גיא לוזון: "כשאתה דומיננטי אתה מושך אש – וזה סיפור חיי"

עד לפני קצת פחות משנתיים, גיא לוזון עוד התלבט אם לחזור למכבי פתח תקווה. לאחר תקופות שהסתיימו בטעם רע במכבי חיפה ובית"ר ירושלים, המאמן רצה קצת שקט. הלחץ של הדוד אבי עשה את שלו – וגיא השתכנע. מאז פ"ת אמנם הספיקה לרדת לליגה השנייה, אך בעונה שעברה היא עלתה מהליגה הלאומית בסטייל – כולל העפלה לגמר גביע המדינה (הדיחה בדרך את בית"ר ירושלים והפועל תל אביב) תוך כדי שילוב מרשים של שחקנים צעירים וכדורגל סופר חיובי.

אבל ספק אם אפילו לוזון עצמו דמיין את פתיחת העונה המוצלחת שעוברת על מכבי פ"ת העונה בליגת העל וההעפלה למקום הראשון – כשבדרך נרשם ניצחון אחד יוקרתי ומרשים מול האלופה, מכבי תל אביב. וכעת, המאמן מדבר ובראיון מיוחד לספורט1 הוא מספר על השגיאות, הציפיות, המסקנות וגם על הריחוק התקשורתי.

גיא, מה הסוד של מכבי פ"ת?
"קודם כל הקבוצתיות. זו קבוצה מאוד צעירה ומגובשת. בבניית הקבוצה הקפדנו על האישיות של השחקנים ודאגנו שיהיו פה המון שחקנים רעבים עם שאיפה ורצון עז להצליח ולהתקדם. יש פה צוות מקצועי מגובש עם הרבה ידע ורצון עז להצליח, ובגדול – אלו המפתחות".

יש פה סגל שרובו היה בלאומית. זו ההוכחה שהשמות לא מדברים?
"הסתכלנו בלבן של העיניים לכל קבוצה גם בשנה שעברה. לראיה ניצחנו בגביע את הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל קריית שמונה, שאלו קבוצות שהיו בליגת העל ואנחנו בלאומית. בשנה וחצי האחרונות אנחנו מסתכלים בלבן של העיניים לכל קבוצה והמשכנו את זה גם השנה".

אתה מודע לזה שעכשיו יהיו ציפיות.
"יש לנו את הציפיות שלנו מעצמנו, אנחנו לא מתרכזים במה שאחרים אומרים. מבחינתי זה קודם כל להגיע ל-40 נקודות וכמה שיותר מהר. אבי רוצה פלייאוף עליון? הכל בסדר. אני לא אמרתי שאנחנו לא רוצים את זה. אחרי שנגיע לכמות הנקודות הזאת נראה את המטרה הבאה. אסור לשכוח שזו קבוצה צעירה שרק עלתה ליגה. יש פה הרבה שחקנים שעורכים הופעות בכורה בכל משחק. קח לדוגמא את איתן אזולאי שערך מול הפועל חיפה הופעת בכורה בהרכב, אייל אינברום שערך הופעת בכורה בליגת העל. אנחנו צריכים להישאר צנועים ולא לצאת מאיזון".

אתה מדבר על קבוצה צעירה. הדוד שלך מכר את מנור סולומון ומצפה לבצע מכירה גם בסגל הנוכחי.
"המטרה שלי היא לא שמכבי פ"ת תעשה אקזיט. המטרה שלי היא שהסגל יישאר ולכמה שיותר שנים כדי שנצליח ונהנה. אני לא גזבר האגודה ולא אחראי על האקזיטים".

בזמנו אמרת שלקחת את התפקיד די בלחץ. היום, אחרי שנה וחצי, לקחת החלטה טובה?
"בדיעבד זו חוכמה קטנה לנתח דברים. כשאתה מצליח אז אומרים שזו החלטה טובה וכשאתה לא מצליח אז אומרים שזו הייתה החלטה רעה. ברור שעכשיו כשמצליחים זה נכון".

אם בקבוצות הגדולות היו נותנים לך להיות אוטוריטה כמו בפ"ת, היית מסיים שם אחרת?
"בכל מקום שהייתי, הייתי האוטוריטה וקבעתי הכל, ובמקרה הרע כמעט הכל. אני לא מהמאמנים שקובעים להם. גם בסטנדרד ליאז', שזה מועדון אדיר והגעתי כמאמן זר, מה שרציתי עשיתי. חוץ מקטע של מכירות שחקנים שזה לא קשור אליי. בקטע מקצועי, כל מה שרציתי עשיתי".

