ותודה להנריק לארסון: הפריחה של גודסוויי דוניו במכבי חיפה

גודסוויי דוניו | מאור אלקסלסי

לפני 6 שנים השבדי האגדי לימד את הגנאי שיעור חשוב שמלווה אותו לכל מקום. כשמחברים את הילדות הקשה, הטרגדיה האישית, המלאך השומר, הנאמנות הטבועה בו והתובנה של בכר, מבינים למה החלוץ קם גם אחרי שהתייבש בספסל

קבוצות: מכבי חיפה

מכבי חיפה אולי לא מודעת לזה, אבל ייתכן שהיא צריכה לזקוף את הכושר הנוכחי של גודסוויי דוניו לאיש אחד, הנריק לארסון. חלוץ העבר האגדי של נבחרת שבדיה אימן את דוניו הצעיר בפלקנברג הקטנה ולימד אותו מסר חשוב: "ללארסון תפקיד משמעותי בקריירה שלי. הוא לימד אותי להישאר חזק וחיובי גם כשאני לא משחק", סיפר החלוץ בעבר. שש שנים עברו מאז דרכיהם של לארסון ודוניו נפרדו, אבל השיעור הזה מלווה את הגנאי בן ה-26 מאז. הוא לא מתרגש מכלום, ואולי גם אנחנו צריכים ללמוד ממנו משהו על סבלנות.

הילדות הקשה והטרגדיה האישית

כדי להבין טוב יותר את דוניו, צריך להתמקד בסיפור החיים שלו ובאנשים שמלווים את החלוץ מילדות. דוניו גדל בעוני בכפר נוצרי קטן הסמוך לאקרה, בירת גאנה, וחלם מגיל צעיר להיות כדורגלן. הוא שיחק כדורגל ברחובות וכשהתקבל לקבוצה מקומית, נאלץ ללכת ברגל חצי שעה כדי להגיע לאימונים. אמו דחפה אותו להתרכז בלימודים, אבל לדוניו היה רק כדורגל בראש ובזמן בית הספר, חלם על קריירה ככדורגלן. מבחינתו, זו הייתה הדרך היחידה בחיים להצליח.

החלומות לא היו מתגשמים ללא אקדמיית הכדורגל "רייט טו דרים" (הזכות לחלום). טום ורנון, אנגלי בן 42 ולשעבר הסקאוט של מנצ'סטר יונייטד, הקים את האקדמיה ב-1999. "אנחנו מאמינים שלכולם יש את הזכות לחלום", סיפר לאחרונה, ואכן, המטרה הייתה לשפר את חייהם של ילדים בגאנה באמצעות כדורגל וחינוך. כשדוניו נבחר, בניסיון השני שלו, להצטרף לאקדמיה, מאמניו החדשים היו צריכים להגיע לביתו שבכפר כדי לשכנע את אמו שיצטרף. רק כשגברת דוניו שמעה שהאקדמיה כוללת לימודים, הסכימה לבנה להצטרף.

טום ורנון | Lars Ronbog / FrontZoneSport via Getty Images

כשהיה בן 10, גודסוויי איבד את אחיו שהלך לעולמו כתוצאה ממום בלב. התקופה שלו באקדמיה לוותה בבכי ובדידות. יום אחד אפילו שיקר למאמניו וברח הביתה, אבל כשהגיע, אביו כעס עליו ודרש ממנו לחזור. הוא למד שכדי להגשים את החלום, הוא צריך להיות חזק מנטלית. בתום הלימודים, שחקני האקדמיה מקבלים שתי אופציות: להפוך למקצוענים או להמשיך ללמוד בקולג' באנגליה או בארצות הברית. לגודסוויי היו ציונים נמוכים והצעה ממשית להיבחן במנצ'סטר סיטי.

