בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע אתמול (ראשון) את איש התקשורת וכרוז קבוצת הכדורגל בני סכנין לשעבר, סעיד חסאנין, בעבירות ביטחוניות של מגע עם סוכן חוץ, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והשמדת ראיה. השופט שלמה בנג'ו דחה את טענתו של חסאנין שפעל תחת "כובע עיתונאי", וקבע שניצל במות תקשורתיות כדי להדהד תעמולת אויב בזמן מלחמה.
הפרשה התמקדה בשני ראיונות טלוויזיוניים שהעניק חסאנין, תושב שפרעם, במהלך מלחמת "חרבות ברזל". באישום הראשון, שעסק בריאיון שהעניק בפברואר 2025 לערוץ "אל-אקצא", המזוהה עם חמאס, טען חסאנין שהחטוף עומר שם טוב נישק את ראשי שוביו מרצונו החופשי, ושחמאס נהג בחטופים "בצורה אנושית לחלוטין" ושמר על כבוד החיילות. בנוסף, קרא לאזרחים הערבים בישראל שלא להתגייס לצה"ל, שאותו כינה "צבא הכיבוש". יומיים לאחר הריאיון השמיד חסאנין את הטלפון הנייד ששימש אותו לתיאום השידור. באישום השני הורשע בעקבות ריאיון שהעניק לערוץ "קודסונא" בספטמבר 2024, מיד לאחר חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ובו כינה אותו "שאהיד", "איש מאמין" ו"לוחם שהאמין בצדק".
במהלך המשפט טענה פרקליטות מחוז חיפה שחסאנין חרג לחלוטין מתפקידו כפרשן ספורט ושימש כלי להפצת מסרי האויב. התביעה הדגישה שהתיאום עם מפיק ערוץ אל-אקצא, מוחמד אבו שאמלה, מהווה מגע עם סוכן חוץ, ושהשמדת הטלפון והשלכתו לנהר נועדו להעלים ראיות מפלילות.
סנגורו של חסאנין, עו"ד נמיר אדלבי, טען שמדובר בתיק תקדימי הפוגע בחופש הביטוי והעיתונות. ההגנה גרסה שחסאנין לא ידע בזמן אמת שהוא מתראיין לערוץ אל-אקצא, ושדבריו היו "פרשנות פוליטית" והיסחפות ספונטנית בלשון, ולא ביטוי לכוונה להזדהות עם טרור. עוד טענה ההגנה לאכיפה בררנית ביחס לעיתונאים ישראלים אחרים שראיינו פעילי טרור, והסבירה את השמדת הטלפון כמעשה שנבע מפאניקה ומרצון להגן על פרטיותו.
השופט בנג'ו דחה את גרסאותיו של חסאנין וקבע שעדותו לא הותירה בו אמון. בהכרעת הדין הבהיר השופט את הגבול שבין עיתונות לתעמולה: "עצם קיומו של 'כובע עיתונאי' אינו מקנה חסינות מפני תחולת הדין… הפעילות העיתונאית הנטענת לא התמצתה בקבלת מידע, בבירור עמדת הארגון או בסיקורו, אלא כללה השתתפות יזומה בשידוריו של ארגון טרור, והעברת מסרים אוהדים ותומכים בארגון".
באשר לפוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה, קבע השופט שאף שלא נמסר מידע מסווג, הסיכון טמון ב"העמדת במה תקשורתית של גוף המשתייך לחמאס לשימושו של אדם בעל נוכחות ציבורית-תקשורתית מוכרת בקרב ערביי ישראל… לצורך השמעת מסרים תעמולתיים". השופט סיכם שחסאנין פעל "כמעין מליץ יושר למעשיי ארגון הטרור" ואמר את הדברים "בכוונה מלאה מתוך ה'אני מאמין' שלו", ולפיכך הרשיע אותו בכל סעיפי האישום.
מה דעתך על הכתבה?