תיהנו כל עוד אפשר: היכרות עם מאמנה החדש של בית"ר ירושלים

"אחיו של רונאלד קומאן חתם בבית"ר ירושלים" – אלה הכותרות שהופיעו אתמול (רביעי) בתקשורת הישראלית. כן, ארווין קומאן תמיד היה ויהיה "האח של", למרות שהוא דמות חשובה בכדורגל ההולנדי והאירופי בזכות עצמו. אחרי הכל, הוא כיכב – לצד אחיו – בהרכב נבחרת האורנג' של רינוס מיכלס שזכתה ביורו 1988 – התואר היחיד בהיסטוריה של הולנד. באותה שנה הוא אף היה שותף לסנסציה כבירה, כאשר הניף עם מכלן את גביע המחזיקות בתום ניצחון על אייאקס בגמר. קרוב לוודאי שהיכרותו עם אלי אוחנה מהתקופה המשותפת בבלגיה סללה כעת את דרכו לבירת ישראל. משה חוגג חלם על מאמן זר בעל שם גדול וקומאן הוא בהחלט שם ענק – גם אם הוא מגיע בגרסה הצנועה יותר.

נחשב למוכשר יותר מרונאלד בנעוריו

ארווין הוא האח הבכור, כבר בן כמעט 60, יליד ספטמבר 1961 – שנה וחצי לפני רונאלד. בנעוריו, הוא הוגדר באופן מובהק כצאצא המוכשר יותר במשפחה וייצג את נבחרות הולנד הצעירות כבר מגיל 13. הוא התאפיין תמיד בשליטה רכה ואמנותית בכדור, בראיית משחק נהדרת וביכולתו להתגנב מאחור לעמדות הבקעה ברחבה. באקדמיה של כרונינגן ניבאו לו עתיד מזהיר יותר מאשר לרונאלד, אבל בפועל התוצאה הייתה שונה, בעיקר בגלל הבדלים תהומיים באופי.

רונאלד, שהבקיע לאורך הקריירה הרבה יותר שערים מעמדת הבלם מאשר ארווין ממרכז המגרש, שיחק תמיד עם אש בעיניים. הוא היה נחוש להצליח בכל מצב ובכל תנאי, עבד שעות נוספות באימונים והציב לעצמו רף גבוה מאוד. ארווין היה רגוע ונינוח יותר, והתעניין גם בתחומים אחרים פרט לכדורגל. היו לו שתי קדנציות מצוינות בפ.ס.וו איינדהובן, הוא זכה פעמיים באליפות הולנד, ליקט אליפות בלגיה מפתיעה עם מכלן – וזאת עוד לפני שמדברים על אליפות אירופה המדהימה בזירת הנבחרות לצד מרקו ואן באסטן ורוד חוליט. זה נהדר, אולם אלה שהכירו אותו ואת הפוטנציאל שלו לעומק, טענו שהוא היה מסוגל ליותר. לו היה לו האופי של רונאלד, הוא עשוי היה להיזכר ככוכב גדול לא פחות, אך כעת מעטים הם האוהדים הצעירים מחוץ להולנד שמכירים את שמו.

התחיל כעוזרו של הידינק

הבדלי האופי הכתיבו גם את הקריירה שלהם כמאמנים. רונאלד הוא  בולדוזר, שנכשל לא פעם ועשה המון טעויות, אבל המשיך לנסוע קדימה בהתמדה לעבר המטרות שהציב. הוא חלם לאמן את הנבחרת הלאומית – ועשה את זה. הוא חלם לאמן את ברצלונה – ועשה את זה. על הדרך הוא טיפח אינספור שחקנים, אך גם הסתכסך עם המון אנשים. הוא אף פעם לא מוותר – לא לאחרים ולא לעצמו. ארווין, מנגד, דווקא נוטה לוותר, לעיתים בקלות יתרה. הדחף להצליח בכל מחיר לא קיים אצלו.

