הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לברק בכר ולמכבי חיפה העונה זה להביס קבוצה גדולה. במחזור ה-19 הביסו הירוקים 1:4 את מכבי תל אביב, ומה שקרה שבוע לאחר מכן זו תבוסה באותה תוצאה למכבי נתניה. ביום שבת האחרון שוב הצליחו החיפאים להביס קבוצה גדולה והפעם את הטוענת לכתר בית"ר ירושלים. את מה שקרה במחזור לאחר מכן ראינו אמש (רביעי) בבלומפילד.
בכל פעם שבכר משיג תוצאה יפה פשוט "עולה לו". בשנתיים האחרונות אחד המאמנים הגדולים שידע הכדורגל הישראלי עושה הכל הפוך ולא מפסיק לטעות. רק לפני מספר ימים הוא הצליח להוביל לניצחון גדול על בית"ר בסגל חסר מאוד תוך כדורגל טקטי, קומפקטי ונסוג. לא ברור מדוע הוא החליט, בדיוק כמו לאחר הניצחון המרשים ההוא על מכבי תל אביב, לשנות פעם נוספת את סגנון המשחק ולשחק כדורגל שפשוט לא תואם את חומר השחקנים שלו – לחץ גבוה עם שחקנים שלא יודעים לעשות זאת, לצד עמידה גבוהה של כל הקבוצה והפקרה מוחלטת של קו הגנה שמעולם לא שיחק יחד.
זה היה אולי משחקה הקל ביותר של מכבי תל אביב העונה, ומדובר על קבוצה שלא הצליחה לעבור את קו מחצית המגרש במשחק הדרבי רק מספר ימים קודם לכן. התנודות הללו של המאמן המעוטר מהופעת מאסטר פיס בסוף השבוע האחרון לתצוגת הנפל אתמול הן דבר שקשה להסביר אותו, אך זה נראה כי רק כשקבוצתו עם הגב אל הקיר בכר מחליט לסטות מהדרך המסורתית שלו ולשחק כדורגל שחושב קודם כל לא לספוג – כדורגל שהצליח לו מאוד העונה.
בראיון שלאחר הניצחון בשבת התפאר בכר ואמר: "טקטיקה מצמצמת פערי איכות". מדובר במשפט כל כך אירוני בהתחשב בצורה שבה העלה את הקבוצה שלו לכר הדשא בבלומפילד, וזה לא שבכר יכול לחשוב שאין פערים בין הקבוצות, הרי הוא כבר חטף ממכבי תל אביב שתי שלישיות בחודש האחרון, ואמש הוא ספר תבוסה שלישית של שלושה שערים מול הצהובים בתוך 30 ימים.
בנימה אישית – בכר, יש לך סגל שחקנים חלש, ואם לא די בכך שהוא חלש, הוא גם פצוע וחסר. אם לא תשתמש בכלים שלך בצורה מתאימה אתה תחטוף תבוסות נוספות, ולא רק העונה, אלא גם בעונה הבאה במידה ולא יהיה שיפור דרמטי באיכות הסגל. בנוסף להתאבדות הטקטית התורנית שלו, בכר החליט אתמול פשוט לזלזל במאות אלפי אוהדי הקבוצה שלו. הרכבתם של שריף כיוף עקב הבטחה כאילו מדובר בחוג ילדים, טריבנטה סטיוארט על מנת שישפר את מספריו כך שיהיה ניתן למכור אותו בקיץ בסכום גבוה יותר (לפי פרסומים בתקשורת החיפאית) ודולב חזיזה היא פשיטת רגל מקצועית.
העונה של הירוקים אומנם תמה כבר לפני מספר שבועות, אך אין דבר יותר חשוב עבור אוהד ירוק מהמפגש מול הצהובים מתל אביב, וכן, לפתוח עם השלושה הללו בהרכב זה צעד שמבזה את האוהדים המסורים של המועדון. כך לא נראה מועדון כדורגל. כך נראה מועדון חברים. גם מחוץ לדשא המצב לא מזהיר יותר. בפן הפיזיולוגי מכבי חיפה היא כנראה הקבוצה החלשה בליגה עם רשימת שחקנים פצועים אינסופית שרק הולכת ומתארכת: אלעד אמיר, מנואל בנסון, אדם גרימברג, קנג'י גורה, מיכאל אוחנה, פייר קורנו, ליאור קאסה, עלי מוחמד פדראו, סדריק דון, סילבה קאני וקני סייף. לא פחות מ-12 שחקנים שאינם זמינים לרשות מאמן הקבוצה, וזו איננה מקריות. זו איננה סטייה סטטיסטית, ולא, זה גם לא עומס המשחקים שיש גם לכל יתר קבוצות הליגה. אין מועדון נוסף בישראל עם מספר פציעות עצום שכזה, וחייב להיות מי שייתן את הדעת על כך וידאג לעשות שינויים מהותיים בהיבט הזה.
