לפני שלושה ימים, שוער העבר אמיר אדרי פרסם פוסט נזכר במימיו עם מכבי חיפה בליגת האלופות. "לכבוד הביקור של מסי ושות': משחק באליאנץ הארנה המדהים, בעיטה חופשית לבאיירן, מולר בעקיצה לשי מימון אחרי הפאול הקשוח שלו 'you know in champions its 9 meters'. שי עונה לו באופייניות שלו 'לך ת… יא בן …' בעברית מלאה. הצ'מפיונס זה חוויה לחיים", כתב אדרי.
ואכן, שחקנים רבים העידו בפומבי ובחדרי חדרים כי בסופו של דבר, אחרי הפרישה הם לוקחים איתם בעיקר את החוויות מהמפעלים האירופיים, את הסיפורים והבדיחות הפנימיות. לכבוד המשחק הערב נגד פריז סן ז'רמן, ובעקבות הסיפור של אדרי, פגשנו ארבעה שחקנים ואת המאמן של מכבי חיפה בקמפיין ההוא של עונת 2009/10, האחרון של הירוקים בשלב הבתים של ליגת האלופות, וביררנו איתם מה הזכרון שהכי חרוט להם מאז. מכונת התספורת של שלומי ארבייטמן, הפציעה הביזארית של דקל קינן, הירידה של ישראל זגורי לשירותים במחצית, הספא של אלישע לוי וגיורגי דרסיליה וגם השחקן שביקש מארבייטמן חולצה. הסיפורים שלא נשמעו עד היום.
ישראל זגורי – שירותים לחיים
ישראל זגורי היה בן 19 בלבד כשמכבי חיפה הייתה בשלב הבתים של ליגת האלופות. הקשר הכישרוני סומן כהבטחה, אך בפועל לא זכה ליותר מדי דקות משחק בליגה, ובאירופה לא ראה אפילו דקת משחק אחת – עד שהגיע המשחק מול באיירן מינכן באליאנץ ארנה. במהלך ההפסקה התחממו שחקני הספסל על הדשא, ואז זגורי רץ לשירותים בחדרי ההלבשה. השחקן הצעיר לא האמין שיש לו סיכוי לשחק בבמה המרכזית וחלף על פניו של המאמן אלישע לוי, שגם הוא לא התייחס לזגורי, אלא שאז, רגע לפני שהוא פותח את דלת השירותים, לוי ככל הנראה קיבל הארה, הסתובב אל הקשר וצעק לעברו: "זגורי, תחזור להתחמם. אני מעלה אותך לשחק". זגורי הנרגש אפילו לא זוכר עד היום אם נכנס לשירותים כפי שתכנן, אבל הוא משוכנע עד היום שאם לא היה יורד לאזור חדרי ההלבשה, לוי לא היה חושב על האפשרות לשלב אותו. "אין ספק שזה היה רגע מדהים", נזכר זגורי, "בכלל לא שיחקתי עד אז ופתאום בגלל שהוא קלט אותי בדרך לשירותים, עליתי לשחק. אפילו נתתי כדור גדול לדקל קינן שהחמיץ מכמה מטרים, אבל אין מה לעשות. זה הכדורגל".
ניר דוידוביץ' – מתח גבוה
שוער העבר של מכבי חיפה זכור עד היום כאחד הסמלים הכי גדולים של המועדון. את הקמפיין הראשון בליגת האלופות, ב-2002/03, הוא הפסיד בגלל פציעה, אך בשני דוידוביץ' שיחק ואף רשם תצוגות גדולות. כשדוידוביץ' מנסה להיזכר מה הרגע הכי סמלי בשבילו, הוא חושב דווקא על חברו להגנה – דקל קינן. הבלם, כך מספרים כל השחקנים ששיחקו באותם ימים במדים הירוקים, אהב לבצע עליות מתח בכל הזדמנות. באימון המסכם לפני המשחק אצל בורדו, הלכו דוידוביץ' וקינן במהרה בדרך אל כר הדשא, ואז קינן ראה מוט שהוא יכול להיתלות עליו. הבלם עלה מבלי לחשוב פעמיים, אלא שהוא לא שם לב שמעליו יש חתיכת ברזל חדה: ראשו נחבט בברזל והדם ניגר מראשו. "אני זוכר את זה ממש טוב, הוא ממש פתח את הראש. האמת שאנחנו עמדנו מהצד כולנו ופשוט התפוצצנו מצחוק", משחזר דוידוביץ'. " זה נכון", מודה קינן בעוד צוחק, "עד היום יש לי צלקת בראש כתזכורת לדבר הזה".