את הבסיס הוא קיבל אצל מורים מצוינים. אחרי שתלה את הנעליים במדי קבוצת נעוריו כרונינגן ב-1998, מונה ארווין קומאן למאמן קבוצת נוער של האקסית איינדהובן, ובהמשך קודם לעמדת עוזרו של אריק גרטס הבלגי ונותר בתפקיד גם כאשר חוס הידינק הגיע לקבוצה ב-2002. הרוגע והכריזמה של הידינק התאימו מאוד לקומאן והשניים עבדו בהרמוניה מושלמת, עד שקשר העבר החליט לצאת לדרך עצמאית על ספסל ואלבייק הצנועה – והצליח מעבר לציפיות. השנה המעולה הזו גרמה לפיינורד להתעניין בשירותיו וכבר בגיל 43 קיבל ארווין את הג'וב באחד המועדונים המפוארים והתובעניים ביותר במדינה.

לא הסתדר עם פטר בוס בפיינורד

באותה תקופה דיברו עליו במונחי כוכב עולה בשמי האימון ההולנדי והקדנציה ברוטרדאם החלה עם ניצחון חוץ מזהיר על אייאקס. פיינורד היתה מעורבת במאבק על האליפות בעונת 2005/06, עד שקרסה במחזורי הסיום, והמאמן זכה להארכת חוזה עד 2009. במועדון בנו עליו וראו בו מנהיג לטווח ארוך, אבל אז החלו הצרות והעונה השנייה הייתה כושלת – מקום שביעי ולא פחות מ-66 שערי חובה ב-34 משחקים. בעונה זו מונה פטר בוס למנהל הספורטיבי של פיינורד ושידר שאיפות לשנות מקצה לקצה את התרבות הפנימית במועדון. קומאן התחיל להרגיש לחץ גדול מדי והתפטר במפתיע במאי 2007, לא לפני שהעניק לג'ורג'יניו ווינאלדום הופעת בכורה בליגה בגיל 16 והפך אותו לשחקן הצעיר ביותר בתולדות פיינורד. "אין לי מוטיבציה להמשיך", הוא הצהיר.

הפרשן המפורסם יוהאן דרקסן כתב אז: "למרות התוצאות המאכזבות, נהנה ארווין קומאן מגיבוי האוהדים והתקשורת, בעיקר בזכות צניעותו ונועם הליכותיו. השאלה הגדולה היא אם היה מצליח עם חומר שחקנים טוב יותר, אך לא נדע זאת לעולם כי הוא הניף דגל לבן. צריך להעריך אדם כשהוא מדבר בכנות על היעדר מוטיבציה, אבל זה גם סימן של חולשה. מאמנים שבנויים כדי לזכות בתארים לא חוששים מקשיים. לקומאן נמאס להילחם".

פוטר מהונגריה על ידי ראש הממשלה

צניעות ונועם הליכות – כך מגדירים את ארווין קומאן אלה שזכו לעבוד לצידו, והוא ההיפך המוחלט מאחיו חם המזג בהיבט זה. אולי אלה התכונות ששכנעו את ההתאחדות ההונגרית למנות אותו למאמן הנבחרת ב-2008, על מנת לשקם את ההריסות שהותיר אחריו לותר מתיאוס. קומאן עשה קמפיין לא רע במוקדמות מונדיאל 010, והחוזה שלו הוארך בשנתיים נוספות, תוך הצהרות על השאיפה להעפיל ליורו 2012. ואולם, אוהד כדורגל מושבע אחד לא סימפט אותו. ויקטור אורבן, הדיקטטור לעתיד, הצהיר: "קומאן לא תרם כלום לכדורגל ההונגרי ואין לו מקום אצלנו. אם אמונה לראש הממשלה, הוא יפוטר". ואכן, מיד אחרי שנבחר לתפקיד בקיץ 2010, הורה ראש הממשלה החדש לזרוק את ההולנדי לכל הרוחות. האכזבה הייתה קשה. "בהולנד פוליטיקאים לא מתערבים בבחירת מאמנים", העיר אז קומאן.

