בגיל 25, ברזומה של דן ביטון יש כבר שתי אליפויות עם שתי קבוצות ממדינות שונות, שני תארי סופר-קאפ מקומיים וגם גביע הטוטו. הוא עשה את זה בישראל ובבולגריה, היה שותף לאליפות הגדולה עם הפועל באר שבע ועם לודוגורץ והשנה הוא מקווה לעשות זאת בקבוצה שלישית, מכבי תל אביב, איתה זכה בגביע הטוטו.
ביטון נע בדיוק על קו התפר של בין שחקן שיכול להוביל את הכדורגל הישראלי למקומות הגבוהים ביותר, לבין שחקן שמסוגל להיות גדול על הליגה שלנו במידה אחת. אף אחד מהמאמנים והשחקנים שדיברנו איתם לא מייחס לו תכונות של שחקן ממוצע, אבל גם לא כאלה של כזה שמסוגל להיכנס לנעליים של ערן זהבי או להתפתח לכיוונים שמייעדים למנור סולומון. ביטון, הם אומרים, נוגע כל הזמן סנטימטר אחד מהטופ. הוא תמיד "ליד" בקריירה וזה מה שהוא צריך לשנות כדי להפוך לשחקן גדול באמת. יש לו בעיטה אדירה ופס טוב, אבל הוא מעולם לא כבש יותר מחמישה שערי ליגה. יש לו תכונות של שחקן שכיף לראות, אבל בבולגריה הוא פתח ב-14 משחקים בעונה. כמו שהוא כבש העונה לרשת של זלצבורג ודינמו ברסט, ובחמישי האחרון על אדמת טורקיה, כך הוא מסוגל לסיים עונה טובה במכבי תל אביב, אבל לא בטוח שהיא תהפוך אותו לשחקן העונה, כפי שהרבה מצפים ממנו להיות.
אלישע נזכר
המעלות שלו ידועות: שחקן טכני מאוד עם בעיטה טובה ובעיקר יכולת חשיבה מהירה, שחקן שהעונה הזאת היא מבחן גדול עבורו. מכבי תל אביב בחרה בו כדי שיוביל אותה מבחינת מספרים ואוהדי באר שבע עדיין מתגעגעים וחושבים שהוא יכול החה לעשות עונה גדולה במועדון. באר שבע ניסתה להביא את ביטון אבל מהר מאוד הבינה שהסכומים לא בשבילה. מבחינת כדורגל, אומרים שם גם היום, מדובר בשחקן שיכול היה להוביל את הקבוצה עוד צעד אחד קדימה.
את הופעת הבכורה בבאר שבע הוא עשה בשנת 2014, כשהיה עוד בנוער. אלישע לוי ראה אותו וזה הספיק כדי להצביע עליו ולומר: הילד הזה יכול להיות העתיד של הכדורגל שלנו. "אני תמיד מעלה שחקנים מהנוער. במקרה הזה, ראיתי מהרגע הראשון את הטכניקה שלו, את התשוקה שלו למשחק", מסביר לוי. "וכשאני מדבר על טכניקה, אני מדבר על מהירות מחשבה, בעיטה טובה. לי היה ברור שהוא הולך להיות שחקן ברמה הזאת. הוא היה מאוד צעיר, אבל אחר כך הוא עשה את הקפיצה הגדולה באשדוד".
את הטובים ביותר ואת הגרועים ביותר רואים מיד, מסביר אלישע. "באותה תקופה, אפשר היה לראות שיש לו את כל התכונות להצליח. לשמחתי הוא גם גילה אופי ומה שהוא היה צריך זה בעיקר דקות משחק. ברגע שהוא עבר לאשדוד, לא הייתה שום סיבה שהוא לא יפרח".