למרות החששות לעשות צעד עצמאי ללא אישור האקדמיה, ורנון דחף אותו לצאת למבחנים – והשאר היסטוריה. סיטי התלהבה ושלחה את החלוץ הצעיר לשנת השאלה ביורגודן השבדית, איתה יש לה הסכם שיתוף פעולה. בתום השנה, סיטי דרשה שהשחקן יקבל יותר דקות משחק, אבל השבדים סירבו. "מנצ'סטר סיטי מאמינה שדוניו צריך לשחק יותר כדי להתפתח לשחקן שיכול לשחק בקבוצה הראשונה שלה. לנו קשה להבטיח את זה ולכן השחקן חזר לאנגליה וסיטי תחפש לו סביבה חדשה שמתאימה לשני הצדדים. ההתפתחות שלו אצלנו הייתה מרשימה ויהיה מעניין לעקוב אחריו בעתיד", אמר אז המנהל הספורטיבי בו אנדרסן.

המפגש עם לארסון והמלאך השומר

דוניו הושאל לשנתיים לפלקנברג, שם פגש את לארסון. מבחינת המועדון השבדי, מדובר היה ב"פתרון זול", המילים המדויקות בהן השתמש היו"ר לארס-אריק נילסון אחרי ההחתמה. אבל דוניו סבל מפציעות, במיוחד בשנה השנייה, והתקשה ללא סביבה תומכת. לימים סיפר שלא אהב את שבדיה. היחס האישי היה חסר לו. "לא היו שם נציגים מהאקדמיה או חברים שיעודדו אותי וידאגו שאהיה על המסלול. זה היה לי קשה. הייתי צעיר מדי". פלקנברג נפרדה ממנו בקרירות: "אנחנו קבוצה קטנה עם אמצעים מוגבלים וצריכים שחקנים בריאים לעבוד איתם", אמר נילסון.

הנריק לארסון | Matthew Ashton – AMA/Getty Images

רגע לפני שהחלום מתמסמס, המלאך השומר ורנון בא שוב לעזרתו. ורנון משמש במקביל גם כיו"ר נורדשלנד הדנית, לה כמובן שיתוף פעולה מלא עם האקדמיה. דוניו נשלח לדנמרק, קיבל כמעט חצי שנה להחלים ואת כל היחס האישי שהיה חסר לו. כשחזר לכשירות, הגיעו גם המספרים – 16 שערים בשנתיים. דוניו נקלט ברדאר של סקאוטים וסוכנים וקיבל שלל הצעות, בין היתר על פי דיווחים מבורנמות', לסטר ואברטון, אבל הנאמנות לוורנון גרמה לו לדחות את כולם ולהאריך את החוזה בנורדשלנד.

"כשההורים שלך שומרים עליך ודואגים שתקבל את החינוך הטוב ביותר כדי להצליח בחיים, אתה צריך לדאוג להם כשהם מתבגרים ולא יכולים לעבוד. זו התרבות שלנו באפריקה. רייט טו דרים ונורדשלנד הם כמו המשפחה שלי", הסביר דוניו בעבר. משהו באידיליה החל להיסדק. ההתקדמות נעצרה בדרך. אולי במועדון הדני הבינו שפוטנציאל המכירה כבר לא גבוה כשהיה – להבדיל למשל מבוגר רייט טו דרים אחר, מוחמד קודוס, שנמכר מנורדשלנד לאייאקס תמורת תשעה מיליון יורו. כך או כך, דקות המשחק של דוניו נפגעו בתחילת העונה שעברה והמאמן פלמינג פדרסן הבהיר לו שהוא רשאי לעזוב אם יחפוץ בכך. בפעם הראשונה בחייו, דוניו קיבל אישור לצאת לדרך עצמאית. המצפון שלו היה נקי. החוב לאנשים שהצילו אותו שלו נפרע. 

החלוץ הושאל לדינמו דרזדן מהליגה הגרמנית השנייה לחצי עונה וירד איתה לליגה השלישית כשהוא רושם שבע הופעות ללא שער. המאמן מרכוס קאוצ'ינסקי אמר עליו: " גודסוויי שחקן שיש לו את הקצב הנכון, מיקום טוב ושליטה מצוינת בכדור. הוא יכול לשחק במגוון תפקידים בהתקפה, אבל הוא צריך גם לעשות הגנה. יש שיקולים שונים, הוא יודע שאני מצפה ממנו ליותר עזרה בהגנה". אחרי הירידה, דרזדן לא מימשה את האופציה, דוניו חזר לדנמרק כדי למצוא תחנה חדשה. מכבי חיפה, על פי פרסומים, קנתה אותו ב-100 אלף יורו בלבד.

