אגדת מכבי ת"א בווידוי מטלטל: "הייתי יכול להציל את ניקולאי קודריצקי"

שורה אובארוב חזר בריאיון ברוסיה לתאונת הדרכים שבה נהרג כוכב בני יהודה ב-1994, וחשף כי השניים תכננו לנסוע יחד לחיפה: "אם הייתי נוסע איתו, לא הייתי נותן לו להירדם על ההגה"

(גודל טקסט)

יותר משלושה עשורים חלפו מאז מותו הטראגי של ניקולאי קודריצקי, כדורגלן נבחרת אוקראינה ובני יהודה לשעבר, שנהרג בתאונת דרכים בישראל ב-1994. בריאיון נרחב לעיתון הרוסי "ספורט אקספרס", שוער העבר האגדי של מכבי תל אביב, אלכסנדר (שורה) אובארוב, חזר לאותו לילה קשה וחשף כי היה אמור להצטרף לנסיעה עם חברו הקרוב, אך שינוי בתוכניות מנע זאת ממנו.

"אם הייתי נוסע עם קוליה, לא הייתי נותן לו להירדם על ההגה. חד-משמעית!", אמר אובארוב. "זה היה ב-1994, נבחרת אוקראינה הגיעה לישראל. סיכמנו שניסע יחד לחיפה כדי לצפות במשחק. פתאום, באותו יום, אברהם גרנט החליט לקיים משחק אימון. המשחק שלנו היה אמור להתחיל בארבע, ובחיפה בשש. התקשרתי לקודריצקי ואמרתי לו: 'איך אני אסע? עד שנסיים לשחק, אתקלח ואגיע לשם, הכול כבר ייגמר'".

בעקבות שינוי התוכניות, קודריצקי יצא לנסיעה לבדו. אובארוב סיפר כי חברו היה מותש באותם ימים: "קוליה נסע במשך יומיים רצופים לפגוש את שחקני הנבחרת. הוא היה גמור מעייפות וגם שתה איתם. בדרך חזרה הוא נרדם. אבל אם הוא היה חגור בחגורת בטיחות, הוא היה נשאר בחיים. בסיבוב המכונית פגעה באבן שפה והוא עף דרך השמשה הקדמית".

ניקולאי קודריצקי, שורה אובארוב | עדי אבישי

אובארוב סיפר גם על הרגע שבו קיבל את הבשורה הקשה ועל המשימה שנאלץ לבצע זמן קצר לאחר מכן: "התקשרו אליי בחמש בבוקר, אמרו שקודריצקי נהרג בתאונה, ואני וויקטור צ'אנוב נסענו לזהות את הגופה".

כשנשאל על המראה שנגלה לעיניו, השיב: "קוליה שכב כאילו הוא חי. נראה היה שהוא פשוט ישן. לא היו פגיעות נראות לעין, כמעט לא היה דם, רק מעט על השפתיים וליד האף".

ניקולאי קודריצקי | עדי אבישי

שוער העבר הודה כי המעמד היה קשה במיוחד עבורו, משום שהוא מתקשה להתמודד אפילו עם מראה של דם: "הדבר הראשון ששאלתי את הרופא הפתולוג היה: 'איך הוא נראה?'. הוא ענה לי: 'בסדר, אל תפחד'. אחרת בכלל לא הייתי נכנס. או שהייתי מתעלף שם בחדר המתים".

קודריצקי, שהיה בן 31 במותו, נחשב לאחד השחקנים הבולטים ששיחקו בישראל באותן שנים. עבור אובארוב, שהיה אמור להיות לצידו באותה נסיעה, הזיכרון מאותו לילה ממשיך ללוות אותו גם יותר משלושה עשורים לאחר מכן.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי