החיים החדשים של גאל מרגוליס: לאן נעלם ילד הפלא של מכבי ת"א?

לגאל מרגוליס קצת קשה לדבר על העבר שלו. למעשה, הוא לא ממש דיבר עם אף אחד מאז שפרש. מאמנים מספרים שנעלם, חבריו לשעבר מספרים שהתנתק טוטאלית מעולם הכדורגל. על הקיר בעמוד הפייסבוק שלו, תוכלו לזהות אותו במדים של מכבי תל אביב. מתחת, הוא לא מדבר על כדורגל. "האמת היא שאני לא יודע איך להחליף את התמונה, אחרת הייתי עושה את זה. אני רחוק מהעולם הזה, לא נוגע באינסטוש, לא מתקרב לפייס. באיזשהו מקום זה גם חלק ממה שקורה בעולם, דברים שאני פחות מתחבר אליהם".

בשיחה עם מרגוליס, אפשר לזהות שהבחור עבר טראומה – זאת לא רק טראומה אישית, אלא כזאת שמחלחלת כשאתה נשאב לעולם הזה שנקרא כדורגל. מלך שערי קבוצת הנוער היה אמור להיות הדבר הבא במכבי תל אביב, אבל בגיל 26 הוא במקום הכי רחוק מכדורגל, למרות שצמח בשנתון של עומרי אלטמן ושיחק עם מואנס דאבור ודור מיכה והפוטנציאל, כך מספרים, היה אמור להגיע רחוק, אולי אפילו רחוק יותר.

הוא החזיק בדרכון (אביו נולד בבלגיה) בלגי והדיבורים על הצלחה מעבר לים היו טבעיים עבורו. מרגוליס לא סיים שירות צבאי. השמועות סביבו, בנוגע לעובדה שחשש לישון עם חבריו לחדר ולא הסתגל לתנאים של כדורגלן, מעט פוצעות. "זאת לא הסיבה שבגללה פרשתי", הוא מסביר. "בסוף זה סוג של החלטה שלי, לא של מישהו אחר". אנשים שמכירים את השחקן מספרים שבעונה האחרונה שלו במכבי תל אביב, הוא היה מעין עוף מוזר – לא ישן עם השחקנים ולא מצליח להתחבר.

"לא דיברתי עם אף אחד תקופה ארוכה"

אחרי שרשם אליפות עם מכבי תל אביב ואפילו שימש כמחליף של ערן זהבי, מרגוליס עבר למכבי נתניה, משם הושאל לפרויקט של מכבי תל אביב בבית"ר תל אביב רמלה אבל אפילו שם התקשה לצמוח. מאז שנת 2017 הוא חתם לעונה נוספת, אך הרישום שלו בוטל בשל איחור ברישום ומאז הוא נעלם מהמפה. השבוע מלאו שלוש וחצי שנים לשערו האחרון.

למרגוליס, כך מעידים במכבי תל אביב, היו מספר תכונות בולטות בגילאי הנוער, אחת מהן היא סיומת מול השער. היום, הוא משלב את הטכניקות שלו כדי להתלבט. "התלבטתי בין מדעי המחשב להנדסת מכונות", הוא מפתיע. "אז החלטתי: אני לומד שני דברים במקביל. התחלתי את המבוא, של זה ושל זה, באוניברסיטה הפתוחה. אני רוצה לראות למה אני יותר מתחבר. אין מה לעשות, בסוף צריך להסתגל למציאות של היום, כי הכל הולך לשם. אתה צריך לקחת את זה לכיוון שלך. מדעי המחשב זה לא רק מתכנתים. בקרוב אדע מה אני רוצה".

ומה עשית מ-2017? ממש נעלמת.

"זה קצת מורכב. נכון שלא דיברתי עם אף אחד תקופה ארוכה. מה הסיבה? הרבה סיבות, לא טובות כל כך. אנשים יגידו שאני מתרץ, אבל לא על הכל אני פתוח לדבר. יש הרבה חרא בעסק הזה ולא בא לי להתחיל עם הרפש. אז כן, הייתי בסוג של שנה הפסקה מהכדורגל. התחלתי ללמוד. שיפרתי את הבגרויות שלי. ועכשיו אני לומד".

על מי אתה כועס?

