"בניון התקשר ואמר לי: תרגלנו אותך, אבל קיבלנו הנחתה מלמעלה"

כבר תקופה ארוכה שדן איינבינדר נמצא מחוץ למסגרת קבוצתית. קשר בית"ר ירושלים קיבל הודעה כי הוא משוחרר מהסגל ומפוטר מהמועדון, אבל למרות זאת, בבקרת התקציבים הוא עדיין רשום כשחקן הקבוצה. איינבינדר יעזוב את בית"ר בינואר. הוא מחזיק בהצעה מהפועל תל אביב, גם מ.ס אשדוד מחזרת, אבל בינתיים – בגיל 31, עם רזומה רחב בשלושה מועדונים גדולים והופעות בנבחרת, הוא נאלץ להסתפק באימונים אישיים ונמצא בהליך של תביעה מול המועדון. כעת, בראיון לספורט1, הוא מדבר על התקופה הקשה שעבר כשישב בבית מבלי אפשרות להגיע לבית וגן ושולח מסר חשוב לבעלי הקבוצות בנוגע ליחס שלהם לשחקני הכדורגל.

נתחיל מהסוף. כמה אתה פגוע מבית"ר ירושלים?
"מה שמשה חוגג עשה זה שלו, שכל אחד יהיה שלם עם המעשים שלו ואני רוצה להמשיך בדרך שליוותה אותי כל הקריירה. יש לי אמת אחת. בסוף זה מקום שגדלתי בו, שיחקתי בו 18 שנה ואני מאוד מחובר לקהל. כמובן שאני פגוע. בסוף, אני אדם ושחקן ויש לי רגשות. כשאתה אוהב מקום מסוים, אנשים מסוימים, טוב לך. כשאתה עובר משהו לא נעים – אתה נפגע כמובן".

ציפית שיתנהלו אחרת, שיאפשרו לך להתאמן?
"אני חזק מנטלית, אני מכין את עצמי גם בראש וגם בגוף לאתגר הבא. חלק מהכדורגל זה לעבור דברים לא נעימים. אתה רוצה לקום בבוקר, לאימון, להגיע למשחק כדי לשמח אנשים. אני די השחקן הראשון שזה קורה לו: מפוטר אחרי חלון ההעברות. זה משהו תקדימי, מה שעשו לי זה גם משהו מסוכן לכדורגל שלנו. אם זה היה שחקן צעיר עם פחות ניסיון והיו משאירים אותו בלי מסגרת עד החלון, הוא היה נשבר, לא מתאמן ולא יודע איך להמשיך הלאה. לשמחתי זה לא קרה לי. היה לי מאוד לא נעים, גם למשפחה שלי. אבל התעשתי מהר מאוד. אני מתאמן באופן מטורף אצל שני מאמנים מצוינים כדי להיות הכי מוכן לאתגר הבא. אני די בטוח שכולם יראו שאגיע לשם מוכן".

מה משה חוגג משדר לשחקנים אחרים כשהוא מחליט לעשות מהלך כזה?
"אני חושב שהשחקנים שמשחקים היום בבית"ר צריכים להודות על כל רגע. לשחק בבית"ר זו זכות מאוד גדולה. אנחנו בתקופה שבה אנחנו מדברים על דברים מוסריים וערכיים. בית"ר עשתה מהלך לא חוקי. חוזה שנחתם הוא דו צדדי, מוגבל בזמן, ולא ניתן להפר אותו. המהלך הזה לא חוקי, אבל מעבר לזה – הוא לא מוסרי והוא לא ערכי. אני שחקן שמשחק במועדון 18 שנה, שתמיד מייצג אותו ונעמד מול המיקרופונים בזמנים קשים. היי, שמתי את הגוף שלי בשביל המועדון, 100% שמתי. שיחקתי משחק נגד הפועל כפר סבא, עם רוני לוי כמאמן, עם פציעה בברך בשביל המועדון. רציתי להמשיך לשחק והדוקטור אמר לי: 'אתה משוגע, אתה לא יכול'. אחרי מכה בעין, פוניתי לבית חולים ושלושה ימים אחרי חגגתי עם מכה בעין. זה לא מגיע לי, זה לא מגיע לאף שחקן צעיר או בוגר ככל שיהיה. בטח לי, שחקן שעבר משהו בכדורגל, שענד את סרט הקפטן בשתי קדנציות. זה לא היה צריך להיעשות בדרך הזאת".

השחקנים רצו אותך בסגל. איך אתה מסביר את זה?
"לאורך כל הדרך בית"ר אמרה שההחלטות הן מקצועיות. חשוב לי לומר באופן ברור וכן, אני הייתי שותף לשני הצוותים בבית"ר: רוני לוי ויוסי בניון, סלובו ושי ברדה. מעולם לא שמעתי שהצוות לא רוצה אותי. ההפך הוא הנכון. כולם מהרשימה הזאת רצו אותי, אמרו לי כמה אני חשוב לקבוצה. יש עוד משהו שאף אחד לא הזכיר – דן הוא תמיד מקצוען, תמיד מתאמן ברצינות, אף פעם לא מלכלך ועושה דבר רע בחדר ההלבשה. כל הדברים האלה הם דגל אדום. היי, צריך לומר את האמת, זה הרי לא מקצועי. אם העניין הוא כלכלי בואו נשים את הדברים על השולחן ונגיד שזה כלכלי. ויתרתי על 700 אלף שקל, 30% בשכר. הובלתי את המהלך הזה. אני זה שהסברתי לשחקנים של בית"ר שצריך לקצץ, יחד עם עידן ורד ואופיר קריאף. החלטנו על זה יחד. אינספור שחקנים ביקשו שאעזור להם בחישובים. בסוף אני הולך? זה שמשה חוגג חסך כמעט 50% מהשכר שלי כולל פרמיות שהיא חוסכת? דווקא בגלל שאני קפטן, דווקא בגלל שניסיתי לעזור לחוליות החלשות. לא עניין אותי, קיצצתי במטרה להישאר, כדי לעזור לבית"ר. קיצצתי כי הבנתי סיטואציה ואתה יודע מה? זה משהו שיכולתי גם לא לעשות. בגלל זה הכאב הוא גם גדול יותר".