אז למה פה אתה מצליח?
"אני לא אעשה חיים שכאלה. כשאתה מצליח, אתה מצליח בגלל בחירות טובות שאתה עושה כמו להגיע לקבוצות בזמן נכון, בחירות של שחקנים טובים ובחירת סגל מאוזן. כשאתה עושה את זה בצורה טובה ואתה מבין את הסגל שלך, אתה מצליח. במקומות שבחרת שחקנים שהם לא מאוזנים למה שנמצא, קשה לייצר הצלחה".

הודית בזה שלא נהנית מכדורגל בשנים שלפני החזרה למכבי פ"ת
"נכון. לא רציתי בכלל לחזור. רציתי לחזור בתחילת השנה שלאחר מכן. הרגשתי שאני צריך לעשות סדר בראש ולהתחיל להביא את הידע שלי לידי ביטוי. אם היום אני נהנה? אם לא הייתי נהנה עכשיו לא הייתי נמצא במכבי פ"ת. בכל מקום האתגר הוא שונה, הנתונים הם שונים, אבל כשאתה מצליח להפיק את המקסימום מהסגל שלך, ההנאה היא הנאה וזה לא משנה מה גודל המועדון. אם חזר לי הדרייב? אם הוא לא היה חוזר לא הייתי מאמן היום".

כאמור, הקדנציות במכבי חיפה ובית"ר לא הסתיימו בצורה טובה. חלק מכך נבע מטעויות של לוזון, וחלק מזה נבע בגלל דברים שלא היו תלויים בו. כעת הוא מדבר על העתיד, מנתח את המסקנות ולא ממהר לקפוץ למדרגה הבאה.

יש לך עוד מטרה לחזור לקבוצה גדולה בארץ?
"אני כרגע לא מתעסק במה יהיה, בקבוצה גדולה או קטנה. אני חוזר ואומר: ברגע שבנית סגל והרכבת סגל מאוזן בקבוצה מסוימת ויש לך את הידע ואת היכולת להנהיג קבוצה, אתה תצליח. זה לא קשור אם הקבוצה גדולה או קטנה".

מה השתפר בך כמאמן? מה למדת מהחוויות שלך פה בקבוצות הגדולות?
"כמאמן אתה קודם כל כל שנה מתחדש, לומד וכו', בלי שום קשר אם אתה מצליח או נכשל. המסקנה הכי גדולה שלקחתי היא שלא אלך לשום קבוצה יותר אם אני לא שלם עם ההחלטה ב-100% – לא משנה שמה, גודלה או השכר. עם מה שקורה בה, איך היא מתנהלת וסגל השחקנים שיהיה תואם לציפיות שלי".

כמה זמן אתה רואה את עצמך עוד ממשיך פה? הרי יש לקבוצה הזאת תקרת זכוכית מסוימת.
"אימון כדורגל זה דבר נזיל. כרגע אני במכבי פ"ת, טוב לי, אני נהנה מכל רגע וזה מה שחשוב. סבב ב' באירופה? כרגע אני לא יכול לצאת לאירופה מסיבות משפחתיות. אני יכול להגיד לך שעניינו אותי באיזושהי קבוצה באירופה לפני כשבועיים והורדתי את זה מהפרק".

ונבחרת?
"כרגע לא מעניין אותי כלום. לא הנבחרת, לא קבוצה גדולה, לא אירופה ולא כלום. כרגע כל כולי מרוכז בהצלחת מכבי פ"ת. כמו שזה נשמע, ככה זו האמת".

הבן דוד שלך, עומרי, שהתאמן תחתיך, עבר לרדינג האנגלית. מה דעתך?
"קודם כל עומרי הוא שחקן מצוין ואישיות מדהימה. אין שמח ממני שכרגע טוב לו והוא מצליח ברדינג. הוא שיחק השבוע, הוא בישל גול והם ניצחו. לדבר יכולים לדבר מה שרוצים. הוא מאושר וטוב לו וזה מה שחשוב. עשה לו נהדר לברוח מההמולה".

מספר שנים שלוזון לא התראיין. הוא שמר על שתיקה גם בימים הקשים וראה את עצמו חשוף ללא מעט ביקורות. השנה, נראה שהוא נפתח: "לא השתנה בי כלום. גם היום אני שונא שמוציאים דברים מהקשרם. גם עכשיו זה ראיון שהפעם הבאה שתדבר איתי היא עוד ארבעה חודשים. אני מתראיין פעם בכמה חודשים וצריך להתרכז בעבודה ולא בדיבורים".

צלבו אותך בתקשורת?
"כשאתה דומיננטי אתה מושך אש – וזה סיפור חיי ב-20 השנים האחרונות. אני שמח שאני דומיננטי לטוב ולרע. הביקורות עליי? זה ברור לי ואני מבין את זה שכשיש ביקורות ותשבחות, אצלי זה תמיד יישמע".