"יש הרבה סיבות למה פרשתי, הענף הזה בארץ פשוט לא מתנהל נכון בעיניי. אז נמאס לי. תבין, אני לא מתאים למסגרת הזאת, לא לטייפקאסט של הכדורגלן הישראלי. אז צריך להתאים את עצמך. זה מה שעשיתי. שחקנים-סוכנים-קבוצות: כל המשולש הזה לא התאים. פה, לצערי, הכדורגל נשלט על ידי סוכנים".

ועדיין, החלטת להרים ידיים. עם כל כך הרבה פוטנציאל. לא חבל?

"אני חושב שהרמה כאן ירודה, ברמה שאם מחר אני מחליט לחזור אני חוזר. קל. אני לא שחצן, אבל כל העולם הזה עובד על חוסר מקצועיות מוחלט. כרגע לא בא לי. פשוט לא בא לי לשחק כדורגל. זה לא מעשה אחד, ששבר אותי. לא ששמו לי רגל והחלטתי לפרוש. היו לי הצעות מליגת העל, אבל החלטתי שאני לא רוצה ללכת לליגת העל. שוב, המשולש הזה של סוכנים ששולטים על מה שקורה כאן, יחד עם הקבוצות, הוא לא נכון בעיניי. הכדורגל כאן לא מקצועי".

בשנת 2015 משרד החקירות 'ויצמן יער' החל בחקירת פרשת "גאל מרגוליס", בעקבות תלונה על כך שלא שותף במשחק בין מכבי נתניה למכבי תל אביב בגין סיבות תמוהות. "זה מקרה מצחיק שמשקף מה שקורה פה", הוא מסביר.

"להכריז על פרישה? לא הסטייל שלי"

ובכל זאת, מרגוליס פרש רק בשנת 2017. חלק מהמאמנים איתם שוחחנו טענו כי לא ידעו שהוא פרש, אחרים טוענים כי ניסו להשיג אותו, ללא הצלחה. אבל בשיחות עם כולם עלה מסר אחד משותף – לאן נעלם גאל מרגוליס.

"בשנה הראשונה הרבה אנשים ניסו לדבר איתי, היו לי הצעות. לא מעט אפילו, בעיקר מהליגה הלאומית. קראו לי לחזור, אבל אמרתי שלא", הוא מסביר. "אני עדיין מתאמן, בסופו של דבר, בלי שום קשר לרצון לחזור, אתה לא תראה שזז לי אחוז שומן או שהעלתי שני קילו למעלה. אני עושה 4-5 אימונים בשבוע. לפחות".

למה לא הכרזת על פרישה?

"אני לא חושב שהייתי שחקן בסדר גודל שצריך להכריז על פרישה. זה לא הסטייל שלי, לערוך מסיבת עיתונאים. זה לא שלקחתי החלטה ואמרתי 'אני פורש'. ראיתי פתאום מה זה העולם הזה, מחוץ לכדורגל, והעדפתי להישאר בו ולא לחזור לדברים שלא אהבתי".

אהבת לשחק?

"מאוד. אני לא אנטי כדורגל. אני משחק, אני רואה, אבל כמקצוע יש בזה דברים שהם פחות טובים. אני מרגיש שהייתי צריך לשנות את מי שאני בשביל המקצוע הזה. זה לא קרה".

אתה בקשר עם כדורגלנים?

"בכלל לא. כשהייתי במכבי הייתי סוג של ילד. היו לי חברים, אבל לא התאמתי לעולם הזה. לא יצאתי לבלות איתם, ממש לא בקטע הזה. בסוף, הדברים מסביב משפיעים עליך במגרש. כדורגל הוא משחק קבוצתי. אתה יכול להיות הכי טוב בעולם. אם זה שהייתי מנותק בשפיע? כן, בוודאות כן. בסוף זה לא רק סוכנים וקבוצות, אלא גם שחקנים. ולי העולם הזה לא התאים. שרן ייני הוא סוג של 'בסטייל שלי', מסתכל על הכדורגל אחרת. אבל לו הדברים התחברו אחרת. יכול להיות שאם הייתי מתחבר כמוהו, הייתי משחק עד היום. אבל זה לא קרה. תאמין לי שניסיתי, אבל זה לא הצליח. בסוף, טוב לי איפה שאני היום".

החיים החדשים של שביט אלימלך (ראו ידיעה נפרדת)
החיים החדשים של דלה ימפולסקי (ראו ידיעה נפרדת)
החיים החדשים של מוטי קקון (ראו ידיעה נפרדת)