אור דסה: "רוצה להגיע לאירופה ולא לקבוצות הגדולות בישראל"

בגיל 21, אור דסה עומד בפני אחת העונות המשמעותיות בקריירה שלו. הקשר ההתקפי, שגדל במכבי תל אביב וירד בעונה שעברה ליגה עם הפועל רעננה, מאמין ויודע שלאחר כמה שנים בהן סומן כהבטחה – זה הזמן שלו להנהיג. השחקן חתם לפני כשבועיים במדי הפועל כפר סבא, אחת הקבוצות היותר מעניינות העונה בליגה, וגם הוא מודע לכך שהפך עם חתימתו לאחד הבולטים בקבוצה.

ביום שבת תצא לדרך רשמית עונת 2020/21 בליגת העל, כאשר הירוקים יארחו במחזור הפתיחה את הפועל תל אביב. בראיון מיוחד לספורט1 לרגל פתיחת העונה, מדבר דסה בבגרות למרות גילו הצעיר על הקריירה, הטעויות בדרך, עזיבת מכבי ת"א, ההתעניינות מבית"ר ירושלים וכמו כן, מספק מונולוג מיוחד על מחאת השחורים והחוויות האישיות בדרך.

היית מועמד לבית"ר ירושלים גם בקיץ וגם בינואר.  איך מצאת את עצמך בכפ"ס?
"בין להיות מועמד לבין תכל'ס שמשלמים עליך כסף וקונים אותך – יש פה פער עצום. אנשים לא מבינים את זה. הרבה משתנים קרו. העונה האחרונה שלי לא הייתה מספיק טובה, הקורונה הגיעה, היו בעיות כלכליות בקבוצות. ירדנו גם ליגה. כל הדברים האלה הביאו אותי לזה שלא הגעתי למקומות שרציתי. החלטתי שאני צריך להגיע למקום שרוצה אותי, שרוצה לקדם אותי ושצריך שחקן כמוני. בכפ"ס אני יכול לפרוח שוב ולכפר או לתקן את העונה הפחות טובה שעשיתי".

כמה השיחות עם בית"ר היו רציניות?
"ממה שאני יודע, זה לא היה ברמה של 'רוצים אותי כאן ועכשיו'. היו מגעים גם בינואר אבל זה לא הבשיל לכדי עסקה ממשית. כרגע בתקופה הזו בקריירה שלי אני צריך לשחק ולהראות את עצמי. לא ידעתי אם אגיע לבית"ר אם יילך להם או לו, כי לפי דעתי זה מועדון שהוא לא הכי יציב בעולם ואני לא יכול לדעת איך הוא יהיה בעונה הבאה. יכולתי למצוא את עצמי לא משחק חצי שנה. המטרה שלי היא להגיע לאירופה ולא להגיע לקבוצות הגדולות בישראל. הדרך הכי טובה שלי להגיע לאירופה היא דרך מקום שאשחק בו. להגיע מכפ"ס לאירופה? אפשר לעשות את הקפיצה הזו. זה אולי לא נשמע כך כי זו כביכול כפ"ס, אבל לפעמים אנשים חושבים שבאירופה מסתכלים על הקבוצה שבה אתה נמצא וזה לא נכון. הם מסתכלים נטו על נתונים. אני יודע שאת הנתונים האלה אני יכול להביא בקבוצה שרוצה אותי ושאשחק ואוביל בה. הסתכלתי על העתיד ואני חושב שזו ההזדמנות הכי טובה שיכולתי לקחת".

אין פחד להסתבך עם כפ"ס? גם ברעננה דיברו על עונה שיכולה להיות מוצלחת והיא נגמרה בירידה.
"אי אפשר לדעת אף פעם בכדורגל. אתה מגיע למקומות ואתה לא יכול לדעת מה יקרה. בבית"ר בנו סגל בשנה שעברה ודיברו על כך שאפשר להתמודד על האליפות וזה לא קרה. אותו הדבר היה בהפועל באר שבע. אני הסתכלתי על הסגל שבנו בכפ"ס וראיתי שיש פה שחקנים שיכולים לעזור לי ואני יכול לעזור להם ומבחינתי זה בא לי בול. עמיר תורג'מן רצה אותי ומכיר אותי. הוא לא אימן אותי, אבל הכרתי אותו ממחלקת הנוער של מכבי. יש שחקנים שהם חברים שלי ודיברו איתי עליו וזה עזר לי לקבל את ההחלטה. התאמתי להם בול למשבצת שהם צריכים וגם הפוך".

