תפסיקו לחשוב שכולנו טיפשים: בית"ר ירושלים בדרך למטה

play
משה חוגג בעלי בית"ר ירושלים | ברני ארדוב
בית"ר ירושלים שמטה יתרון, אבל חילצה 2:2 דרמטי בקרית שמונה 03:46

כולם יודעים שסטפן מלול לא יכול להיות הבעלים הבא, כולם מבינים שרגע לפני מחאת האוהדים יגיע עוד ספין מכיוון בית"ר. הכול כשר בביב השופכין שבית"ר ירושלים של חוגג ויונגר הפכה להיות. וכשכולם מיואשים ומדממים, רעיון ההליכה לפירוק כבר הופך למוחשי

קבוצות: בית"ר ירושלים
(גודל טקסט)

בשבוע שעבר, קצת לפני מחאת האוהדים של אוהדי בית"ר ירושלים מול ביתו של משה חוגג, בתזמון "מפתיע" הודיע המועדון על מזכר הבנות עם סטפן מלול, כאשר הצרפתי היה אמור להעביר עד יום שלישי האחרון כמיליון דולר דמי רצינות, מה שלא קרה עד עתה. לאחר מכן אמרו בבית"ר כי הם נותנים לו עד לסוף השבוע לעשות זאת, מאחר שלטענתם, מהשיחות עימו הם לא איבדו תקווה ועדיין מאמינים כי יש סיכוי שיעביר את הכסף. לא ברור עדיין מה יקרה היום, אך איש לא יתפלא על הודעה עמומה של המועדון. אם לא מכיוון מלול, אולי נשמע על התקדמות בצד האמריקאי. הרי יש חובה לספין לקראת מחאת אוהדים נוספת שתתקיים הערב. הסיכול משמעותי יותר מההודעה.

וזה מה שעצוב, שכל בר דעת מבין שמלול לא יכול להיות הבעלים הבא של בית"ר. האיש מפוקפק ולא ראוי, מדבר ברמה הזויה מבלי להבין מה צריך מועדון כדורגל ומה מותר ואסור לעשות. הוא מדבר על זכויות שידור לפוקס, קרן גיוס בארה"ב, אחת הקבוצה הטובות באירופה. על תשתיות ומחלקת נוער לא הזכיר מלה, זה פחות אטרקטיבי כרגע. אבל הכי חשוב – הוא לא יעבור בוועדה להעברת זכויות של ההתאחדות לכדורגל, זה בלתי סביר. אם איכשהו כן יצליח, זה יהיה האסון של בית"ר, אם לא ברמה המיידית, במרחק של כמה חודשים, מקסימום שנה-שנתיים. אף אחד לא יתפלא אם מלול הוא לא באמת האיש שיעמוד מאחורי העסקה. ככה זה כשלא מאמינים לשום דבר שיוצא מכיוון הבעלים.

סטפן מלול איש עסקים צרפתי יהודי
בית"ר טוענת שהמועדון בדרך למכירה. מלול | אתר רשמי, באדיבות בית"ר ירושלים

הבעיה הכי גדולה היא שהדברים הללו פחות מעניינים את חוגג ויונגר. הם רוצים עסקה, טובה לבית"ר או לא, העיקר עסקה. אם פייק כמו השיח' חמד בן ח'ליפה היה בסדר, למה לא מלול? הכול כשר בביב השופכין שיצרו בבית"ר ירושלים. שם אין דרישות, אין שאיפות, אין מטרות – המועדון, האוהדים, הערכים וההיסטוריה המפוארת מושלכים בשנייה לפח על מנת להיפטר מהסחורה, להעביר אותה לכל מי שרק יסכים עם כל ההתחייבויות הידועות והלא ידועות, העיקר לסמן וי.

ומי שמדממים הם אוהדי הקבוצה. בכל פינה הם רק רוצים לעזור ולמצוא פתרונות, להתגייס, לתרום, לראות איך אפשר להציל את המועדון, אבל מהצד השני אין קול ואין עונה. אם לא יימצא פתרון עד תחילת השבוע הבא, הכיוון הוא להתחיל בשחרור שחקנים מאסיבי, חלקם באופן חד צדדי, מה שיהפוך את סיכויי ההישרדות של הקבוצה לאפסיים, אבל יותר מכך, יגדיל את רמת ההתחייבויות של כל בעלים עתידי.

משה חוגג עם השייח בן חליפה בדצמבר 2020
שנה אחת בלבד חלפה מהרגע הזה | אתר רשמי, בית"ר ירושלים

כשמשחררים זר באופן חד צדדי מספר ימים לתום החלון האירופאי, התביעה תהיה גבוהה בהרבה משכרו. זאת תהיה תביעה בפיפ"א על נזקים כלכליים ומקצועיים שתגיע לסכומים אדירים מכל שחקן ושחקן שלא ימצא קבוצה. כשברקע ישנה החלטת פיפ"א חלוטה בנוגע לאנטואן קונטה ותביעת בוררות של דן איינבינדר, עוד 4-5 תובעים יכולים להפוך את כל העסק דומה לזה של הפועל תל אביב, עם החובות והמלחמות והכאוס.

מי שחושב ששחקני בית"ר יקפצו לקצץ טועה גם הוא. הם מבינים מול מי יש להם עסק ויפעלו בהתאם. חלקם אפילו קיבלו ייעוץ, לפיו אם הם נחתכים חד צדדית והעסק חדל פירעון, הם יכולים להיות אלה שלוקחים אותו לפירוק, משהו שגם בבית"ר חוששים ממנו. והאמת, אם האוהדים יתייאשו סופית, הם עצמם ילחצו על כל שחקן שייחתך לעשות זאת והדברים יקרו. כרגע זה עוד לא שם, אך יכול להגיע שלב של ייאוש שבו הקהל יעדיף פירוק ומינוס 9 על כל משיכת הפארסה שחוגג חלק ממנה. בסופו של דבר, יש גבול לקרקס העינויים שקהל מוכן לעבור. כשהמסך יירד כבר לא תהיה דרך חזרה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי