה 3 נקודות בלי בעיטה אחת למסגרת. והייתה להפועל חיפה עוד מטרה אתמול, זה די ברור: לא לחטוף גול מגיא מלמד – וגם היא הושגה, בזכות יכולת חזקה ומרשימה מאוד של יואב ג'ראפי. אז נכון שהדרבי נגמר תיקו, אבל נראה שבכל זאת יש מנצחת.

בשורה התחתונה, הדרבי הפך את מכבי חיפה למי שהגביע הוא האופציה העיקרית שלה לקחת תואר העונה. גם אם ב"ש תקרוס פתאום, והסיכוי לכך לא גדול – מי שתיקח את האליפות תהיה מכבי ת"א. מכבי חיפה – הגנתית, התקפית וכדורגלנית – פשוט לא ראויה לכך.

בגביע, לעומת זאת, אפשר להביא את כל ההיסטריה והטעויות והשטויות, ועדיין לחיות מהבלחות של שחקנים מוכשרים ונהדרים. וכך, בעוד שבועיים תפתח מכבי חיפה את שבוע ב"ש שלה – כשתתייצב פעמיים תוך 5 ימים למשחק חוץ בטרנר – קודם ברבע גמר הגביע ואח"כ בליגה. ועם כל ההערכה והכבוד: רק אחד משני המשחקים האלה הוא משחק העונה של מכבי חיפה.

2 – בזמן שמכבי חיפה שוברת שיניים ומקלפת את עצמה מעצבים מול קבוצות פחות טובות ממנה, התייצבה מכבי ת"א למשחק בכפור ובגשם מול עירוני קרית שמונה. לא קל, לא כיף, אבל לפחות זה קרה בנתניה ולא בצפון הרחוק. אלה משחקים שצריך לנצח, אמר כל מאמן כדורגל אחרי כל משחק מהסוג הזה, ומכבי ת"א אכן ניצחה – בכוח כשהייתה צריכה ובהרדמת היריבה כשהיה ניתן. העיקר שלוש נקודות, בתקווה שתכף תבוא מעידה נוספת של ב"ש.

3 – הנה כמה הצעות לילד החביב מואיז ספרא, עולל בן 18 שאבא קנה לו צעצוע בדמות קבוצת כדורגל ישראלית; וכבר חש עצמו כמי שראוי לחנך פה את הענף, אחרי שהורידו לקבוצה שאבאל'ה קנה לו נקודה בגין התפרצות אוהדים לדשא ותקיפת (!!!!) שוער היריבה: רוצה להפגין ערכים ולעשות פה שינוי אמיתי? לך לצבא או לכל הפחות תתגייס לשירות לאומי.

רוצה לתרום פה בדרכים אחרות? בכיף אח יקר, פתח את הכיס, יש רשימה אינסופית של יעדים חשובים שזקוקים לתקציב אמיתי. רוצה סתם להעביר את הזמן? סע לחו"ל, קנה חתול, פלרטט עם השכנה ממול או סתם תעשה מנוי לאונלי פאנס. אבל בחייאת מואיז, מוש יקר, מוסא יא חביבי – במקום להביע את דעתך הילדותית והלא חשובה על מוסדות הכדורגל (העבשים) שלנו, עדיף שתטפל בגורמים האלימים בקהל שלך. תודה.