הגיע הזמן לסגור יציעים לתקופה ארוכה, הגיע הזמן לחזור לעידן בו התקיימו משחקים ללא קהל. הגיע הזמן שקברניטי הכדורגל הישראלי יתעוררו משנתם, הגיע הזמן שארז כלפון יפסיק לדקלם את אותם משפטים, הגיע הזמן להתעורר לפני שנהיה עדים לאסון במגרשי הכדורגל. הגיע הזמן להפסיק את הפטפטת ולקבל החלטות, גם אם הן לא פופולריות. על אירועי הדרבי אסור לעבור לסדר היום (למרות שזה מה שיקרה בפועל).
משחק הדרבי אתמול (שני) לא היה צריך להגיע לסיומו החוקי. אחרי שהשופט רועי ריינשרייבר עצר את המשחק בפעם השנייה, הוא היה צריך לשרוק לסיום. אחרי כל מופעי הזיקוקים על כר הדשא שהזכירו לכולנו את אירועי יום העצמאות, היה צריך לקבוע מועד אחר לקיום הדרבי ללא קהל. כן, זה לא כדורגל בלי יציעים מלאים, זה לא דרבי בלי בלומפילד מלא עם תפאורה מחשמלת, כדורגל בלי קהל זה לא זה.
אבל עם כל הכבוד לסיסמאות הללו, אותן שמענו אחרי כל ענישה כזו של בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל, לפעמים אין דרך אחרת. נכון, זה לא צודק, זה לא הוגן, זה עונש גורף, לא ספורטיבי, אבל זה מה יש. אחרי ביזיון חסר תקדים בסדרת אירועים אלימים, מכוערים ומסכני חיים, זה הפתרון לדרבי של אתמול. מה שהיה בבלומפילד בשבת זה כדורגל? זה ספורט? היה בכלל ערך למשחק? ודאי שלא.
השופט ריינשרייבר איים במחצית השנייה לשרוק לסיום המשחק אם יתרחש אירוע אלים נוסף מצד הקהל, הוא התעלם מהאיום שלו, וחבל. לדרבי לא היה ערך ספורטיבי, פיצוץ המשחק היה שולח צפירת השכמה לקברניטי הכדורגל שלנו, מעורר סוג של זעזוע אצל ראשי ההתאחדות, המנהלת, המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט, וגורמים נוספים (תכף אשוב לעסקנים).
אבל ריינשרייבר החליט שהספיק לו פיצוץ אחד של דרבי בקריירת השיפוט שלו, ושרק לסיום המשחק במועד החוקי. אומרים שבכל דבר רע יש משהו טוב, אז אכן משהו טוב קרה מההחלטה של השופט להמשיך את המשחק. הצדק ניצח. אם יש עונש קשה וכואב שאוהדי הפועל היו ראויים לו בעקבות התנהגותם – זה שלושה כדורים ברשת של קבוצתם, רגע לפני שהם חוגגים את ניצחונם הגדול בדרבי – גניבת נקודה באמצעים לא ספורטיביים.
את אירועי ערב יום העצמאות החלו אוהדי מכבי עם אבוקות ורימוני עשן, אבל מיד אחרי, לקחו אוהדי הפועל את הלפיד וניהלו את הערב, בדיוק על פי תוכנית פעולה עליה שקדו תקופה ארוכה. אם מופע הזיקוקים בצבעים צהוב-אדום היה מתחיל ומסתיים כבר בפתיחת המשחק, אפשר היה להבין (להבין – לא לקבל) ולהימנע מהבחילות שחווינו, אבל אוהדי הפועל החליטו שאף אחד לא יכבה להם את הלפיד, אף אחד לא ייקח מהם את תוכנית הפעולה – למנוע ממכבי לנצח שוב בדרבי. ואין יותר מתסכל מזה שהתוכנית התרסקה להם מול העיניים רגע לפני השריקה הסיום.
אין סוף אמירות, התבטאויות, ודעות היו על אירועי הדרבי. האירועים הללו עוד יעסיקו את התקשורת בימים הקרובים, אבל כמו תמיד, גם הפעם דבר לא ישתנה. עד המקרה הבא. מי שחיזק אצלי את התחושה כי מה שהיה הוא שיהיה, הוא דווקא ארז כלפון, יו"ר מנהלת הליגות. הרבה לפני שהוא למיקרופון להגיב על אירועי הדרבי, היה ברור לי מה הוא מתכוון לומר.
לא שאני נביא, גם לא קורא לב וכליות, אני פשוט מכיר כל כך טוב את העסקנים שלנו, בעיקר ברגעי מצוקה. וכלפון, כמו רבים אחרים, האחראים (מי פחות ומי יותר) לביזיון שהתרחש בדרבי התל אביבי, הזכיר לי את המערכון של הגשש החיוור 'העולה המיליון', עם האמירה הבלתי נשכחת: "מה יש פה לתרגם, אתם שואלים אותן שאלות, הם עונים אותן תשובות". ומר ארז כלפון מספק תמיד את אותן תשובות לאירועי האלימות שהתרחשו במגרשי הכדורגל בשנים האחרונות. כמו אצל שייקה, גברי ופולי, גם אצל כלפון, הטקסט הוא אותו טקסט.
תמיד, אבל תמיד, מנהלת הליגות עושה את תפקידה ורק גורמים אחרים מפשלים. וכך אמר יו"ר מנהלת הליגות על הביזיון שהתרחש בדרבי: "אנחנו עושים הכול, אבל בסופו של דבר זאת עבודה של המשטרה ושל בתי המשפט". כלפון זרק את הרימון למשטרה ולבתי המשפט. הביקורת שלו על המשטרה ובתי המשפט מוצדקת, אבל לומר: "אנחנו עושים הכול", זה כבר עבודה בעיניים.
