פעם הוא היה גדול מזהבי: העונה המטלטלת שעוברת על שכטר

איתי שכטר לא היה במכבי תל אביב של היום אם גאורגיוס דוניס היה נשאר המאמן. הוא בנה על עזיבה בחורף האחרון. משהו בהתנהלות של דוניס, שידר לשכטר אות מצוקה. הוא רצה לברוח ממכבי תל אביב והרגיש שהיווני הוא הדבר האחרון שהוא צריך בקריירה. לשכטר, כפי שתראו מיד, היו מספר הצעות ביד. אחת מהן היא מקבוצת צמרת בליגת העל שחיזרה אחריו, כשהרגיש שנדחק החוצה. שכטר, שפתח את העונה עם שני שערי ליגה, היה מספיק חכם בשביל לחכות. הוא הרגיש שמכבי תל אביב תעשה שינוי. והשינוי הגיע. במקום בלקמן, פשיץ' תפס את המקום בהתקפה. שכטר עדיין היה האופציה השניה בתוך כל המערך הזה, אבל למרות הקרדיט לפשיץ', הגעת ההולנדי פטריק ואן לוון, כפי שתראו מיד, העניקה לו "בלון חמצן", כהגדרת חבריו לקבוצה, עד סיום העונה. בינתיים, אתמול עקץ החלוץ את מאמנו לשעבר (ראו ידיעה נפרדת).

כיבה אותו

"דוניס פשוט כיבה את שכטר", סיפר לנו השבוע שחקן במכבי תל אביב, שחושב ששכטר היה חייב לקבל יותר קרדיט בתקופה ההיא. "הוא העדיף כל שחקן על פניו. הוא סחט פנדל באירופה, קיבל מחמאות, תמיד היה שם בשבילו. אבל זה לא היה הדדי, בכלל, הייתה כל הזמן תחושה בקרב השחקנים שדוניס יילך הביתה מתישהו. איתי הבין את זה וחיכה שרק יילך".

חמישה משחקים בהרכב רשם העונה שכטר בליגה, רק הופעה אחת ב-11 אצל דוניס. "איתי הרגיש באותה תקופה רע מאוד מבחינה גופנית", סיפר שחקן אחר בקבוצה. "באחת הפעמים דיברנו כל השחקנים בחדר ההלבשה שהאימונים של דוניס פשוט לא מספיק טובים ולא מקדמים אותנו לשום מקום". השיחות שהתנהלו סביב דוניס לא נפלו על אוזניים ערלות. גם במועדון הרגישו שהיווני לא מקדם אותם לשום מקום. "אחרי אימון אחד של פטריק, הרגשנו משהו שונה. הוא בא מהמערכת, מכיר את המועדון ואת השחקנים. החיבור שלו לשחקנים היה טבעי. גם איתי נכנס פתאום לרוטציה", הסביר אותו שחקן.

עוד לפני הגעת ואן לוון, מספר מועדונים בליגת העל הבינו ששכטר בדרך החוצה ולא רוצה להישאר. ארבעה מועדונים פנו לסוכנו אבי נמני: הפועל באר שבע, מכבי פ"ת, סכנין ובני יהודה. נמני ביקש להמתין ואחרי פיטורי דוניס הודיע שחלון ההעברות נסגר מבחינתו. שכטר החליט להישאר ולהילחם עם פשיץ' על מקום בהרכב. בלקמן ואדוארדו גררו, שיכולים לשחק גם בעמדה אחרת, מתחרים גם הם על העמדה הזאת אבל לשכטר ברור שכשפשיץ' לא על הדשא, הוא יהיה האלטרנטיבה הטובה ביותר. בדיוק כמו שקרה מול הפועל חיפה.

העונה הזאת תסתיים כנראה עם עוד שערים של שכטר, אבל לא תהיה עונה שמבחינת מספרים חצתה את הרף הגבוה שהוא הציב לעצמו בשלבים מוקדמים יותר בקריירה. לשכטר יש הצעה טובה לעונה הבאה, אבל לפני שנדבר עליה ראוי לדבר על המספרים.

