שוער העבר של מכבי חיפה, אמיר אדרי, סיפק וידוי אישי על הפרישה המוקדמת שלו ועל הדרך שבה הסתיימה דרכו במועדון שבו גדל. בפודקאסט "הענק הירוק" מבית "הפודיום", בהנחיית יניב קטן, הוא סיפר על הפגיעה שחווה, הניסיון לחזור מהמגרשים והנתק שנוצר בינו לבין הכדורגל.
אדרי חזר לתקופה שבה עבר המועדון לסמי עופר, בזמן שהיה בעיצומו של תהליך השיקום מהניתוח בברכו: "אני כמעט לא רואה כדורגל היום. אפשר להגיד שהתנתקתי כמעט לגמרי. עברנו לסמי עופר בזמנו, אני הייתי אחרי הניתוח, סיימתי את השיקום שלי אחרי שנה ובעטו אותי כמו שבועטים את כולם. מאז הדחקתי. הרי לא ציפיתי לפרוש מכדורגל בגיל 27.
"נכנסתי לניתוח שיחסית אמור היה להיות פשוט, והיה לי בלגן בברך בניתוח, ואז נגמר לי החוזה פשוט ונפרדו ממני 'יפה'. מה ציפיתי? לפחות לתת לי עוד שנה, לנסות לחזור כמו שצריך, לתת לי את הכלים לבוא ולחזור לעצמי, כי יכולתי לחזור לשחק כדורגל.
"למה פרשתי ולא הלכתי למקום אחר? בדיוק נולד הבן הבכור שלי, וההכנסה שלי ירדה מ-100 אחוז לאפס ביום אחד. נגמר לי החוזה. איתמר צ'יזיק אמר לי: 'אנחנו לא מאריכים לך את החוזה, מבחינתנו אתה שחקן חופשי'. אחרי 12 שנים. בשנייה אחת זה נגמר, זהו".
בהמשך, אדרי סיפר כי באותה תקופה נפתחה בפניו אפשרות אחרת, שהרחיקה אותו עוד יותר מהכדורגל: "ואז הייתה לי הצעה מקריית גת, שלא הייתה רלוונטית בכלל לתיאום הציפיות שלי, וקיבלתי הצעה עסקית מאבא של גרושתי: 'תיכנס איתי לעסק, אני אלמד אותך את הכול ותדאג כלכלית לילדים'. משם בא לי הנתק מהכדורגל, מתוך כעס והדחקה. גדלתי במכבי חיפה מגיל 11".
לדבריו, גם שנים לאחר הפרישה, הוא מתקשה למצוא תחום שמספק לו את אותה הריגוש שהעניק לו הכדורגל: "אחרי הכדורגל, סף הריגוש לא יכול להגיע לאותה רמה, לא משנה מה תעשה וכמה דברים תנסה. זה בחיים לא יהיה אותו הדבר. זו גם הסיבה שאני גם שונא את הכדורגל, כי ביום אחד נגמר לי הכול. אני פגוע מאוד".
לסיום הבהיר כי הוא מתרחט על כך שמיהר לפרוש ולא ניסה למצוא קבוצה: "אני עד היום מצטער על זה שוויתרתי, שלא נלחמתי. חד-משמעית יכולתי למצוא קבוצה. מה שאפיין אותי כל הזמן הזה בכדורגל זה שמה שרציתי השגתי. לא הייתי הכי מוכשר, אבל רציתי יותר מכולם, מבין כל השוערים במחלקת הנוער. איפשהו למעלה כבר יצא לי האוויר. זה לא היה אופייני לי בכלל".
מה דעתך על הכתבה?