תארו לכם את התרחיש הבא: אתם מתקבלים למשרד ניהולית במקום עבודה, יושבים על חוזה טוב, אבל רגע אחרי החתימה מודיעים לכם שהחליטו להביא לכם מנהל אחר על הראש. אתם מוכיחים כישרון ניהולי טוב ממנו, המנהל עוזב, החברה מתחילה להרוויח – ואז מודיעים לכם שאתם חוזרים למשרת הסמנכ"ל, אחרי שהוחלט למנות מנהל חדש.
משהו בקריירה של איתמר ניצן בנוי בדיוק על התרחיש הזה. כשהוא הגיע לבית"ר ירושלים, משה חוגג הביא את דודו גורש כדי שיהיה השוער הראשון. כשגורש עזב וניצן נשאר השוער הראשון, בית"ר החתימה את ארנסטס שטקוס שעזב מבלי ששיחק אפילו דקה אחת. זאת ממש לא הפעם הראשונה שניצן מגיע לקבוצה ככינור שני. כשהוא הגיע להפועל תל אביב, הוא ראה את וינסנט אניימה בקמפיין בלתי נשכח באירופה. כשהוא שיחק במכבי פתח תקוה, הוא תפס את הראש כלא מאמין כשצחי גיגי שיחק לפניו.
ברוב הפעמים ניצן יצא מנצח במאבקים עם שוערים שהגיעו על תקן בכירים ממנו, אבל רק העונה, בגיל 33, הוא מקבל את ההערכה שראויה לו: טאבו בין הקורות וחוזה לשלוש שנים שכולו הבעת אמון מראש המערכת. אז איך קורה, שאלנו, שמי שעבר כל כך הרבה תהפוכות בקריירה, ותוך פחות משנה נחשב פעמיים לשוער המשנה בבית"ר, הפך לבאנקר הגדול בהרכב שלה? איך קורה שדווקא מהמקום הכי לא בטוח בקריירה שלו, בגיל 33, ניצן חוזר לנבחרת כדי לאיים על אפודת השוער הראשון ומקבל חוזה לשלוש שנים במועדון שבו הוא הפך לכינור ראשון? לא בטוח שגם לניצן עצמו יש את התשובות. אז בדקנו בשבילו.
השיחה עם חוגג
עד הקיץ שעבר, בבית"ר בה הוא משחק היום לא היה אף אחד שהסכים לומר בוודאות שהוא יהיה שחקן הרכב. התחרות עם שטקוס, הם אומרים גם היום, הייתה עשויה להתברר כגדולה על המידות של השוער השני שלהם. אבל אז רוני לוי קיבל את רשימת הסגל. "יש לנו יותר מדי זרים, למה צריך את שטקוס שיש שוער כמו ניצן?", אמר המאמן רגע אחרי שעלי מוחמד חתם בקבוצה. ההימור הזה השתלם בגדול. שטקוס חתם בהפועל באר שבע ולבית"ר התפנה מקום בסגל כדי להחתים בלם זר, אבל יותר מכך – לדעת רבים, יחד עם דניאל טננבאום – איתמר ניצן היה אחד משני השוערים הישראלים הטובים בליגה.
כדי להבין מה הוא עבר בבית"ר, אנחנו חוזרים מעט אחורה. "מישהו הטעה את חוגג וסיפר לו שאיתמר לא שוער מספיק טוב לבית"ר", סיפר השבוע גורם במועדון. "הוא הגיע בתקופת אלי טביב ואז מישהו שם עליו איקס. גורש בא רק במטרה אחת: להראות לו את הדרך לספסל". בעקבות הסיפור הזה, נזכרים בבית"ר, ניצן ערך שיחה עם חוגג. "אני מרגיש שמשהו כאן לא נכון", אמר לו השוער בשיחה. "אני רוצה להיות הגון איתך", השיב לו חוגג. "אני מביא עוד שוער, אז תהיה חזק ותילחם על המקום שלך". ניצן הנהן, השאר היסטוריה.
נקודת המפנה הגיעה אחרי שניצן שמר על רשת נקייה מול צ'יחורה באירופה, אבל בגומלין הוא ספג פעמיים מול הגיאורגים ובית"ר הודחה. גורש הוחתם על הראש שלו ובבית"ר היה מי שאמר שמה שיקרה העונה הוא מראה לכל הקריירה שלו – ההיא שהתחילה בריב מתקשר עם אריאל שיימן בהרצליה ("הייתי איתו בבוררות פעמיים, הוא רצה שאלך למועדון מסוים, סירבתי ושלחו אותי לספסל", סיפר לאחרונה) והמשיכה בתחרות בלתי פוסקת עם צחי גיגי – אולי הצמודה ביותר מבין קרבות השוערים בשנים האחרונות, אצל משפחת לוזון. רק במקום אחד הוא הרגיש בטוח – בקריית שמונה בה מונה לקפטן והפך לשוער ראשון. וגם בה, דווקא בעונת האליפות, הוא נאלץ לראות את דני עמוס, לימים מחליפו במכבי פתח תקוה, לובש את אפודת השוער הראשון. לימים, גורש פרש אחרי שקרע רצועה מול אתלטיקו, אבל גם הוא מודה שלניצן הגיע לשחק לפניו. "חזרתי מפציעה בברך, אבל באותו תקופה שבה חזרתי איתמר היה נהדר והגיע לו להיות השוער הראשון", הוא מספר. "זאת כבר הייתה התקופה שבה מיציתי את הקריירה, הוא שוער נהדר וראוי".