ב-2011 הוא שב לאתגר מרתק בליגה ההולנדית כאשר חתם באוטרכט, אך התפטר ממנה תוך חודשיים בגלל לחץ גדול מדי, ובשלב זה איבד עניין במשרות תובעניות. הכמיהה לאמן ממש לא עזבה אותו, אך שקט נפשי היה חשוב לא פחות – והיה צורך לשלב בין שתי השאיפות. אז ארווין עבד בקבוצות קטנות במולדתו, ואז הצטרף כעוזרו של אחיו בסאות'המפטון, ובהמשך גם באברטון. "רונאלד חייב תמיד להוביל, לנצח ולהיות בפרונט. לי לא מפריע לשחק תפקיד משני ולהיות בצילו", אמר קומאן הבכור כאשר עבד בדרום אנגליה. אחיו התעסק עם התקשורת, והוא התרכז בעבודה עם השחקנים בלבד. רבים מהם אהבו אותו וגם אנשי הצוות נקשרו להולנדי החייכן שאיזן מאוד את אחיו הזועף. "אנחנו משלימים האחד את השני מצוין", אמר ארווין קומאן.

צלקת בעובי של עניבה

כאשר מונה רונאלד לנבחרת הולנד, ארווין העדיף שלא להצטרף אליו ונסע כעוזרו של פיליפ קוקו לפנרבחצ'ה, שם התאהב במנטליות של המזרח התיכון. "הניחוחות בבתי הקפה, האנשים, האווירה – זה היה כיף", הוא נזכר. זו הסיבה לכך שהוא גם הסכים מיד לאחר מכן להרפתקה משונה כמאמן נבחרת עומאן. "אהבתי גם את זה. פגשתי אנשים חדשים, רצתי בחולות במדבר. זה היה מרענן", הוא אמר.

ולכן, כאשר התראיין בדצמבר האחרון בביתו ליד איינדהובן, הצהיר רונאלד קומאן שהוא פנוי להצעות לא שגרתיות. "אני רוצה להמשיך לאמן מחוץ להולנד כי אני אוהב לטייל ולראות עולם", הוא טען. גם ניתוח לב פתוח שעבר בשנה שעברה והותיר על חוזהו "צלקת בעובי של עניבה" לא הרתיע אותו. הוא רק צריך לשמור עוד יותר על שקט נפשי ולא להיקלע למצבים של לחץ מיותר. בגילו ובמצבו הבריאותי, זה ממש לא מומלץ.

אז ייתכן שההולנדי המנומס סבור כי בית"ר ירושלים תהיה מועדון משפחתי ונחמד, במדינה חדשה עבורו במזרח התיכון. הוא כבר מזמן לא מחפש תארים והצלחות מסחררות, אלא רוצה לעבוד עם חיוך על הפנים, לטפח שחקנים צעירים, ואולי לאתר עוד נער בן 16 כמו ווינאלדום. הוא בוודאי לא מכיר את הפוליטיקה הפנימית בליגת העל ואת הרקע הטעון של הצהובים-שחורים. לפיכך, סביר שצפויות לו הפתעות לא נעימות במיוחד ואם המציאות לא תמצא חן בעיניו, הוא פשוט יעזוב. הוא עשה זאת פעמים רבות בעבר, וכעת – זמן קצר אחרי הניתוח – אורח חיים שפוי חשוב עבורו שבעתיים.

אז יש לארווין קומאן סגולות לא מבוטלות, אופיו מקרין רוגע טבעי, והוא אוהב לשחק כדורגל התקפי ומלמד קשרים להתגנב לרחבה כפי שהוא עשה בימיו כשחקן. כדאי לקחת ממנו כמה שיותר במהירות, כי תהיה זו הפתעה גדולה מאוד אם שהותו בירושלים תהיה ארוכה. הוא כבר ימצא לעצמו יעד כייפי יותר לטיול הבא.