יום לפני סיום חלון ההעברות בישראל התיר יהב גורפינקל את חוזהו בא.א.ק לרנקה, בתקווה למצוא בית חדש בארץ או בליגה אחרת בחו"ל שבה החלון עדיין פתוח. סוכניו כבר סיפרו שהמעבר ללרנקה התברר כטעות. הפיתוי לשכר גבוה – בסיס של יותר מ-800 אלף יורו לשלוש שנים – הוביל לכך, אחרי שנים מוצלחות בסין ורצון להתחיל קריירה באירופה.
ועדיין, לא ברור איך בליגה שבה כל אחת מהקבוצות הבכירות צריכה שני מגינים טובים בכל צד, גורפינקל עדיין ללא קבוצה. זה מפתיע גם לנוכח העובדה שלפחות שלוש קבוצות ניהלו איתו שיחות בקיץ.
אליניב ברדה מאוד רצה את גורפינקל בקיץ כתחרות לדורון ליידנר. לא רק הפועל תל אביב בדקה את האפשרות, גם המאמן שוחח עם השחקן, אך זה היה בשלב שבו הוא עדיין חשב שהעונה דברים ישתנו בלרנקה. כשגורפינקל הבין שהוא צריך להמשיך הלאה, הפועל תל אביב כבר סגרה עם יאניק ללינדאל.
בית"ר ירושלים בדקה את האופציה מספר פעמים לאורך הקיץ, אך בבירה לא משלמים סכום של 250 אלף יורו ויותר למגן שלפחות על הנייר אמור בשלב ראשון להיות מחליף לירדן כהן.
וזה לא רק השכר של גורפינקל. ברמה הכלכלית זה היה יוצר מצב לא נעים גם מול ירדן כהן עצמו. המגן השמאלי הבכיר של בית"ר מרוויח הרבה פחות – 150 אלף יורו – בשנת חוזה, כשהשניים גם מיוצגים על ידי אותם סוכנים. זו סיטואציה כלכלית שבבית"ר העדיפו לוותר עליה, לפחות בשלב הזה.
גורפינקל גדל במכבי חיפה, אך לא מצא בה את מקומו. בחיפה גיששו, אך לא התקדמו. נכון לעכשיו הקבוצה מאלתרת בעמדת המגן השמאלי, בונה על חזרה אפשרית של פייר קורנו בנובמבר-דצמבר, על ינון פיינגזיכט שישוב כמה חודשים אחריו ועל צונאמי שיתופקד שם לסירוגין. לא כל כך ברור מדוע גורפינקל אינו חלק ממכבי חיפה.
מכבי תל אביב התעניינה בשחקן ובדרישותיו כל עוד עזיבתו של רוי רביבו הייתה על הפרק. ההחלטה של קני מילר להאמין בנועם בן הרוש ולבנות גם על חזרתו של דני גרופר גרמה לה לא לקדם את המו"מ, וגם האפשרות הזאת ירדה מהפרק.
כל אחת וסיבותיה, וגורפינקל כרגע חופשי. מכבי נתניה היא הקבוצה החדשה שמנהלת שיחות עם נציגיו. נתניה החלה את העונה עם שני מגינים שמאליים בעלי רגל ימין ומבינה שזה לא מספיק טוב, אך עדיין לא הגיעה איתו להבנות כספיות. אם היא לא תעשה זאת, נראה שזה רק עניין של זמן עד שקבוצה אחרת תצרף אותו, מהסיבה הפשוטה שלקבוצות רבות חסר שחקן בעמדה הזאת – בהרכב הפותח או על הספסל.
מה דעתך על הכתבה?