מרכוס קאוצ'ינסקי, גודסוויי דוניו | Frank Molter/picture alliance via Getty Images

סותם החורים שלימד אותנו שיעור חשוב

ברק בכר ראה בדוניו כסותם חורים. שחקן התקפה ורסטילי שיכול לשחק כחלוץ ובאגף וכזה שיכול לעבות לו את הסגל לקראת עונה עם מטרה ברורה. מהר מאוד הבין בכר שטעה חלקית – דוניו לא מסתדר בשום צורה שהיא באגף. כשאתה מתחרה מול שחקן עם מספרים כמו ניקיטה רוקאביצה, קשה לך להזיז אותו. לכן, דוניו הסתפק בשברירי דקות וברקע החלו הלחשושים הישראלים המסורתיים. טענו שהוא לא שחקן. קראו לו שוטף כלים. היו משוכנעים שהוא יעזוב בהזדמנות הראשונה. בכר שמע וצחק. מבחינתו, הוא לא הרגיש שיש צורך מקצועי לשקול להחליף את דוניו בזר בעמדה אחרת.  

למעשה, עזיבה של דוניו מעולם לא הייתה על הפרק. "נכון שהוא לא מה שחשבתי מבחינת התפקיד, אבל הוא גולר", אמר המאמן למקורביו. גם שחקנים העידו שמדובר בשחקן שאולי יש לו תנועה קצת מוזרה, אבל מבקיע באימונים מכל מצב. "הוא כאילו לא עושה הרבה, אבל תן לו הזדמנות והוא כובש אותה", הם אמרו. דוניו, בחור נאמן וסבלני שכמוהו שלא מתרגש משום דבר, חיכה לרגע הנכון. למען האמת, הוא חיכה שרוקאביצה יפנה לו קצת את הבמה.

בהופעת הבכורה שלו בהרכב, דוניו כבש ב-0:3 על בני יהודה – משחק אותו רוקאביצה החמיץ בגלל פציעה. השער השני הגיע כמעט חודשיים לאחר מכן בדרבי – אז בכר העדיף לפתוח ללא חלוץ טבעי. דוניו נכנס בדקה ה-75 וכבש כעבור תשע דקות את השער השני ב-0:2. בשלושת המשחקים הבאים מול בית"ר ירושלים, אום אל פאחם וקריית שמונה הוא פתח וכבש. יש לו העונה חמישה שערים ב-501 דקות ליגה וגביע. החישוב קל – גול על 100 דקות.

ברק בכר | מאור אלקסלסי

דוניו הוא מקרה קלאסי של שחקן שיכול ללכת לכאן או לכאן. הוא בקלות יכול היה למצוא את עצמו קורבן של חוסר סבלנות ולהיחתך מוקדם. אולי בימים פשוטים יותר, כשאפשר בקלות לנחות בנתב"ג, זה גם היה קורה. יש לא מעט שחקנים שהיו מרימים בעצמם ידיים ודורשים לעזוב, אבל דוניו עבר בחיים דברים יותר מורכבים מכמה חודשים על הספסל. הוא נלחם, התחבר, התחבב על החברים בחדר ההלבשה ועל הדרך – לימד את כולנו שיעור בסבלנות כלפי שחקני רכש זרים. גם אם משהו לא קורה מיד, ייתכן שיקרה בעתיד.

הוא לא שחקן גדול. כנראה שלא יכניס בעתיד מיליונים לקופה הירוקה או יגיע לליגות הגדולות באמת. לא בטוח שנזכור אותו כאחד הזרים המשמעותיים שדרכו כאן או שנזכור אותו בכלל. בגיל 26, פוטנציאל המכירה שלו קדימה נמוך, אבל כל זה לא מעניין את מכבי חיפה. היא הביאה אותו בשביל כאן עכשיו. ליתר דיוק, כגיבוי לרגעים קשים ובשבועות האחרונים, זה בדיוק מה שהוא עושה. השערים שלו עוד עשויים להתברר כקריטיים בסיום העונה. 

גודסוויי דוניו חוגג | מאור אלקסלסי

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי