1 – זו הפעם השנייה שמכבי חיפה עושה את זה השנה: מסריחה את כר הדשא מול הפועל ב"ש, מתבזה בטירוף, הורסת לעצמה את השם הטוב – ואז מגיעה למשחק הבא ומוציאה תיקו מול קבוצת צמרת אחרי שהיא נלחמת בכל כוחותיה (הדי דלים, חשוב לזכור) כדי לשרוד. בפעם הראשונה היא עשתה את זה ב-3-3 מול אותה ב"ש, אבל הפעם היא פיצתה את ב"ש עם התיקו אתמול מול מכבי ת"א ועכשיו הקבוצה של רן קוז'וך במקום הראשון בגלל הפרש שערים ולמרות 0-0 בלי נקודות מול סכנין מהמחזור השני. נשארו שישה מחזורים לסוף העונה וזה בחיים לא היה מותח ככה (גם אם כן, מה אכפת לכם לזרום?).
2 – היו חמש דקות בתחילת המחצית השנייה בבלומפילד שבהן נדמה היה שמכבי ת"א תעשה הקפה עם דגל כבר הערב. זה התחיל בחגיגות של הקהל, כי כולם קיבלו פוש על גול של בית"ר בטרנר, שם כבר הגיעו לדקות הסיום של המשחק. האצטדיון רעד, וכדי להפוך את זה לעוצמתי יותר, תוך שנייה מי אם לא ערן זהבי שלח כדור בסגנון ערן זהבי לרשת של הירוקים, ה-0-1 שכל כך היה צריך להגיע במחצית הראשונה הגיע במחצית השנייה (בדיוק באותה דקה שבה חיפה ספגה מול ב"ש בשבוע שעבר, ואז התפוררה) והעסק הרגיש סגור: מכבי מנצחת, ב"ש מסיימת בתיקו מול 10 שחקנים והאליפות פה.
ואז הכל התהפך: ב"ש הבקיעה, בלומפילד נרגע ומשום מקום הגיע סברינה עם שערו הרביעי העונה והשתיק סופית את האירוע. ופתאום כל המשקל נחת על הרגליים של שחקני מכבי ת"א. עכשיו, שוב, הם רודפים ולא נרדפים.
3 – הפועל ב"ש עברה בשבוע שעבר מבחן מנטאלי חשוב, כשסגרה את האפשרות להיכנס למשבר אחרי ההפסד למכבי ת"א עם ניצחון קליל על מכבי חיפה. לפני שבוע, כזכור, זה לא היה מבחן של כדורגל אלא מבחן מנטאלי נטו. אתגר של כדורגל לא היה שם אפילו לשנייה. אתמול, מול בית"ר ירושלים, ב"ש כבר נדרשה לעבוד קשה, למרות שהתנאים היו ממש לטובתה: הרי אין מועדון בעולם שיותר כיף לשחק נגדו מאשר בית"ר ירושלים ארבעה ימים אחרי שהיא מנצחת בחצי גמר גביע המדינה. ובכל זאת זה הלך קשה והיה מאתגר, ולא רק בגלל ב"ש אלא גם בגלל שבית"ר מתבגרת ונלחמת באופי השכונתי שלה, זה שבגללו כל המדינה הייתה בטוחה שב"ש תביס אתמול.
האם ב-11 מול 11 בית"ר הייתה מפסידה? אין לדעת. ספקולציות זה נחמד אבל לא מועיל, וקשה ככל שזה היה, ב"ש דחפה את הכדור פנימה בסופו של דבר ולקחה את הנקודות שכל כך רצתה. בשבוע הבא תוכל בית"ר, בדיוק כמו מכבי חיפה אתמול, לתקוע עוד מקל בגלגלים של מכבי ת"א ולתת עוד טוויסט מגניב לעונה הזו, שבועיים לפני הקרב הגדול באמת – זה שכנראה יכריע את האליפות במחזור ה-33.
4 – דמיינו רגע את המצב הלא מופרך הבא: מכבי ת"א והפועל ב"ש מסיימות בתיקו את המפגש ביניהן, ומנצחות את יתר 5 משחקי הליגה שנותרו. רק מה, שניים מהמשחקים מסתיימים כך שמכבי ת"א משיגה שער אחד יותר מב"ש, ובסה"כ הפרש השערים של שתיהן בתום העונה הוא זהה, רק שמכבי הבקיעה יותר ולכן היא מדורגת מעל ב"ש. לכאורה, האליפות הכי מתוקה שיש. אבל מה היא שווה כל עוד לב"ש נלקחה נקודה בבית הדין? עדיין לא מאוחר לתקן את העיוות הזה, אליפות לוקחים על הדשא ולא באולם בית המשפט.
מה דעתך על הכתבה?