אתה תובע את המועדון.
"אגיד לך משהו בהקשר הזה: נכנסתי לתהליך הזה כי משה חוגג הפר את ההסכם שלנו. זה משהו שהוא לא חוקי. אני יכול לומר לך שעורכי הדין של בית"ר באו עם הצעת פשרה".

הסכמת?
הסכמתי להצעה הזאת. למה זה לא קרה? צריך לשאול את עורכי הדין של משה חוגג. צריך לשאול אותו למה, אולי הוא לא הסכים. אני נקלעתי לסיטואציה. הפנים שלי תמיד לשלום, אני לא מחפש מלחמות. אם נגיע לתהליך משפטי, לא אתעסק בו. יש לי עו"ד, רועי רוזן, הוא מתעסק בזה".

מה אתה חושב על עסקת המכירה? לא ראוי שחוגג שטוען שעכשיו לבית"ר יש משאבים כלכליים יחזיר אותך לסגל?
"אני חושב שעניין החזרה לסגל הוא משהו שכבר מונע מאגו. זה כבר לא משהו אחר. בסוף, בימים האחרונים יזמתי פגישה עם משה חוגג ורציתי לראות איך אפשר לקצץ בשכר, כדי שהקבוצה תרוויח. נפגשנו, אבל זה לא יצא לפועל. אמרתי לך, זה כבר עניין אישי. קטע של אגו. דובאי? אני מגנה כל מקרה של איומים על המשפחה שלו ועליו. אם העסקה תצא לפועל ותעשה טוב, אין מאושר ממני. אהיה שמח שלבית"ר יהיה טוב. ארסן ונגר אמר לא מזמן על ארסנל: 'זה תמיד יישאר המועדון שלי. טוב או רע, זה תמיד המועדון שלי'".

המקרה הכי כואב שהיה לך?
"גביע הטוטו, הפועל תל אביב. קמתי בבוקר, אחרי שיום קודם תורגלתי בהרכב. בניון התקשר פתאום, ובקול חנוק עם הענווה שלו הוא אומר: 'אני יודע שרוני תרגל אותך, אבל קיבלנו הנחתה מלמעלה. לא תהיה בסגל היום'. זה כאב".

בית"ר טענה שבמהלך חלון ההעברות לא רצית לעבור לקבוצה אחרת.
"חד משמעית לא נכון. זה משהו שלצערי ניסו להפוך את דעת הקהל לגביו. הצוות המקצועי הראשון והשני, לאורך כל התקופה, אמר לי שהוא רוצה אותי. הדבר השני הוא שאולי דברים לא הסתדרו. בגלל קשרים אישיים שלי עם מאמנים ועם הסוכן שלי, בדקנו את האופציות. חד משמעית, בחלון האחרון היו עשרה ימים. לא היו בו העברות משמעותיות. הוא היה אחרי קורונה, אחרי שקבוצות סגרו סגל לפניו ותחת רשת הביטחון. אז אליי, אישית, לא הגיעה שום הצעה שיכולה לצאת לפועל. אולי הייתה קבוצה שרצתה, אבל היתכנות כלכלית לא הייתה. מבחינתי, רציתי להגיע למצב שאני אעבור לקבוצה שרוצה אותי ושאני מאוד רוצה להגיע. בגלל זה, ביום האחרון אמרתי לחוגג: אני לא רוצה לשחק פה אם המאמנים לא רוצים אותי. אבל אני רוצה להישאר בינואר ואז אעבור למקום שרוצה אותי. זה היה חלון מזדמן, לא הייתה שום העברה גדולה. היה משהו בשוטף. אנחנו מגיעים לינואר. יהיו הרבה העברות, כל הקבוצות ירצו להתחזק. הם לא נתנו לי הזדמנות".

איזה תגובות קיבלת מאוהדי בית"ר?
בסופו של דבר, הקהל הוא כל כך גדול ולכל אחד יש דעות אחרות. אני בסדר עם הכל. לאורך הקריירה, יש כאלה שאוהבים אותך יותר ויש פחות. יש משהו שלעולם לא יטילו בו ספק. תמיד 100%, תמיד מנסה להיות המראה הכי טובה עבור החברים והמאמנים. אני רוצה לומר מילה טובה, הם עברו איתי תקופה לא נעימה. הם כל הזמן נעו בין חוסר נעימות לכבוד בצורה הכי טובה שיש. כולם הרגישו אי נעימות, שקשה למאמנים. פתאום אני עושה אימוני כושר כשיש תרגול. כולם חיזקו אותי. איך טל בן חיים הבלם כתב באינסטגרם? גם בתקופה קשה, הוא תמיד מקצוען. זה מאוד ריגש אותי. הדברים הקטנים מרגשים. השחקנים סימסו שאני חסר. בכל קבוצה, תמיד השתדלתי להיות אהוב ולעזור. הם עברו איתי את התקופה הפחות נעימה, תמיד ניסו להיות שם. אני מדבר בלשון עבר, אבל אני עדיין שחקן בית"ר".

מבית"ר נמסר בתגובה: "מפאת כבודו אנחנו לא מתכוונים להיגרר להאשמות של דן אינבינדר ומאחלים לו בהצלחה בהמשך הדרך".