לשחרר את וילי
ניצן נמצא בימים האחרונים יחד עם סגל הנבחרת, ששוהה בנורבגיה. זאת הפעם הראשונה, אומרים מקורביו, שהוא מקבל כזאת הכרה ונמצא עם הזדמנות משמעותית לקבל את אפודת השוער הראשון. עד היום הוא לא קיבל הזדמנות שווה במדים הכחולים. "סיפרו לנו שהוא נמוך, שזה לא מתאים לרמות האלה", אמר השבוע גורם במכבי פתח תקוה. "בפועל, הוא לא זומן גם כשהיה בכושר טוב יותר משוערים אחרים. עובדתית, הגובה היא כנראה הסיבה שהובילה לכך". לניצן, 183 סנטימטר שמנוצל עד הסוף, יש גרסה אחרת. "בארטז, קסיאס, נבאס ואנתוני לופס, ממוצע הגובה שלהם שווה לשלי ותראו לאן הם הגיעו", סיפר לאחרונה לחבריו.
חיפשנו חוט מקשר לסיפור הזה, מישהו שאיתו התחיל ניצן את הקריירה, אבל יודע להסביר למה הוא לא מקבל הזדמנות אמיתית, לאורך חצי קמפיין, בנבחרת של וילי. מצאנו. קוראים לו אריאל שיימן. אם תרצו, יו"ר המשלחת של נבחרת ישראל למשחקים באירופה, ואם תשאלו אותו – עדיף להגדיר אותו כמאמן שוערים במשך 15 שנה. "אני אפתיע אותך. ניגשתי במשחק החוץ האחרון לרוטנשטיינר ואמרתי לו: ניצן חייב להיות השוער הראשון", מספר שיימן, באקט מפתיע ביחס לבעלי מועדון שבו ניצן לא ראה דשא בעונה האחרונה, לפני שנמכר לקריית שמונה. "איתמר הוא בחור נדיר, שחקן מקצוען. לא היה רגע שלא רציתי אותו, זה ממש לא נכון", הוא מבהיר היום. "אפשר לומר שאני גידלתי אותו. אחרת, לא הייתי הולך לווילי. אני באמת חושב שהגיע הזמן שהוא ילבש את אפודת שוער הנבחרת. הוא שוער מצוין".
רכבת ההרים שעבר בקריירה נמשכה גם במכבי פתח תקוה, כשפתח ברוב המשחקים אבל תמיד הסתכל לאחור. גם שם, מספרים בסביבתו, משהו קרה. "איתמר הוא אחד הבחורים הכי חיוביים שפגשתי, גם ככדורגלן וגם כמנהל מקצועי, הוא שחקן שאתה רוצה שיהיה לידך. מאוד ממוקד מטרה", מספר עומר גולן, היום המנהל המקצועי ופעם זה ששיחק לצדו. "הכל התחיל כשרן בן שמעון היה כאן. הוא אמר שהוא רוצה שני שוערים בכירים, אז הבאנו את איתמר. בתקופת קובי רפואה הבנתי שצחי גיגי הולך כנראה לניתוח והיינו צריכים שוער בכיר נוסף. לאיתמר הייתה הצעה מקריית שמונה. הוא הלך, אז הבאנו את דני עמוס".
איך זה שהוא לא הגיע לנבחרת עד היום?
"הוא תמיד נפל בין הכסאות. תמיד היה שוער שבתקופה קצת יותר טוב ממנו. אריאל הרוש, דני עמוס, אופיר מרציאנו שבא מחול וכביכול היה נחשב לשוער בכיר – הוא לא נופל מאף אחד מהם. אבל אף פעם לא לקחו אותו בחשבון כשוער ראשון. מבחינה פרסונלית, היה קשה עם העזיבה שלו".
ומקצועית?
"מקצועית לא הצטערנו, כי דני עשה עבודה אדירה. לא הרגשנו בחסרון המיידי שלו. אבל באישיות, הוא עדיין חסר למכבי פתח תקוה".
ועכשיו הוא מוציא דרכון
בחודש מאי האחרון, ניצן סיכם על חוזה חדש. בית"ר הציעה שדרוג, הקשר קיצץ בהמשך ועדיין – מדובר בהבעת אמון גדולה של המועדון כלפיו. ניצן היה רוצה לסיים את הקריירה בבית"ר, אבל במקביל הוא הגיש בקשה להוצאת דרכון פורטוגלי, כי מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שתראו שגריר ישראלי בן 34 יוצא להרפתקה בחו"ל. או במקרה שלו: גם כשמדובר באחד השוערים הטובים בישראל, גם כשהכל נראה בטוח, לכו תדעו מה יקרה בקיץ.
אם תשאלו אותו, הדרך שהוא עשה דווקא ראויה להערכה ונכונה בעיניו. "דרך איטית, מדרגה מדרגה", הוא מכנה אותה, בה עלה כל הדרך כדי להיות קפטן בגיל 19 במכבי הרצליה של שיימן וגם בקריית שמונה, במה שהפך עבורו לסמל לגאווה – משהו שאפשר לספר לנכדים. "ואולי", סיפרו השבוע בסביבתו, "אולי הסיפור המורכב שעבר בקריירה, התחרות שכמעט אף שוער ישראלי לא עבר, הוא זה שהביא אותו למקום שבו הוא נמצא היום".
אחרי 15 שנה של עבודה קשה, ניצן עשוי לקבל ביום ראשון נגד צ'כיה, לראשונה בקריירה, הכרה כמנהל מצליח גם בחברה הכי גדולה בישראל. "אם לא עכשיו – אז מתי?", מסכם שיימן. עוד סגירת מעגל קטנה.
33 שנה…שווה הכל. pic.twitter.com/xLDj4t73oW
— Itamar Nitzan (@ItamarNitzan) September 2, 2020
מה דעתך על הכתבה?