הוא ראה, התרשם, אבל לא היה בטוח. "אינדפנדיינטה במצב לא טוב והוא רק חזר מפציעה", אמרו לו, אבל הוא לא השתכנע. שבעה חודשים לאחר מכן הוא חזר ונדהם. ראה שחקן חזק יותר ומלא תשוקה. "שחקנים לא יכולים לגעת בו. הוא הדבר האמיתי", אמר לסובביו. טוני שב למדריד ולחץ על היו"ר חיל מרין. אמרו לו שהוא מטורף. 20 מיליון יורו על ילד בן 17? אבל טוני התעקש: "אני מבטיח לך שהוא שווה את זה". חיל השתכנע ושילם. והפעם הראשונה שהוא ראה את הרכש שלו, סרחיו אגוארו, הייתה במעמד החתימה.
סיפור ההחתמה של אגוארו הוא כנראה המפורסם ביותר בקריירה של טוני המנהל הספורטיבי וגם משקף אותו לא רע. ילד נחוש מקורדובה שגדל בעוני ונאלץ לעבוד במאפייה. מגן שמאלי שבילה כמעט את כל הקריירה באתלטיקו מדריד וחווה איתה דאבל היסטורי וירידה משפילה. איש מקצוע ישר ומוערך שידע לקחת אחריות ומי שהפך לפנים של חטאפה הקטנה ורשם איתה הצלחה מסחררת עד לירידה בעונה שעברה. הכירו את מי שאמור להיות המנהל הספורטיבי החדש של מכבי חיפה.
טוני, 49, נולד וגדל בשכונת נראנחו בקורדובה למשפחה קשת יום. בילדותו, אביו, שוער ששיחק בקבוצות חובבים, היגר להולנד כדי לעבוד במפעל קקאו ובהמשך במפעל טבק. גם טוני, כמו יתר בני המשפחה, נאלץ לשלב עבודה עם הלימודים כדי להביא כסף הביתה ובגיל 12 החל לעבוד במאפייה הסמוכה לביתו. הוא אפילו עשה את זה טוב. התקדם משליח, לקונדיטור ועד אופה במשמרת הלילה. שש שנים עבד טוני במאפייה ובמקביל, שיחק בקבוצה השכונתית הקטנה על מגרשי חצץ.
אבלרדו סאנצ'ס, מגלה כישרונות מקומי, זיהה אותו ולקח אותו לקורדובה. מספרים שהילד היה שחקן חכם וחזק מאוד פיזית, "שחקן התקפה שאוהב לעשות הגנה", ולכן הוסב לעמדת המגן השמאלי. אחרי שנת השאלה באגברנסה הקטנה, הוא העביר עונה אחת מוצלחת עם קורדובה בליגה השלישית ונרכש ב-1989 על ידי קבוצת המילואים של אתלטיקו מדריד בסכום של 2.5 מיליון פזטות (כ-15 אלף יורו). כאן החל רומן בן 17 שנה.
טוני חיכה שנתיים להופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של הקולצ'ונרוס ובסך הכל היו לו 251 כאלה. באתלטיקו, מזכירים אותו כאגדה מקומית בנשימה אחת עם שמות כמו לואיס אראגונס המנוח, קיקו ודייגו סימאונה, מי שהיה השותף שלו לחדר במשך שנותיהם המשותפות. "הוא לא נתן לי לישון", סיפר בעבר טוני על הארגנטינאי המוטרף. לימים, טוני המנהל הספורטיבי הטרי מיהר להחזיר את סימאונה השחקן לקדנציה שנייה באתלטיקו.
הוא זכה עם אתלטיקו בדאבל הבלתי נשכח ב-1996, אך ירד עם המועדון ליגה בשנת 2000 וספג יריקות מהאוהדים. שנה לאחר מכן, הקבוצה התקשתה בליגה השנייה וטוני, הקפטן, נקרא לשיחה קשה לאחר שהנשיא חסוס חיל ביקר בפומבי את השחקנים. "אני מקווה שזו הפעם האחרונה כי זה לא פותר שום דבר. הוא היה צריך לדבר איתנו קודם", אמר לאחר מכן. טוני היה אמור לעזוב בתום אותה עונה, אך נפצע בקרסולו בחצי גמר גביע המלך והודיע על פרישה מכדורגל בגיל 33. לפיכך, נשאר במועדון ועבד שנתיים במחלקת הנוער.