בצד החיובי עבור האוהדים, המועדון אותו הם כל כך אוהבים לא יוכל להמשיך לשקר לעצמו בנוגע לשחקני הסגל שלו. פיטר אגבה למרות משחקים סולידיים הוא לא בעל הבית שהקבוצה צריכה. חזיזה למרות משחק טוב מול בית"ר ירושלים כבר גמר את הסוס. קאני למרות שער לרשת חשופה מול בית"ר הוא אחד השחקנים החלשים שלבשו את המדים הירוקים בעשור האחרון אם לא החלש ביותר מביניהם. כיוף לא יכול להיות גם לא השוער השני של הקבוצה, והרשימה עוד ארוכה. אין מנוס ממהפכה אמיתית בסגל השחקנים בעונה הבאה אם בכוונת המועדון לרוץ לאליפות, וללא שומן עודף מהעונה הנוכחית.
ובצד הצהוב: בדיוק כמו בשני המפגשים הקודמים בין הקבוצות, קני מילר החליט ללכת בדרכו של רוני דיילה, לתת לבכר לטעות ולהפקיר את קו ההגנה שלו, ולעקוץ את הירוקים בהתקפות מעבר פעם אחר פעם בקלות מדהימה. אין ספק כי הניצחון הגדול על הירוקים אמש ממתיק מעט את הגלולה המרה מהיכולת החלשה מאוד בדרבי, אך בדיוק כמו שלירוקים אסור היה להסתנוור מניצחון בתוצאה זהה מול בית"ר ירושלים, כך גם לצהובים מתל אביב.
למרות ניצחון גדול וסימבולי עבור האוהדים, סגל הקבוצה רחוק מלהיות מספיק לריצה לאליפות בעונה הבאה, כששלושת השחקנים הטובים ביותר העונה – טייריס אסנטה, רוי רביבו ודור פרץ עשויים לעזוב בתום העונה, כשלשניים האחרונים יהיה פשוט בלתי אפשרי למצוא תחליפים. תשאלו את מכבי חיפה שלאחר האליפות השלישית איבדה את נכסיה הישראלים המובילים, ובעצם מאז ועד היום לא הצליחה למצוא להם חלופות ראויות. לגבי רביבו מדובר בעזיבה שלא ניתן למנוע פעם נוספת לאחר ההתעקשות של המועדון שלא למכור אותו בקיץ האחרון לקופנהאגן, אך לגבי הקפטן ומלך שערי הליגה הסיפור הוא שונה לגמרי.
מכבי תל אביב החליטה בקיץ האחרון לוותר ביתר קלות דעת על סתיו למקין וגבי קניקובסקי, ואת התוצאות לשחצנות הזו ניתן היה לראות בבירור העונה עם חלופות שלא מתקרבות לרמה של השניים הללו וכישלון תוצאתי בליגה. אם יש משהו שלמדו במועדון מהכרמל על בשרם בשנים האחרונות זה שלישראלים איכותיים אין תחליף. שוק הישראלים דל מאוד בכמותו ובעיקר באיכותו. טוב ונכון יעשה מיטש גולדהאר אם יתערב במו"מ עם דור פרץ וייתן לו את החוזה שמגיע לו – ומגיע לו בענק.
נוסף להחתמת פרץ, יצטרכו הצהובים לבנות כמעט קו הגנה ומרכז קישור חדשים לחלוטין, ואם רוצים בקריית שלום לעשות "סטפ אפ" אמיתי, אז גם כנף שמאל על חשבונו של הליו וארלה שהוא אומנם שחקן איכותי, אך הוא איננו השחקן שיקריס הגנות וינפק מספרים משמעותיים כשהעונה הוא עומד על 5 שערים ו-3 בישולים בלבד ב-42 הופעות.
עבודה רבה מצפה למנהל המקצועי החדש שעתיד להתמנות לקבוצה בקרוב, וכמו בכרמל, גם במועדון הצהוב תתבצע מהפכה. להבדיל מאוהדי מכבי חיפה, האוהדים הצהובים יכולים להיות רגועים. במכבי תל אביב ישנו בעלים מקצועי שרואה לנגד עיניו את טובת המועדון לפני הכל על ידי כך שאינו בוחל בביצוע שינויים רחבים בכל הגזרות במועדון, וכמעט תמיד ממנה אנשי מקצוע טובים וראויים שנבחרים בפינצטה לפי איכותם, ולא עקב חיבור רגשי בלבד כמו באיזור חיוג 04.
מה דעתך על הכתבה?