זה לא נראה שאתה מפחד מציפיות.
"הביאו אותי כדי שאקדם את הקבוצה. אני לא בא להתעלם. אני יכול אבל לא להפסיק לדבר. בסופו של דבר, אצטרך להוכיח במגרש".

מה המטרות שלך בעונה הזאת?
"קודם כל לא לרדת ליגה (צוחק). כפ"ס לא יכולה להצהיר שהיא הולכת לזכות באליפות או הולכת חזק על אירופה. אני חושב שפלייאוף עליון זה משהו שאפשר לחשוב עליו. אסור לשכוח שהסיכוי לרדת ליגה הוא גם קיים. צריך לאזן בין המטרות הגבוהות של פלייאוף עליון לבין להישאר צנועים ולהבין שאסור לנו גם להסתבך במאבקי ירידה. זו כבר עבודה של הצוות המקצועי ושלנו השחקנים. זה יהיה אתגר".

"רציתי לצאת מהלופ של ההשאלות, קיבלתי כאפה"

תחילת הקריירה של דסה ייעדה לו רבות. הוא עלה להופעת בכורה בקבוצת הבוגרים של מכבי ת"א כבר בגיל 17, וכעבור שנתיים הפך לשחקן חשוב ברוטציה של ג'ורדי קרויף. הוא אפילו רשם הופעת בכורה בליגה האירופית מול אסטנה הקזחית ולאחר מכן כבש במסגרת הליגה מול הפועל רעננה. לאחר שתי השאלות בהפועל רעננה, הקבוצה מהשרון קנתה את כרטיס השחקן שלו והוא עזב את הצהובים, בצעד שבא גם ממנו. כעת הוא מתייחס באריכות לתקופה בקריית שלום.

"אנשים אומרים לי – 'קיבלת את ההזדמנות ולא עשית שום דבר בשבילה', אבל ההזדמנות הגיעה כבר שהייתי חריג נוער ולמכבי לא היו שחקנים, אז העלו אותי ועוד 4-5 שחקנים", סיפר דסה. "הייתי טוב וג'ורדי השאיר רק אותי ומשם הגיעה כל סדרת המשחקים. הופתעתי בכלל שאחרי גביע הטוטו הייתי בסגל. אם זה פגע בי שזה קרה מהר? לא חושב. זה לימד אותי איך עובד הכדורגל וכמה דברים משתנים כל דקה. הייתי טוב ושיחקתי ואז הייתי קצת פחות טוב והופ – שחקנים שחזרו מפציעה ישר נכנסו להרכב ואני נעלמתי ברגע. זה נתן לי להבין שהמקום שלך לא מובטח אף פעם ובכל אימון אתה צריך לדעת שמישהו יכול לקחת לך את המקום. מכבי או כל דבר שאתה עובר בקריירה זה שיעור. גם ירידת הליגה ברעננה. כשאתה נמצא במקום כמו מכבי אתה מבין שהכול הפכפך ויכול להשתנות וזה משהו שביגר אותי".

ג'ורדי דיבר איתך?
"הוא לא היה מדבר איתי יותר מדי, אבל דיבר איתי אחרי שהפסקתי לשחק ושחקנים אחרים הגיעו. הוא הסביר לי את המצב, אמר ששחקנים פצועים חזרו לרוטציה ותהיה מלחמה על ההרכב. הוא אמר לי שאצטרך לדחוף יותר ואם לא כנראה שלא אשחק. הוא היה מאוד אמיתי איתי".