בגיל 34, עם מבט אל העתיד

שכטר כבר לא ילד. הוא חגג לפני שבועיים 34. עם שלוש אליפויות, שני גביעים, שני גביעי הטוטו ושני תארי אלוף האלופים (לא שכחנו את גביע הליגה עם סוונסי), גם הוא מבין שהוא נמצא בשלב האחרון של הקריירה שלו. שכטר רחוק מלדבר על פרישה בשנה הקרובה. להפך. יש לו את הדרייב למשוך את הקריירה כמה שיותר רחוק. יותר מעשור עבר מהעונה ההיסטורית במכבי תל אביב, אותה סיים עם 22 שערי ליגה. פעם אחת בלבד הוא היה קרוב לשחזור העונה ההיא. זה קרה בבית"ר ירושלים של לפני ארבע שנים בתקופת אלי טביב, שהעריץ אותו. עונה מלאה ללא פציעות, עם 14 שערי ליגה, ארבעה בגביע, שער באירופה מול ילגבה הלטבית היו הפתח לעונה שניה, פחות טובה אבל שבה הוא נשאר בחיים. תשעה שערי ליגה ועוד שניים בגביע הטוטו היו לשכטר בעונה שאחרי. משם, הוא סלל את הדרך לקבוצתו הנוכחית.

דיברנו קודם על טביב, אז צלצלנו לאמריקה. "בתקופות שלי הוא פרח, אם זה בהפועל תל אביב, ממנה יצא לקייזרסלאוטרן ואז לאנגליה. אבל משם החלה הדעיכה", מספר טביב. "הוא חזר להפועל ולא הצליח, הלך לצרפת וזה לא הצליח. גם במכבי חיפה זה לא ממש עבד. מתי הוא שוב הצליח? פשוט, כשלקחתי אותו חזרה ממכבי חיפה והעברתי אותו לבית"ר".

אז מה סוד הקסם, שאלנו, איך הופכים את שכטר לשחקן הכרעה. "שכטר הוא שחקן שצריך הרבה ביטחון ואני הייתי שם והצלחתי לתת לו אותו, מכל הבחינות. גם מקצועית, נתתי לו להבין שגם אם הוא עושה טעות בצד המקצועי במשחקים אין לו מה להילחץ, כי מקומו בהרכב. אמרתי לו כל הזמן שהוא ישחק, אמרתי לו 'אתה לידר'. כשאתה לידר בקרב החברים שלך, זה משפיע על המשחק. גרמתי לכולם לשחק סביב שכטר, כי היה ברור מהרגע הראשון שהוא השחקן המוביל. עם כל הכבוד לזהבי, הוא היה הלידר, יותר מזהבי. במכבי חיפה הייתה הדעיכה הגדולה. אני מכיר את האישיות שלו מהפועל, אז ידעתי שאם אני אביא אותו לבית"ר, אם הביטחון שאתן לו, מה שלא נתנו לו בחיפה, הוא יוכל לחזור לעצמו. כדורגל יש לו, לא יכול להיות ששחקן שכח לשחק כדורגל. הייתי בטוח ואמרתי לאנשים שלי מסביב: 'אני מאמין בו, אתם תראו שהוא יחזור לעצמו'. באותה תקופה אף אחד לא רצה לגעת בשכטר, אפילו קבוצות קטנות. הוא יודע את זה ואמר לי לי בעצמו שהייתי היחיד שהסכים לקחת אותו. בשיחה שלפני ההגעה לבית"ר אמרתי לו: גם בימים לא טובים, תהיה בהרכב. כשבעל הבית אומר לך דבר כזה, אתה עולה עם ביטחון וגם טעות לא תוריד לך אותו. הוא ידע שאני מאחוריו".