חייך, מצלמים
אוהדי באר שבע לא ידעו איך לאכול אותו בתחילת הדרך. ברק בכר הגיע לבאר שבע בעונה שאחרי וסוכנו דודו דהאן היה גם מי שדאג שהילד המוכשר יעזוב בסופו של דבר לאשדוד. בבאר שבע, ארבעה חודשים לקח לו כדי להיכנס לתודעה. הוא בישל לג'ון אוגו שער ניצחון דרמטי בתוספת הזמן מול קריית שמונה, שער חשוב מאין כמוהו במאבק האליפות ההיא. גם באשדוד, המספרים של ביטון לא היו דו ספרתיים, אבל העליונות שהוא הוכיח במגרש שלחה אותו לקדנציה קצרה באירופה.
ויש גם חסרונות, נתונים פיזיים בעיקר, כדי להיות בטופ. "הוא שחקן טוב, אין ספק, אבל חסרות לו עוד מהירות ואינטנסיביות כדי להגיע לטופ", אומר לנו שחקן בכיר ששיחק לצד ביטון בעבר.
אז פנינו לאיש מקצוע נוסף, כזה שגם שיחק וגם אימן אותו ויכול להרגיש לאן הרוח נושבת גם דרך המגרש וגם על הקווים. קוראים לו משה אוחיון, היום הוא עוזר מאמן באשדוד, אבל לקח את ביטון כפרויקט במשך 13 המחזורים בהם אימן. "לילד הזה יש יכולות מצוינות. רגליים חזקות, כושר גופני, ראיית משחק טובה וגם השתחררות מלחץ. עם בעיטה ברמה הכי גבוהה ואופי טוב, אין סיבה שלא יתפתח. גם בתקופה הפחות טובה שלו, תמיד נתתי לו לשחק, להוביל, נתתי לו ביטחון והוא החזיר בגדול".
שאלת המהירות והאינטנסיביות שוב עולה. אוחיון דווקא מזהיר ממשהו אחר. "אני חושב שחסרה לו הצטרפות לרחבה. דרשתי מדן שישנה את זה כי הוא יכול להגיע לשער מבחוץ, מטווח של 16-20 מטר, בצורה טובה מאוד. הוא חייב ללמוד גם איך להיכנס לרחבה כדי להיות מגוון ולהביא יותר מספרים. הייתי משפר לו את התשוקה. אני חושב שיש לו את זה, אבל לא רואים את זה מבחוץ, וזה הבדל גדול. הוא מופנם ושקט, זה האופי שלו, אולי הוא צריך לחייך יותר. זה יעזור לו במגרש".
מי שמכיר היטב את ביטון, מספר שהטרגדיה שפקדה אותו בגיל ארבע, אז התייתם מאביו ז"ל אחרי שקיבל דום לב, שינתה לו את החיים. הוא היה בן הזקונים במשפחה ונאלץ לעזור לאמו בבית. כשהוא התחיל לשחק כדורגל, ביטון הפך לתקווה של המשפחה. "המשפחה הזאת עברה סיפור קשה", כפי שמגדיר זאת אחד ממכריו. "והוא יכול היה לקחת את עצמו וליפול, או לשחק למרות הטרגדיה. והוא בחר ללכת עם הכישרון שלו ולשחק גם בשביל אבא".
"אני בהחלט יכול להבין על מה אוחיון מדבר, כי ביטון כמעט לא מחייך כשהוא על המגרש", מספר יוסי מזרחי שאימן אותו. "הסיפור הקשה בגיל צעיר, יכול להיות שזה מה שהשפיע. אומרים שכולם היו בניי. אז הוא בן מוכשר מאוד שיכול לפרוץ קדימה".
