החלוץ שמכבי ת"א צריכה להחתים כדי להחזיר את הצלחת

מדובר באחד החלוצים הכי בכירים בשוק הישראלי, שחקן שכבר היה קרוב לחתום במכבי תל אביב בימי ג'ורדי קרויף שכבר סגר מולו הכל, אבל אז אלונה החליטה שהיא לא רוצה לאבד את הנכס והציעה לו חוזה חסר תקדים בגובה חצי מיליון דולר לחמש שנים כדי להשאירו בבירת הנגב. קרויף התאכזב מאוד והוא ידע למה, כי החלוץ שעליו בנה יותר מכל ברח לו. אין הרבה חלוצים בישראל עם מספרים כמו שלו, עם יכולת כמו שלו והכי חשוב – מקצוענות כמו שלו.

כל חלוץ אחר בישראל שהיה מספק מספרים כמו שלו היה מקבל הכרה הרבה יותר גדולה, אבל לצערו של הסקורר שזכה בכל, כל פעם משהו תקע אותו בדרך. לפעמיים באשמתו, אך בהרבה פעמיים ממש לא. בכל קבוצה שהוא היה בה הוא השאיר חותם, אבל אף פעם לא זכה לכבוד ולמוניטין הראוי לשחקן במעמדו.

כשברק בכר הביא אותו להפועל באר שבע, הוא החזיר לו בגדול. זה התחיל עם שערי קריטיים שסייעו לקבוצה לחגוג אליפות היסטורית אחרי 40 שנה גם הודות לחלוץ שלא רעדו לו הרגליים והמשיך עם שערים חשובים מאין כמותם בזירה האירופית. גם כשהוא עלה מהספסל הוא לא התלונן, אלא המשיך לעבוד קשה וסיפק את הסחורה במזומן פעם אחר פעם.

למי שעדיין לא הבין או כבר מאס ברמזים, מדובר בבן שהר. כן כן, בן שהר, זה שלא מקבל את ההערכה הגדולה שהוא ראוי לה. אוהדי קבוצות הצמרת, ולא רק הם, לא מפסיקים לשגע אותו כדי שיחתום אצלם והם יודעים למה. אותי לימדו אותי שאין דבר טוב יותר מחוכמת ההמונים, אבל לפחות בינתיים במכבי ת"א חושבים אחרת.

אם תשאלו את אוהדי ב"ש איזה שחקן תמיד היה הבאנקר שלהם – הם יענו שם אחד – בן שהר. אז למה מכבי מחכה? זה יכול להסתיים בכך שמכבי חיפה או ב"ש יחתימו אותו והאוהדים הצהובים שוב ימצאו את עצמם שואלים 'איפה היינו כל הקיץ?'. לזכותו של שהר עומדת העובדה שמדי שנה "הנחיתו" לו חלוץ 9 אחר על הראש, אבל הוא סיים את העונה כמלך שערים כמו גדול. פעם זה היה ברדה או ארבייטמן, אחר כך לוסיו, שנה לאחר מכן פקהארט הצ'כי ובעונה הרביעית החלוץ הספרדי אנחל קאריו.

שהר הוא קונצנזוס ברמה המקצועית. אין מאמן שעבד איתו שלא יגיד שמדובר במקצוען. אז למה מכבי ת"א לא מחתימה אותו? שאלה טובה. היא תמיד מחכה לדקה ה-90, הולכת על המועמד שהכי קשה להנחית – רק הבוקר סיפרו מקורבים לערן זהבי על הרצון לצרפו. המגמה במועדון היא להמשיך להצעיר את המועדון עם שחקנים שיכולים להימכר לחו"ל, שזאת מגמה מבורכת, אבל גם במסדרונות של מכבי ת"א יודעים – שאליפות לוקחים עם שחקנים בעלי הניסיון, אלו שלא מפחדים ממשחקים גדולים, שיודעים לחזור ממינוס 11 ולעלות לפסגה, והדבר הכי חשוב – אלו שיביאו את המספרים. מכבי ת"א הפסידה את האליפות לחיפה בגלל שנפלה מולה בכישרון בחלק הקדמי.

בן שהר לא יבקש להיות חלוץ ראשון, הוא אחד שבא לעבוד קשה ולהצדיק את המקום שלו בהרכב. הגיע הזמן שמכבי ת"א לא תחכה ותחתים את מה שיש על המדף כדי לא להישאר בלי תחליף ראוי ולהימנע מהימורים מיותרים בתוספת הזמן של חלון ההעברות – הימורים שבדרך כלל לא משתלמים. לא ככה עובד מועדון מסודר שסובל בשנים האחרונות מהכנה לא אופטימלית בלשון המעטה לעונה. אפילו בשנים בהן הגיעה צלחת האליפות לקריית שלום – פעם המאמן עוזב, דרך הסנקציות שהוטלו בעקבות הפרת חוקי הפייר פליי ולפעמים אלו פרשות שמאפילות על ההכנות.

מספיק להסתכל על השנים האחרונות כדי לראות שמכבי ת"א זכתה באליפויות מרשימות כשהיא הייתה מוכנה לעונה הבאה מבעוד מועד, עם שחקנים חתומים והחתמות כבר בתחילת חודש יוני. היא עשתה זאת בתחילת הדרך של ג'ורדי ואחר כך עם מנספורד ואיביץ', בעוד ב-2020/21 הנחיתה מאמן רק בחודש אוגוסט וגם את מרבית הזרים הנחיתה רק בסוך חודש ספטמבר ואיבדה את האליפות. אז כלקח ממקרי עבר, הקיץ היא חייבת לפעול במהרה – וכל עוד בן שהר על המדף, היא חייבת לפעול. לא רק בגלל שאין לדעת מה יוליד יום, אלא כי קיים בשוק חלוץ מוכח שיגיע למספר דו ספרתי של שערים.

בן שהר, המספרים מדברים בעד עצמם:
עונה 2016/17 – 20 שערים בכל המסגרות
עונת 2017/18 – 13 שערים בכל המסגרות
עונת 2018/19 – 17 שערים בכל המסגרות
עונת 2019/20 – 16 שערים בכל המסגרות
עונת 2020/21 – 6 שערים בכל המסגרות