המפגש הכפול בין נבחרת ישראל לאירלנד בליגת האומות לא מפסיק לעורר סערות וכותרות. אחרי שהאירים החליטו שיעלו לשחק מחר (ראשון, 21:45) בהונגריה למרות הקריאות לחרם, וכשברקע משחק הגומלין שהועבר מדבלין למגרש נייטרלי ללא קהל, בטור דעה מיוחד שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", הסופר האירי דייויד קווין ניסה להסביר את שורשי העוינות האירית כלפי מדינת היהודים.
קווין הזכיר כי מאמן נבחרת אירלנד, האיסלנדי היימיר הלגרימסון, נכנע להלך הרוח האנטי-ישראלי הרווח באירלנד ואמר לעיתונאים: "אנחנו לא משחקים עם רצח עם, אנחנו משחקים נגד רצח עם". התאחדות הכדורגל הישראלית השיבה לו ב-X, כשהזכירה לציבור בכמה פרסי נובל זכו יהודים, והוסיפה: "לצערנו, עדיין לא מצאנו תרופה לטיפשות, לבורות ולצביעות שהפגין מאמן נבחרת אירלנד".
למעשה, כפי שהבהיר הסופר האירי בטורו, צמד משחקי הכדורגל מהווה רק העימות האחרון בשורה של מחלוקות בין המדינות. בימים שלאחר מתקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, לא הונפו דגלי ישראל כאות הזדהות מחוץ למבני ציבור ברחבי אירלנד – ופוליטיקאים אירים רבים החלו להציג במקום זאת את הצבעים הפלסטיניים.
בנוסף, תאגיד השידור הציבורי של אירלנד, "RTE", החרים כזכור את תחרות האירוויזיון בשנה החולפת בשל השתתפות ישראל. רק ארבע מדינות נוספות מתוך 57 המדינות שהיו זכאיות להשתתף החרימו את התחרות, וב-"RTE" מתכוונים להחרים את האירוע גם בשנה הקרובה.
גם העימות סביב אד שירן ומקלאמור הפך לסיפור גדול באירלנד, לדברי דייויד קווין, משום שלשירן שורשים איריים. אמנים אירים רבים התייצבו לצד מקלאמור, וגרג אניס, סגן מזכיר האיגוד המייצג את עובדי "RTE", שיבח את מי שגינו את שירן.
הסופר האירי ניתח: "אין ספק שקיימת עוינות נרחבת כלפי ישראל בקרב הציבור האירי, אך היא עזה הרבה יותר בקרב הגורמים בעלי ההשפעה הרבה ביותר, בהם פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אמנים, אנשי אקדמיה וגופי ספורט".
"מדוע אירלנד כל כך אנטי-ישראלית, ומדוע תחושת העוינות הזו קיימת כבר עשרות שנים? ההיסטוריה האירית מסבירה את רוב התופעה", טען קווין, "אירלנד הייתה תחת כיבוש בריטי במשך מאות שנים, ורוב האירים נוטים להשוות בין הפלסטינים לבין עצמם, ובמיוחד אל הקתולים בצפון אירלנד. את ישראל הם משווים לבריטניה".
"הדבר מפתיע ישראלים רבים", המשיך הסופר האירי, "הרי אם יש מי שהיה דומה מבחינה היסטורית לאירים שנושלו מאדמתם, אלה היו היהודים, לא? בימיה הראשונים של המאבק להקמת מדינה יהודית, דמויות מרכזיות כמו ראש ממשלת ישראל לימים, יצחק שמיר, שאבו עידוד מהמאבק המוצלח של אירלנד לעצמאות מבריטניה. שם המחתרת של שמיר היה 'מייקל', על שמו של מייקל קולינס, שהיה אחד ממנהיגי הצבא האירי הרפובליקני הישן וחבר במפלגת שין פיין".
"באופן אירוני, שין פיין עשתה יותר מכל גורם אחר כדי ללבות את הלהבות האנטי-ישראליות באירלנד. היא רואה בעצמה חלק מהמאבק הבינלאומי ה'אנטי-אימפריאליסטי'. הגינויים שלה כלפי ישראל והציונות קבועים ונחרצים. מבחינה זו, אין הבדל בינה לבין דמויות כמו זוהראן ממדאני בארה"ב", הדגיש קווין.
הסופר האירי סיכם: "האם בסופו של דבר יש חשיבות למה שהאירים חושבים? ייתכן שכן, ובמידה רבה יותר עבור אירלנד מאשר עבור ישראל. הכלכלה האירית תלויה מאוד בהשקעות של חברות רב-לאומיות אמריקאיות. רבות מהחברות הגדולות הללו מקבלות באופן שוטף החלטות בשאלה האם השקעות עתידיות יופנו לאירלנד או למדינה אחרת. מי יכול לדעת כיצד העוינות כלפי ישראל עשויה להשפיע על חדרי הישיבות של חברות אמריקאיות? אם ההחלטות יפעלו לרעת אירלנד, הרי שההתנגדות שלה לישראל עלולה בסופו של דבר לחזור אליה כבומרנג".
מה דעתך על הכתבה?