במכבי תל אביב, בין היתר אצל דוניס, הוא איבד את הביטחון. בתום העונה הוא מסיים חוזה. אישית, הוא היה רוצה לשחק בבית"ר.
"זה לא משנה מה שכטר רוצה, תלוי מי האנשים שיהיו במועדון. בבית"ר, ואני אומר את זה בביטחון, ההצלחה שלו הייתה כי הייתי שם ונתתי לו ביטחון. אם אתה שואל אותי, הוא בן 34, הייתי ממליץ לו לקבל פחות דקות במכבי ולהישאר. אם מכבי לא תרצה אותו, זאת בחירה שלו, אבל הוא צריך מישהו שיאמין בו, בדיוק כמו שאני הייתי שם בשבילו. בישראל, אחרי משחק או שתיים פחות טובים אתה מחמם את הספסל. שכטר יכול לשחק עוד שנתיים לפחות".

זיכרונות מהמבורג

הסיפור של שכטר נצרב לטביב עמוק בזיכרון גם בגלל המספרים. עד היום, שכטר מספר לכל מי שרק רוצה לשמוע שטביב הציל לו את הקריירה. כשלקח אותו ממכבי חיפה, הוא הסכים "לשלם לו 150 אלף דולר ולא שקל אחד יותר". חיפה השלימה עוד 100 אלף דולר ומשם הוא יצא למכבי תל אביב. "בחוזה של 400 אלף דולר, אתה מבין מה זה? הוא בא אליי אחרי שהרוויח הרבה פחות ויצא ממני שחקן בן 32, מבוגר יחסית, עם כמעט פי שלושה יותר כסף", הוא משחזר.

אבל עם כל הכבוד למעבר הזה, הסיפור של שכטר, כמו סיפורים רבים אחרים, התחיל על גדות הנהר בהמבורג. שיחה של טביב עם אלי גוטמן, רגע לפני המשחק המפורסם ההוא שהסתיים ב-4:2 לגרמנים, הפכה לתקליט שטביב לא יכול להוציא מהראש. "ערב לפני המשחק ההוא ב-2009, אני וגוטי הולכים על גדות הנהר והתחלנו לדבר על ההרכב", הוא נזכר. "הוא אומר 'לי אני שוקל לפתוח עם יבואה ובלי שכטר'. אמרתי לו אתה נורמלי? אתה חייב שהוא ישחק. הוא התלבט, אז אמרתי לו 'אלי, אתה עושה טעות'. בסוף הוא קיבל את ההחלטה, כי הוא המאמן. שכטר לא פתח, הם הובילו 2:0, ואז הוא החליט להכניס אותו פנימה בדקה ה-28. הפסדנו 4:2, שכטר כבש צמד והיה מצוין. כל הזמן אמרתי לו 'אם תשחק הגנתי, נאכל אותה'. לאלי יש כוח שכנוע אדיר. תשאל אותו, תראה מה הוא יגיד לך".

גוטמן רק שומע שכטר או ורמוט ואתה שומע חיוך מהצד השני של הקו. פעם, באימון של מכבי נתניה שם החל לאמן אותו, היה המפגש הראשון בניהם. גוטמן ביקש ממנו לשמור על "פוזישנים", שכטר לא ביצע והמאמן רתח. "אני לא רוצה לראות את הלבן של בעיניים כשאני מדבר איתך", אמר לו. מאז, שכטר הפך לאחד מסמלי הייצור הכי גדולים שלו.

"שכטר עשה טוב שנשאר במכבי תל אביב, זאת החלטה נכונה שלו", קובע גוטמן. "ולמה היא נכונה? כי מכבי תל אביב היא קודם כל קבוצתיות. אין שם כוכבים, גם לא בעמדת החלוץ, ששכטר לא יכול להתמודד מולם".

מה הוא צריך לעשות בעונה הבאה?
"חד משמעית, להיות ראש לשועלים. יש מספיק קבוצות שיכולות להיות כאלה בליגת העל. מעבר לשחקן, הוא דמות מאוד מקובלת ואהודה בחדר ההלבשה. הוא שחקן שסוחף קבוצה, צריך למצות את מכבי העונה ואז להיות בורג מרכזי במועדון ששואף להבקיע. נתניה, בית"ר והפועל חיפה מתאימות לו, הוא צריך משהו חדש. הפועל תל אביב פחות, כי הוא לקח דאבל, הגיע לשיאים כולל ליגת האלופות. מיצה שם. שכטר מספיק טוב גם לבית"ר, אבל בטח לנתניה והפועל חיפה".