עוד לפני שבית"ר ירושלים מתחילה את העונה, רף הציפיות השתנה כבר בהצהרה הראשונה של המאמן. אם ברק יצחקי חשש לומר את המילה "אליפות", אלמוג כהן מצהיר עליה בגלוי כמטרה. בית"ר ירושלים סיימה את שנות האנדרדוג במאבק על התואר ועברה לשלב שבו זכייה באליפות היא מטרה מוצהרת בקיץ – וי גדול לתהליך שהמועדון עובר בשנים האחרונות.
ועדיין, ההצהרות לא משחקות על המגרש. אלמוג כהן עבר לעמדת המאמן ומביא איתו משהו אחר – קבוצה אינטנסיבית יותר, אגרסיבית יותר ועוצמתית יותר. גם הרכש שהגיע, וזר נוסף שעוד יגיע, נבחר בהתאם, כשהמטרה היא להעלות בדרגה את רמת המשחק של הקבוצה ולגלות עליונות בליגה.
בדבר אחד אין ספק, ואת זה אפשר היה לראות בקיץ עד עתה – בית"ר תהיה אינטנסיבית, תלחץ בכל דקה אפשרית ונראה ממנה לא מעט משחקים יוצאי דופן בקנה המידה של הכדורגל הישראלי. ועדיין, כדי שכל הדבר הזה יהיה יציב, לאלמוג כהן יש עוד הרבה עבודה, מקצועית ומנטלית.
חמישה משחקים שיחקה בית"ר העונה – היא ניצחה בשניים, הפסידה בשניים וסיימה אחד בתיקו. היא הייתה עדיפה בכל המשחקים, אך צברה פחות מ-50 אחוזי הצלחה, וזה כל הסיפור: היא עדיין לא מצליחה להמיר את השינוי לתוצרת.
כשמסתכלים על בית"ר בקיץ, יש נסיבות מקלות לתוצאות. לא היה לה את לוקה גדראני, וגם כשחזר הוא עדיין חלוד, בוריס אנו וירדן שועה לא היו שם, ושחקנים מרכזיים שאמורים להוביל תרמו מעט מאוד במוקדמות הקונפרנס. אם השלושה האלה ייתנו את מה שהם יודעים לתת העונה, בית"ר תגיע לעונת שיא ותעמוד במטרות שלה.
חשוב לזכור: ברמת התקציב, כלומר שכר שחקנים בתוספת רכישות, בית"ר רחוקה מכל אחד מארבעת המועדונים איתם היא מתמודדת בצמרת. הפועל תל אביב רכשה עכשיו את דגלאס אווסו ב-2.5 מיליון יורו. מנגד, בבית"ר כל השחקנים שנרכשו בעידן אברמוב יחד לא מגיעים לסכום הזה. בית"ר לא במשחק הזה. היא צריכה למצוא מציאות, כמו דניאל וורקו, או לשים יד על שחקן שאחרות לא נלחמות עליו, כמו שון וייסמן, יחד עם חובה לפגוע בזרים ולשדרג בכל שנה.
שדרוג בזרים? עדיין אי אפשר לומר שזה קורה בבית"ר העונה. ביחס לעונה שעברה הגיע יוג'ין אנסה במקום חואסנד גונזלס, אך העמדה המשמעותית ביותר, הקשר 6-8 שבית"ר סימנה בסיום העונה כדי לשדרג את הקישור, עדיין נותרה ללא רכש. משחקי המוקדמות נתנו תמונה ברורה של הקושי של בוריס אנו עם הכדור, והוא יהיה חייב עזרה. למשבצת הזו בית"ר תהיה חייבת לצרף שחקן בפרופיל גבוה, כזה שיעשה את ההבדל.
מצד אחד, אלמוג כהן ממציא שחקנים בכסף קטן בכל שנה, כמו אנטווי וקאלו, אך שחקן עוצמתי שיעשה את ההבדל כבר שייך לסדרי גודל אחרים. בית"ר תצטרך לעשות שינוי בתפיסה כדי להביא שחקן כזה.
זה לא חייב להיות שחקן ברכישה של 1.5 מיליון יורו, אלא יכול להיות שחקן חופשי או בהשאלה, אך בשכר גבוה יותר ממה שהיא משלמת כיום. להתחיל להתקרב לשכר של 500-600 אלף יורו נטו לזרים, שגם כך המס עליהם נמוך יותר מאשר על ישראלים. כל היריבות שלה מתחזקות ויתחזקו בשחקנים משמעותיים עד סיום החלון, ואסור לה לפספס כאן.
בית"ר תקום או תיפול בשנים הקרובות על שינוי התפיסה בנוגע להשקעה בשחקנים ספציפיים. זה האזור שבו היא כן תוכל להתמודד עם היריבות.
עם סולד אאוט במנויים, כשברק אברמוב מצהיר שכמעט ואין חובות והתקציב מעל 70 מיליון ש"ח, אפשר למצוא פתרונות בסכומים האלה. זו לא בהכרח חריגה מהתקציב, אלא שאלה של החלטה וניהול התקציב.
עד אצילי ושועה, ברק אברמוב גם לא שילם 400 אלף יורו. הוא הבין אז מה צריך כדי להחזיק שחקנים כאלה ועשה את ההתאמות. כך היה גם במקרה של בוריס אנו.
עכשיו בית"ר צריכה לעלות עוד שלב עם הזר האחרון, וזה שחקן שעשוי להשפיע בצורה ישירה על איך תיראה העונה כולה.
מחזור הפתיחה של העונה נגד הפועל תל אביב בבלומפילד נדחה ובית"ר תקיים אותו במחזור השני. היא תפתח את העונה בבית נגד מכבי נתניה ב-29 לחודש.
בבית"ר כמו בבית"ר, רק ניצחונות יתנו שקט, ולמחזור הפתיחה בדרך החדשה של אלמוג כהן יש משמעות קריטית. אם ינצח גם את נתניה וגם את הפועל תל אביב בבלומפילד, כבר יניחו לפניו את השטיח והטירוף ייצא לדרך.
מה דעתך על הכתבה?