"אני מבטיח לכם שאני אדם שמח… זו ההחלטה שלי לעזוב כי אני מבין שהמועדון צריך להמשיך לגדול ואני נתתי לו את המקסימום על ומחוץ למגרש. אני לוקח אחריות מלאה על כך שהקבוצה לא עמדה במטרות שלה", אמר במסיבת עיתונאים. חמש שנים מאוחר יותר ניסתה אתלטיקו להחזירו לאותו תפקיד, אבל טוני ויתר בשל העובדה שחברו הטוב, שחקן העבר קיקו, סירב להגיע יחד איתו.
גם בעיר הולדתו, קורדובה, רואים בטוני אגדה מקומית. אחד משחקני הכדורגל המוצלחים שהוציא המועדון, שחקן נבחרת לשעבר, אבל בעיקר איש צנוע, משפחתי ולא מתלהם שלא שכח מנין בא. בראיונות איתו הוא התגאה בשכונה בה גדל ואיתה לא ניתק קשר מעולם, בה גם לימים התחתן ושלוש בנותיו נולדו בעיר. "לעד יהיה אסיר תודה לקורדובה ולאתלטיקו מדריד שגרמו לי לוותר על כובע האופה", סיפר בעבר. באחת הכתבות שפורסמו עליו, כונה טוני 'הבונה הדיסקרטי', "אדם שמאמין שכל טעות קטנה יכולה להיות גורלית".
שנתיים לאחר ההתפטרות, טוני מצא בית חדש – בחטאפה – וגם הפעם נשאר בו לאורך זמן. במערכת קטנה, טוני היה חזק ודומיננטי ואף קיבל לידיו כמה מסמכויות הנשיא. "הוא עשה שם עבודה נהדרת", מספרים בספרד. "התקשורת כאן רואה אותו כאיש מקצוע מוערך. הוא החזיק קבוצה קטנה בליגה במשך שמונה עונות עם החתמות מעניינות בעיקר של שחקנים מקומיים. הוא גם שולט בשוק הדרום אמריקאי".
שיטת העבודה של טוני בחטאפה הייתה ברורה. כמו כל מועדון צנוע, הוא חיפש מציאות שיכניסו כסף. יותר מכל, הוא ניחן ביכולת לשלוף את השחקנים שלא קיבלו צ'אנס באתלטיקו ובריאל מדריד ולהשביח אותם. כך למשל עשה עם דני פארחו, רוברטו סולדאדו, אסטבן גראנרו ופאבלו סראביה. טוני חיפש צעירים או שחקנים "תקועים" וחטאפה שימשה עבורם תחנת מעבר לגדולות של ספרד.
הוא הכניס לאסולנוס סכומי כסף נכבדים על שחקנים שהגיעו בזול כמו סרחיו אסקודרו שנמכר לסביליה, הברזילאי סמיר שנרכש מדינמו זאגרב ונמכר לסין אחרי שנה אחת, עבדלעזיז בראדה אותו צירף ממילואי סן ז'רמן והגרמני דויד אברהם שהגיע בהעברה חופשית מבאזל ועזב אחרי חצי עונה להופנהיים. באתלטיקו כמובן שלא ישכחו לו את עסקת אגוארו, אך גם לא את הניסיון הכושל להחתים את רוביניו ב-2004. טוני טס לברזיל וסיכם עם השחקן, שחתם לאחר חצי שנה דווקא בריאל מדריד.
גם בחטאפה היו טעויות. אחרי שנים של יציבות בליגה הראשונה, הקבוצה ירדה אשתקד אחרי שמכרה בינואר את הבלם אלכסיס לבשיקטאש, ויתרה על אנחל לאפיטה הוותיק ולא צירפה רכש. חטאפה הייתה בינואר במקום נוח במרכז הטבלה, אך נקלעה לרצף מזעזע של 13 משחקים ללא ניצחון. טוני סירב לפטר את המאמן פראן אסקריבה וביצע את הזעזוע מאוחר מדי. למרות זאת, קיבל מהנשיא אנחל טורס את המנדט להמשיך בליגה השנייה.