אם אתה מסתכל על התקופה במכבי. יש משהו שעשית לא נכון?
"שהורדתי קצת את הרגל מהגז. חשבתי שאשחק ולא משנה מה. שם אתה מקבל את הכאפה נורא מהר. כשאתה נמצא במקום מאוד גבוה, גם אם הורדת רגל טיפה זה מאוד משמעותי. זה לא כמו ברעננה שאתה מוריד טיפה את הרגל מהגז ואף אחד לא ישים לב כי הרמה לא מאוד גבוהה כמו במכבי. במכבי כשאתה טיפה מוריד, מישהו ישר נכנס במקומך ומחכה לך בפינה להיכנס במקומך. אתה צריך להיות מוכן כל הזמן".

למה בעצם בחרת לעזוב?
"אני לא רציתי להמשיך בלופ הזה של ההשאלות. כשוולדימיר איביץ' הגיע הוא אמר לי שלא אשחק, שהוא לא יבנה עליי. אני חשבתי שלהמשיך להיות מושאל זה לא משהו נכון בשבילי. גם אם אתה עושה עונה טובה כמושאל, אתה מגיע בעונה שלאחר מכן ושוב נלחם רק על להיות בסגל. אני לא חושב שזה משהו שהוא טוב בשבילי. החלטתי להיות בקבוצה שרוצה לקדם אותי בעתיד ואני לא מצטער על זה".

יגידו אנשים ששחקנים כמו יונתן כהן ודן גלזר חזרו מהשאלות, קיבלו את הבמה והמצב השתנה.
"זה לא צורם לי. הם הגיעו למכבי אחרי כמה עונות השאלה והם נפלו בסיטואציה מאוד נוחה כשהקבוצה מצויה במשבר הפייר-פליי, אין להם שחקנים והתחרות היא לא ענקית כמו שהייתה פעם. הם לקחו את ההזדמנות והם שחקנים טובים, אבל זה לא היה קורה בשנים אחורה או עוד שנתיים-שלוש כשהפייר-פליי ייגמר. הם לא היו מקבלים את אותה ההזדמנות. אני יודע שהם היו במקום הנכון בזמן הנכון וזה בסדר. אני חשבתי שהדרך שלי הייתה צריכה להיות אחרת ולא יהיה לי קל להשתלב כמו שהם".

זו הייתה טעות ללכת לרעננה?
"מבחינת קנייה – לא הייתה עוד קבוצה שהתעניינה. כל שאר הקבוצות רצו השאלה. מבחינת התנאים בחוזה, רעננה הייתה המקום הטוב ביותר בשבילי ורציתי להגיע לאירופה. לא יכולתי לבזבז עוד ארבע עונות של השאלות של לחזור וללכת. רציתי להגיע למקום שיודע שהמטרה שלי היא לא להישאר בארץ. הקבוצות הגדולות זה מלכודות דבש למי שרוצה לצאת לאירופה, כי בסופו של דבר מאוד קשה לצאת מהן".

אם הייתי שואל אותך באותה תקופה שבלטת במכבי שלאחר כמה שנים תהיה במצב הזה?
"הייתי אומר לך שאני לא מאמין לך. שאין סיכוי. איך בגיל 21 אני בכפ"ס? אבל דברים בכדורגל משתנים וזה מה שאתה לומד. אני חושב שלא משנה לאן תגיע, אתה לא יכול לדעת מה יקרה".

"מתייעץ המון עם אלי"

דסה הוא כמובן אחיו הצעיר של אלי דסה, מגנה הימני של ויטסה ההולנדית ונבחרת ישראל. השניים שיתפו פעולה גם במכבי ת"א והאח הקטן סיפר: "אני מתייעץ איתו המון. זה מישהו שנמצא בטופ של הכדורגל הישראלי והוא רואה את התמונה היותר גדולה ויותר מבין אותי. אני מתייעץ איתו על כל דבר, אבל ההחלטות הן שלי. הוא יכול להגיד ככה וככה ומה הוא חושב שטוב בשבילי אבל אני אומר לו את דעתי. זו תמיד שיחה פתוחה וגלויה ולא מה שהוא רוצה ונכון אלא גם מה שנראה לי ואנחנו מחברים את הדברים".

איך הוא רואה את הקריירה שלך?
"הוא אמר לי שזה לא רק כישרון ושלא מספיק להיות שחקן כדורגל טוב. צריך גם להיות אינטליגנט ולהבין את עולם הכדורגל, כי בסופו של דבר אתה נמצא בו כל יום. להיות חזק מנטלית ולדעת שדברים משתנים ואתה צריך להיות מוכן לכל דבר שיגיע".