מזרחי מספר לנו על כישרון גדול, עם יכולות אדירות ברגליים, אבל יודע היטב למה אסור לרתום את העגלה לפני הסוסים. "כי הוא צריך לבקש יותר את הכדור, להיות יותר מעורב במשחק", מסביר מזרחי. "יש לדן הרבה דקות שהוא נעלם במשחק. ברגע שהוא ייגע יותר בכדור וידרוש אותו הוא יהיה יותר טוב. זה הנקודה שעליה צריך לעבוד איתו במכבי. כי יש לו גם מסירה לגול, בעיטה אדירה בשמאל, הוא גם ילד טוב. ואולי זו גם הבעיה שלו. הוא ילד טוב מדי במגרש וצריך להיות יותר חוצפן. ביטון הוא מסוג השחקנים שצריך לחבק וללטף כל הזמן. יש לו הרגשה שסומכים עליו ושהוא בעל הבית, השאלה היא האם הוא מסוגל להיות יותר משמעותי. אז כמו שאמרתי, הוא צריך לגעת יותר בכדור בשביל להפוך לכזה".
איפה הוא צריך לשחק?
למכבי תל אביב הוא הגיע לא רק אחרי שאיביץ' ראה אותו קודם, אלא גם בזכות ברק יצחקי, שהמליץ. הוא כבש ביום חמישי את השלישי שלו באירופה מול סיבאספור, אבל יש עדיין ויכוח היכן הוא צריך לשחק – מתחת לחלוץ, כשחקן חופשי, או כקשר 50/50. "ראיתי אותו נגד זלצבורג, במשחק שבו הוא כבש, הוא שיחק כ-50/50. ניהל משחק, כמו שהוא אוהב. אבל אתה שואל אותי מה הוא צריך לעשות? לשחק בעמדה התקפית יותר, כמו חלוץ שני", מסביר אוחיון. "דן שחקן שאוהב לבוא לקחת את הכדור מאחור ולנהל משחק, אבל אני חושב שצריך לתת לו הזדמנות להבקיע ולבשל יותר. באשדוד, הקבוצה הייתה תלויה בו. כששיחקנו עם שני קשרים אחוריים, הוא יצא קדימה. אחרת, הוא נשאר מאחור".
"אין היום עמדה כזאת, מאחורי החלוץ", חולק מזרחי. "יש 50/50 או 200. כשהם משחקים 4:3:3, הוא צריך לשחק בצד ימין ולהיכנס עם שמאל לאמצע. אם משחקים עם שני קשרים אחוריים, רק אז הוא יכול להשפיע מאחורי החלוצים. הוא צריך לשחק בעמדה של 50/50 כשהקבוצה בפיגור וצריך מישהו שידחוף קדימה בעמדה הזאת".
ביטון כבר בן 25, אבל עדיין לא בולט בנבחרת. בסביבתו בטוחים שהוא יוזמן גם למשחקים הבאים (נופה לפני סקוטלנד לאחר שחלה בקורונה), אבל גם רוטנשטיינר מצפה שהוא יקפוץ עוד מדרגה אחת כדי להפוך אצלו לבורג משמעותי. שאלנו למה מה שאמור לקרות במכבי תל אביב לא קרה בבאר שבע וקיבלנו נקודה מעניינת. "כשדן היה בבאר שבע", מזכיר לנו אוחיון, "היו כוכבים גדולים, בעיקר בעונת האליפות. אני עדיין חושב שהיה לו יותר מקום שם, אבל עובדה שהוא בחר נכון והלך להתפתח במקום אחר. לבאר שבע יש סיבה טובה להצטער על כך".
העונה, במכבי תל אביב, רבים מבינים שזאת ההזדמנות של ביטון להבין, גם בשביל עצמו, לאן הקריירה שלו מנותבת – האם הוא בדרך להפוך לשחקן גדול בכדורגל שלנו, או שהוא ייעצר. "זה המבחן שלו", מסכם מזרחי. "אם הוא לא יהיה מסוגל לקחת את זה, אז מה זה שווה? זה מבחן של אופי, כדי לגלות אם יש לו את החוצפה שעליה דיברנו קודם. הוא יהיה כוכב או עוד שחקן בקבוצה. או שיהיה שחקן מוביל במכבי תל אביב, או משלים. לא רק הכישרון קובע".
מה דעתך על הכתבה?