אלישע לוי – בדיחה רגועה
בדיוק כמו היום, גם אז שחקני ואנשי מכבי חיפה ניסו להפיג את המתח הגדול לפני המשחקים. כיוון שהכדורגל הישראלי לא רגיל להיות במעמדים האלה, התחושה לשחק מול אריות אירופה גורמת לא פעם לפרפרים. גם המאמן אלישע לוי חש את המתח, והחליט שאם כבר קבוצתו הגיעה לליגת האלופות, זה הזמן גם ליהנות. במשחק החוץ הראשון החליט לוי לעשות מעשה, דיבר עם עוזרו גיורגי דרסיליה והשניים קבעו ביניהם שאחרי ארוחת הצהריים והאסיפה המסכמת ביום המשחק, הם ילכו יחדיו לספא כדי להירגע. השניים הוציאו את התכניות לפועל, אלא שביציאה נכחו כל הספונסרים של המועדון שראו אותם יוצאים שעות ספורות לפני משחק גורלי. "זה הפך להיות סוג של בדיחה, כי אחר כך בכל משחק בליגת האלופות אחרי ארוחת הצהריים ביום המשחק, הלכנו אני וגיורגי לספא והספונסרים הפכו את זה ממש לבדיחה פנימית בינינו", נזכר לוי. "האמת שליגת הלאופות זה הרבה מתח, אבל גם הרבה כיף ותחושה אדירה".
דקל קינן – קרחת מאיימת
כמה שעות לפני המשחק מול באיירן מינכן עלו שחקני מכבי חיפה לחדרים במלון כדי לנוח. קינן חלק חדר עם החלוץ שלומי ארבייטמן והשניים התכוננו לנוח. בין היתר, שני השחקנים דיברו על כך שצריך להסתכל לכוכבים הגדולים של באיירן בלבן של העיניים ולא להראות פחד. בדיוק כשקינן אמר זאת, לארבייטמן צץ רעיון: "תעשה קרחת, אתה תיראה מאיים", אמר לחברו, שאכן החליט להיענות להצעה. ארבייטמן הוציא את מכונת התספורת, סיפר את קינן וזה עלה לכר הדשא עם קרחת לא אופיינית שהדהימה את כל אנשי הקבוצה. "עד היום אנשים בטוחים שהפסדתי בהתערבות", מספר קינן, "אבל אמרנו שעם השחור והשערות ברגליים לא מפחידות, אז אולי קרחת תעשה את זה. האמת ששלומי ניסה לספר אותי אבל לא עשה את זה משהו, ושם גם גיליתי פעם ראשונה שאני מתחיל להקריח".
שלומי ארבייטמן – החבר האוקראיני
אם שואלים שחקנים אחרים מי היה "הכוכב" של אותם ימים בחדר ההלבשה, כולם יענו שלומי ארבייטמן, שהיה אהוב מאוד. עם זאת, החלוץ עצמו מתקשה להיזכר בסיפור מיוחד. רגע לפני שאנו נפרדים לשלום מבלי שארבייטמן יצליח "לדוג" סיפור, הוא מתעשת: "אה, אתה יודע מה? יש משהו". ארבייטמן נזכר שבעוד שכל השחקנים בירוק רבו איזו חולצה הם יקחו משחקני באיירן תום המשחק בארץ, דווקא הוא הותקל לפני שהצליח לבקש משחקן אחר. תומאס מולר היה השחקן איתו כולם רצו להחליף חולצה, אלא שארבייטמן, בדרך לרדת לחדרי ההלבשה ולנסות את מזלו, נתקל בקשר האוקראיני אנטולי טימושוק. החלוץ התכוון להמשיך ללכת, אלא שאז טימושוק הוריד חולצה, פנה אליו וביקש ממנו את שלו. במשחק נגד יובנטוס, ארבייטמן דווקא הצליח להיות זה שמבקש ממי שהוא רצה את החולצה, וכך השיג את זו של אמאורי. "היו מלא חוויות בליגת האלופות", סיכם, "בסוף אלו הרגעים שזוכרים".
מה דעתך על הכתבה?