חביב אוחיון שיתף איתך פעולה בקבוצת הנוער וגם בנבחרות. מה דעתך על מצבו?
"אנחנו בקשר. שלחתי לו הודעה ביום ההולדת שלו לפני שבוע. היינו הרבה ביחד בנבחרת. זו סיטואציה מאוד קשה. אי אפשר להבין אותה עד שאתה לא נמצא בה. הוא לא רק איבד את הכדורגל, אלא גם את היכולת הכי בסיסית. עכשיו הוא חזר קצת ללכת אבל משהו כמו חצי שנה זה היה קשה לו. גם אם אתה לא שחקן כדורגל זה מאוד קשה, אז בטח שאתה כן וזה הדבר שאתה הכי אוהב וזה נגזל ממך. אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יהיה בסיטואציה הזאת. למזלו יש לו הרבה אנשים טובים מסביבו שתומכים בו כמו אבא שלו והמשפחה שלו או החברים שאוהבים אותו".

"אתה רואה אדם שחור? כנראה הוא עובד פה"

לסיום, דסה מדבר באריכות גם על מחאת השחורים בארצות הברית, ועל התפיסה הקלוקלת לדעתו של אוכלוסיית העולם על הנושא. כמו כן, הקשר משתף בחוויה לא נעימה שחווה בעצמו.

"אי אפשר לא להיחשף לזה, זו בעיה עולמית", אמר השחקן. "זה קצת ביאס אותי שכשהיו את המחאות בארץ אנשים פחות תמכו בזה, אבל כשזה באמריקה, וזה יותר רחוק ויותר סקסי, אז כן – כולם משתפים ברשתות החברתיות. זה המצב. אני מקווה שזה ישתנה. אני לא רואה שינוי בדור הזה כי אלו דברים שהם מאוד מושרשים. אנו חווים גזענות גלויה. אם נלך לסופר לדוגמה, ישאלו אותנו אם אנחנו עובדים פה וזה לא משנה איך נתלבש או ניראה. זאת לא חייבת להיות הערה מסוימת, זה משהו בתפיסה. זה חלק מאנשים. אתה רואה בן אדם שחור? כנראה הוא עובד פה. זה האחד ועוד אחד שלהם".

מה אתה חווית?
"יש לי סיפור קצת מוזר. הייתי גר לפני שנה וחצי בדירה ברעננה שזה מעין קומפלקס של ארבעה בניינים עם חדר כושר ובריכה. בוא נגיד שזה לא מקום שהיית מצפה לראות בו בן אדם שחור. יום אחד ירדתי לבריכה עם שני חברים. כשבאתי להיכנס לבריכה, כנראה שלפני צריך לעשות איזושהי תמונה במזכירות כדי להיכנס. כשהגעתי ביקשו שאסתכל למצלמה כדי להזדהות והסברתי לבן אדם שהיה שם שלא עשיתי איזושהי תמונה. הוא שאל למה ואמרתי לו שזה לא יצא. הוא אמר שאני לא יכול להיכנס כי אין לי תמונה. שאלתי אם יש משהו לעשות והוא אמר לי לרדת למזכירות. זה היה יום שבת. חזרתי לשם ואמרתי לו שאין שם אף אחד. הוא אמר לי משהו שמאוד עצבן אותי: 'אתה יודע מה? בוא תיכנס. אני יודע שאתה לא גר פה אבל בוא תיכנס'. הסתכלתי עליו ואמרתי לו: 'מה זאת אומרת?'. מרוב שהייתי בהלם אמרתי לו: 'לא תודה, לא משנה. אני גר פה אבל אני לא אכנס'. פשוט הלכתי משם והעדפתי ללכת להירגע עם עצמי. זו התפיסה של האנשים. זה לא חייב להיות משהו קולני אלא דברים קטנים".

לסיכום, איפה נראה את את אור דסה בעוד כמה שנים?
"אני לא רואה את עצמי משחק בארץ. אני לא יכול להגיד זמנים כי אני לא יודע לאן הכדורגל ייקח אותי. כמה שיותר מוקדם יותר טוב".