היום זה אולי יישמע לכם מופרך, אך לפני כמעט 30 שנים, בשנת 1992, מכבי חיפה הייתה מצויה בבעיות כלכליות חמורות. אחרי מאבק נגד רשויות המס, החובות של הירוקים הסתכמו במעל לחמישה מיליון שקלים. הוועדה בראשות רואה החשבון בן ציון בומס, הזכורה בכרמל כ-דו"ח בומס, בדקה לעומק את החובות שהתנוססו כעננה שחורה מעל המועדון, למרות העבודה הקשה של בני ברנשטוק, לשעבר בכיר בבנק הפועלים, שהצטרף לקבוצה חמש שנים קודם.
אגודת מכבי חיפה הייתה בסכנה קיומית ממשית. ואז הגיע יעקב (יענקל'ה) שחר.
מבית"ר לחיפה
הדרך של הנשיא הנצחי של מכבי חיפה, שחוגג היום 80, נסללה עוד הרבה קודם לכן, בשנת 1984, לאחר הזכייה ההיסטורית הראשונה של מכבי חיפה באליפות תחת המאמן שלמה שרף ועם הכוכבים הגדולים: זאהי ארמלי, ברוך ממן, משה סלקט ורוני רוזנטל. יו"ר המועדון דאז היה צבי ויצנר, שהגיע לקבוצה ב-1976 כמתנדב ומגייס כספים למחלקת הנוער, פגש את יעקב שחר באירוע משפחתי.
יענקל'ה, שהיה ידוע כאיש עסקים מנס ציונה, ואף שיחק כדורגל בצעירותו, שימש כספונסר של בית"ר ירושלים במשך שתי עונות בשל לחץ כבד של חברו הטוב, נשיא המדינה כיום, ראובן ריבלין. ויצנר הפציר בשחר לעבור לכרמל ולשמש כספונסר של מכבי חיפה. הקבלן זכריה דרוקר, שהיה מהספונסרים המרכזיים של הקבוצה באותה תקופה, העבירו את עסקיו לארצות הברית, והבמה הייתה מוכנה עבור שחר, שהתאהב מהרגע הראשון.
בתחילה, הוא השקיע 50 אלף דולר לעונה, נזכרים בכרמל, סכום גבוה באותם ימים. הוא עדיין לא היה מעורב בהחלטות ניהוליות, אך ידע היטב מה קורה בקריית אליעזר והתקרב לקבוצה לאט לאט עד שאפילו ישב על הספסל במשחקים מסוימים בעונת 1985/86. הוא היה התורם העיקרי בהחתמות של דניאל ברילובסקי והשוער הרוסי, ויקטור צ'אנוב, שנחשב עד היום לאחד השוערים הזרים הגדולים שנחתו בישראל.
המושיע
הכסף שהזרים עזר לירוקים לזכות בשלוש אליפויות נוספות, אך בשנת 1992 העניינים הסתבכו. ברנשטוק הבין, שבמודל הכלכלי הקיים, המועדון יקרוס. החוב למס הכנסה על סך חמישה מיליון שקלים היה נראה בלתי ניתן לסגירה, במיוחד באותם ימים, ובשיחה פרטית, הציע לשחר לרכוש את המועדון בתמורה לסגירת החוב, למרות החששות של חברים רבים באגודה. חלקם לא היו בטוחים ביכולת של שחר להחזיק את הקבוצה לטווח הרחוק, חלקם סלדו מהעובדה ששחר אינו חיפאי, וע"פ המיתוסים, אף אוהד את מכבי תל אביב.
שחר לעומת זאת, נענה לרעיון בהתלהבות גדולה. מאז שהפך לכדורגלן לשעבר בצעירותו, השתעשע עם הרעיון לחזור לעולם הספורט כבעלים של קבוצה. הוא הבטיח להשקיע כספים משמעותיים בקבוצה ובעיר, ולהפוך את הקבוצה לאטרקטיבית. לימים, הוא יעמוד בכל ההבטחות הללו.
ב-1 ביולי 1992, באספה בה נכחו 39 מועצת נאמני מכבי חיפה התקיימה ההצבעה ההיסטורית. 37 חברים הצביעו בעד, וסמוך לחצות, יצאה ההודעה הרשמית – יעקב שחר הפך לבעלים הפרטי הראשון של קבוצת כדורגל בישראל.
ע"פ ההסכם שנחתם, ב-25 השנים הראשונות, שחר לא יכול היה למכור את הקבוצה ללא אישור ועד נאמני האגודה, לא להחליף את שם הקבוצה, לשנות את מיקומה הגיאוגרפי ולא את צבעי התלבושת הירוקה. בני ברנשטוק הנאמן עזב את המועדון שבועות לאחר המכירה, ואילו צביקה ויצנר, נשאר בהנהלה למשך שנים ועד היום תורם בתפקידים שונים בדירקטוריון ובהתאחדות לכדורגל.
שנתיים לאחר מכן, הוא זכה באליפות הראשונה שלו כבעלים, לאחר שבנה את הקבוצה שידועה, עד עצם היום הזה, כגדולה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. עם כוכבים כמו אייל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון מזרחי, רוני לוי, שי הולצמן, אלון חרזי, אריק בנאדו ועוד, הירוקים סיימו את עונת 1993/94 ללא הפסדים. מאז, שחר הוביל את מכבי חיפה לשבע אליפויות נוספות, ארבעה גביעי מדינה, הקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות ועוד הישגים כבירים אחרים. הוא תרם לעיר חיפה רבות, לקהילה, לנוער ונשאר עם הקבוצה עד היום, גם ברגעים הכי קשים. מזל טוב יענקל'ה!
יעקב שחר בפוזה המוכרת ביציע
בקרוב בחיפה: רחוב יעקב שחר ורחוב רובי שפירא
מה דעתך על הכתבה?