תחת כהונתו של טוני כמנהל ספורטיבי עברו באתלטיקו ארבעה מאמנים בשלוש שנים. בחטאפה עבד עם תשעה מאמנים בתשע שנים וכמו בנושא השחקנים, נתן במה למאמנים במצב לא פשוט. מיצ'ל קיבל אצלו לראשונה את הצ'אנס, את קיקה סאנצ'ס פלורס הוא החזיר לאחר שנים רעות, את פראן אסקריבה, שהצליח העונה בוויאריאל, לקח מאלצ'ה והבחירות בקוסמין קונטרה וחואן אסניידר – שחקני עבר גדולים שלא רשמו הישגים גדולים כמאמנים – היו מאוד לא שגרתיות. גיא לוזון? קטן עליו.
חטאפה צפויה להיאבק על העלייה דרך המבחנים, מה שיעסיק את טוני עד שלהי יוני, אך במכבי חיפה טוענים שהוא יפקח על ההכנות ממרחק ואולי יגיע פעם או פעמיים לארץ לפגישות. כשהוא נושק לגיל 50, האיש שעבר בקריירה שלושה מועדונים בסך הכל, ייצא להרתפקה חדשה ויעבוד לראשונה בחייו מחוץ לספרד.
"היו לנו ארבעה מועמדים מצוינים שכל אחד מהם עשה שיעורי בית. כל אחד ראה קלטות של מכבי חיפה והגיע מוכן עם שחקנים שהוא מציע לחיזוק הקבוצה ומה לדעתו נקודות התורפה. טוני בחור מאוד ישר ועשה רושם מצוין", סיפרו במכבי חיפה. המועמדים, אגב, היו כולם ספרדים ופורטוגלים. אולי לקח ממקרה תור כריסטיאן קרלסן וניסיון לשחזור הפורמט שעבד נהדר עבור ג'ורדי קרויף במכבי תל אביב.
מכבי חיפה קרסה העונה, אך לא הסכימה לוותר על הקונספט של מנהל ספורטיבי שמתווה מדיניות. קרלסן, לא בהכרח איש מקצוע רע, חטא בחטא היוהרה. המתקפה שלו על התקשורת בראיון שנתן בנורבגיה לימדה שהוא הבין היטב איך הדברים מתנהלים בבועה החיפאית, אבל התוצאות מלמדות שלא הצליח להשתלט על העסק. אולי היה מנותק מדי, אולי לא הצליח לעשות את ההפרדה. ואין בכלל ספק שקשה לאקלם שחקני רכש בתוך מערכת לחוצה, מדוכאת ומבוהלת שחיה בפחד מכישלון ולא מצליחה לראות מעבר למשחק אחד.
מכבי חיפה חייבת להיבנות מחדש והיא בחרה דמות מעניינת. טוני יקבל פה יותר קרדיט וימי חסד כי הוא "שם גדול", שחקן נבחרת ספרד, קפטן אתלטיקו ומנהלה הספורטיבי לשעבר. ניסיון העבר שלו הראה יצירתיות ושליטה בשוק השחקנים, אבל בהנחה שפלוריאן קליין ואליסון דוס סנטוס יחתמו, הוא יוכל להחתים רק שלושה זרים חדשים. כידוע, בשוק הישראלי המצומצם הרבה יותר קשה לחולל את הניסים שעשה בספרד, אבל די ברור שההצלחה של טוני תימדד בכמה מהר הוא ישתלט על החומר בשוק המקומי.
בלתי אפשרי להציב מטרות בשלב זה, אבל כנראה שמכבי חיפה תצטרך שנת ביניים בה תהיה קבוצה תחרותית שנאבקת על אליפות לפני שתוכל לצאת בהצהרות. הבועה החיפאית לא מכירה בסבלנות, קרלסן ומולנסטיין שרפו את המילים דרך ותהליך ולכן טוני ייכנס לסיטואציה מאתגרת. במקביל, לבניית מועדון בדרך שלו ועם הידע שלו, היא יצטרך לספק תוצאות, אבל הוא בעיקר יצטרך להיות מה שקרלסן לא היה וג'ורדי השתדל להיות – האבא של המועדון.
מה דעתך על הכתבה?