כלפון משקיע המון ביחסי ציבור, הוא אוהב את אור הזרקורים של התקשורת, הוא מצוי בקשרים מצוינים עם רבים מבעלי הקבוצות, והוא יודע לבחור היטב את המילים. בהתייחסות שלו לאירועים הקשים בדרבי, הוא אפילו הגן בלהט על בעלי הקבוצות שגם לדבריו "עושים הכול" כדי להילחם באלימות.
במדינה נורמלית, רגע אחרי משחק כזה, יו"ר מנהלת הליגות מודיע על ישיבת חירום. במדינה נורמלית, יו"ר ההתאחדות מכנס את הנהלת ההתאחדות כדי לדון בשינוי תקנון המשמעת המיושן. במדינה נורמלית בה קיימים יחסים תקינים בין יו"ר ההתאחדות ליו"ר המנהלת, מקיימים דיונים משותפים כדי להחליט על דרכי פעולה, מקיימים מסיבת עיתונאים משותפת כדי להילחם באדישות של גורמי אכיפת החוק ועוד.
אבל אם יו"ר מנהלת הליגות אומר בביטחון רב "אנחנו עושים הכול", וכלום לא בא לידי ביטוי, אז אולי נותר עוד דבר אחד שעליו לעשות – ללכת הביתה. ארז כלפון אלוף העולם בשיווק עצמי. הוא יודע לומר בדיוק מה שרבים מבעלי הקבוצות (הגדולות והחזקים) רוצים לשמוע, הוא יודע בדיוק מה לא לומר על בעלי הקבוצות (הגדולות והחזקים) שלא רוצים לשמוע. לאחרונה הצהיר כלפון שהוא פועל לצמצום הליגות: "אם אנחנו רוצים לעשות ליגה יותר טובה, אנחנו צריכים להעלות את הסטנדרטים".
מר כלפון, תבזבז את האנרגיות והכוח שלך במקום בו באמת צריך לפעול כדי "לעשות ליגה יותר טובה". יש לנו ליגה מצוינת אדוני יו"ר מנהלת הליגות. הפועל ירושלים ניצחה את מכבי חיפה, מכבי תל אביב מעדה באשדוד, מכבי בני ריינה ניצחה את בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. הליגה מעניינת, מרתקת, וכן, גם מצוינת.
יש לנו קרב ענקים בצמרת, מצפה לנו קרב מרתק בתחתית, במקום לשרת את האינטרסים של בעלי הקבוצות הגדולות והעשירות, במקום לנהל מלחמה (אבודה מראש) בצמצום הליגות, אם אתה וחבריך במנהלת באמת "רוצים לעשות ליגה טובה יותר", תטפל בבעיית האלימות במגרשים. בשינוי תקנון המשמעת. בהקמת בית משפט לענייני ספורט. יש עוד הרבה דברים שאתה יכול לעשות כדי שתהיה לנו ליגה טובה יותר. צמצום הליגה הוא לא בראש הרשימה.
אולי לא שמת לב ארז כלפון, אבל בתקופה האחרונה הכדורגל הישראלי שלנו מצוי בשיא פריחתו. בליגה, באירופה ובנבחרות. צריך לצמצם את מסע יחסי הציבור שלך ולפעול בעיקר במקומות המאיימים למוטט את הכדורגל הישראלי – האלימות במגרשים. נכון, יו"ר מנהלת הליגות, כמו יו"ר ההתאחדות, אינו יכול לנהל את המשטרה והפרקליטות, גם לא את בתי המשפט וממשלת ישראל, אבל יש לכם מספיק כוח ותקשורת מגויסת כדי לעורר כאן רעידת אדמה על מנת למצוא את הכלים להילחם בחוליגנים ההורסים כל חלקה טובה במגרשי הכדורגל.
בפברואר הקרוב תסגור חמש שנים בתפקיד. לא נמאס לך לדבר על הקמת בית משפט לענייני ספורט? על שינוי בתקנון המשמעת של ההתאחדות? על צמצום הליגות?. פחות דיבורים כלפון, פחות הצהרות והופעות טלוויזיוניות, רוצים תוצאות. נכון שאתה נבחר על ידי בעלי הקבוצות, אבל גם להם, במיוחד להם, יש הרבה מה לתרום כדי שתהיה לנו ליגה טובה יותר.
רבים לא אוהבים את החלטות בתי הדין על סגירת יציעים ומשחקי רדיוס ללא קהל, אבל הדרבי הוכיח שעד שלא תהיה כאן תוכנית למיגור האלימות וענישה קשה של האוהדים האלימים, אין תרופה טובה יותר מסגירת יציעים ומשחקים ללא קהל. מומלץ לדעתי לדייני בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל לאמץ את הרעיון של אלי טביב ואבו יונס, לקיים את המשחקים בין בית"ר ירושלים ובני סכנין רק עם אוהדי הקבוצה הביתית. והדרבי התל אביבי הבא הוא הפתרון הכי טוב לתופעת האלימות. לפחות עד שיוקם כאן בית משפט לענייני ספורט, או עד שתהיה כאן אכיפה וענישה ראויה.
אגב אם הבעלים של מכבי והפועל רוצים לסייע במאבק באלימות, הם יכולים להרים את הכפפה לבד.
