שני מאמנים מפוטרים תוך עשרה חודשים, זו השורה התחתונה. אפשר היה להוסיף מתחת לשורה הזו – "תייגו קבוצה של יואב כץ וקבוצה של מיטש גולדהאר ואל תספרו להם מי זו מי", אבל האמת היא שיואב החביב פיטר רק מאמן אחד (חיים סילבס) בשנתיים וחצי האחרונות. אז נשארנו עם הצהובים מתל אביב – עד לא מזמן אימפריה מפחידה, ונכון לעונת 2021/22 לא יותר מקבוצה שניצחה במשחק על 6 נקודות את היריבה לתחתית, הפועל ירושלים.
שלוש בעיות עיקריות ליוו את הבנייה של מכבי ת"א לקראת העונה הזו. הראשונה היא הסתמכות על גימיק. פטריק ואן לוון, שנשלח הביתה אחרי ההפסד לאשדוד, קיבל את הקבוצה כמאמן חירום אחרי שגיורגוס דוניס נשלח הביתה בדצמבר שעבר. ואן לוון, שבכלל היה אמור לפתח את דור העתיד של הצהובים – זה שיאפשר להם להשאיל 50 שחקנים לכל הקבוצות הקמצניות של הליגה, כדי שיוכלו להבין על חשבונן מי יהיה היונתן כהן הבא – מצא את עצמו לפתע על הקווים בבוגרים, כשהוא צריך להציל את האלופה מפיגור די גבוה מול מכבי חיפה בטבלה. זה הצליח לא רע – מכבי ניצחה בלי סוף, והירוקים כרגיל נכנסו להיסטריה, אבל דווקא במאני טיים מי שמצמצה ראשונה הייתה הקבוצה המנוסה יותר (וגם: כל הליגה למדה אותם די בקלות), ויעקב שחר חגג אליפות ראשונה אחרי עשור.
בקריית שלום כנראה התלהבו קצת יותר מדי מחצי העונה של ואן לוון, חרף העובדה שבסופו של דבר הוא נכשל במשימה. וכך, במקום לתת לו לעשות מה שהוא טוב בו – ההולנדי נשאר כמאמן ראשי, אבל לא היו לו טריקים אמיתיים בשרוול. וכך הוא עלה לשחק בעונה הנוכחית מבלי שיש לו יותר מדי הפתעות בשביל היריבות. אז זה הספיק כדי לנצח את הקבוצות שתמיד קל למכבי לנצח, מכבי חיפה והפועל ירושלים. וזהו (באירופה, אגב, ואן לוון ומכבי נראו טוב. מעניין אם המאמנים ביבשת מכינים שיעורים פחות טוב מרב"ש ובני לם).
הבעיה השנייה הייתה תרדמת מוזרה במיוחד באגף הרכש. במכבי לא הצליחו להשאיר את דור פרץ ויונתן כהן, שהיו אחראים להצלחה של הקבוצה בעונה שעברה. עזיבה של שני שחקנים משמעותיים כאלה היא פגיעה בכל מועדון, אבל לפחות ממכבי ת"א ניתן לצפות שתדע להתגבר על מכה כזו. ובכן, פה מכבי נכשלה בגדול. במשך חודשיים הרכש המשמעותי ביותר של המועדון היה אוסמה חלאילה, שעד עכשיו שיחק בליגה 212 דקות בלבד ותרם אפס שערים. אחר כך הגיעו שחקנים מעט יותר משמעותיים, אבל המסר ששידרו הצהובים היה ששום דבר לא בוער, ואז מה אם מכבי חיפה מתחזקת ולמי אכפת שהפועל ב"ש בונה סגל רציני (גם אם מבוגר מעט), ומה זה משנה מתי בונים את הסגל – מראש, באביב, או בלחץ, רגע לפני ראש השנה – אנחנו מכבי, יהיה בסדר. ובכן, זה לא עבד.
הבעיה השלישית וכנראה החשובה ביותר היא שמאז שהמנכ"ל בן מנספורד עזב, נראה שלמכבי אין מישהו בשטח. חולשתה של החוליה הזו הורגשה במיוחד בקיץ האחרון – כשהציפיות היו שאחרי אובדן האליפות מכבי תשתולל מבחינת רכש ותעשה הכל כדי לחזור לפוזיציה האהובה עליה, ויותר מזה, לא ברור מי מוביל את קו הרכש במכבי, מי קובע את הקו הניהולי, מי הוא הסמכות שסוכנים, מנכ"לים של קבוצות יריבות ופונקציונרים אחרים בכדורגל יודעים שאותו אי אפשר לערבב.
מחר (שבת) מכבי ת"א יוצאת למשחק חוץ בקריית שמונה (17:30, ספורט4) עם מאמן החירום ברק יצחקי. באופן סימבולי, משחק חוץ בקריית שמונה היה גם הסיפתח של פטריק ואן לוון על הקווים. הוא גירד שם ניצחון 0:1 במשחק איום ונורא מפנדל מפוקפק במיוחד, עמוק בתוך תוספת הזמן. זו הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על 40 נקודות מ־42 אפשריות שצברו הצהובים אצל ואן לוון, לפני שנעצרו בדרבי ורגע לפני שהתחילו לגמגם בפלייאוף והפסידו את האליפות. גם אם יצחקי יגרוף ניצחון מחר, יש לקוות שבמכבי לא יחזרו על אותה טעות פעמיים תוך פחות משנה: הקבוצה הזו צריכה דמות מקצועית רחבת סמכויות, שתדע לשלב בין המדיניות של המועדון כולו, לבין מחלקת הנוער העשירה והמלבלבת לבין הצרכים של הקבוצה הבוגרת
מה דעתך על הכתבה?