כמו בוויסלה קראקוב: הפועל ב"ש תקום ותיפול על מאור מליקסון

1. ישראל 3 – הונגריה 0. פעמיים בית"ר ירושלים נגד ושאש, פעם אחת הפועל באר שבע על בודפשט הונבד. כיף לדעת שהקבוצות שלנו טובות מהמקבילות שלהן מליגה של מדינה שהייתה ביורו. היי, למה לעצור כאן? מכבי תל אביב השלימה דאבל על מחזיקת הגביע האלבני (שירדה ליגה) ואולי תוסיף עוד אחד מול KR האיסלנדית.

אנחנו אימפריה. ליגת הכסף הגדול שלנו שולטתתתת. בכוכבית: כסף שמופנה בעיקר לזרים, ישראלים חוזרים וישראלים שמקבלים פיצוי בתמורה לוויתור על סעיף שחרור ואת השאריות מקבלים שחקנים צעירים וזולים. אם אתה ישראלי מהדרג הבינוני מתקרב או מעל גיל 30, לך חפש.

דמיינו את האנשים שמנהלים את הכדורגל בישראל יושבים בריבועים הקטנים של אחד נגד 100 ואת אברי גלעד צועק: ליגה או נבחרת? כולם במקהלה: ענו ליגה ודפקו חזק על השולחן. ואת אלישע לוי ומי שקדם לו ומי שיבוא אחריו.

אבל למה להסתכל על השלילי? הנציגות שלנו באירופה עושות בינתיים את העבודה בצורה די משביעת רצון. הניצחונות (ודגש על ניצחונות ולא רק על מעבר שלב) הללו חשובים לניקוד ולדירוג של המדינה באופ"א. להזכירכם, הגענו למקום נמוך בגלל תוצאות רעות מול קבוצות רעות. המטרה הריאלית של הכדורגל הישראלי היא נציגה עד שתיים קבועה בשלבי הבתים. ואז גם בקיץ יילך יותר קל.

עושים את העבודה, לפחות בינתיים (אודי ציטיאט)

2. במשך 20-25 הדקות הראשונות נראה שמשהו חסר בהפועל באר שבע. ניצוץ מסוים. זו אותה קבוצה טקטית נהדרת שעומדת היטב על המגרש, אותם שחקנים שמסוגלים להפתיע בפעולה אישית, אבל משהו לא שם. בחיבור. דן איינבינדר עוד לא לגמרי מבין את התפקיד של אובידיו הובאן. מהראן ראדי לא נכנס טוב למשחק. זה בסדר, אבל ליד. ואז פתאום זה מתעורר.

מאור מליקסון התחיל את המשחק בצד ימין, אבל כשברק בכר הניף את מטה הקסמים ועבר ל-4-4-2 יהלום במחצית הראשונה, היהלום האמיתי השתחרר. מליקסון חופשי, משוחרר ממשימות, משוחרר מהצל של מאור בוזגלו. מליקסון של ויסלה קרקוב. זאת קבוצה שלו, זה הקצב שלו, המוזיקה שלו והוא רוקד ומנצח ומבריק וכל כדור שלו עם כתובת וכל פעולה שלו מלאת קסם. הניצוץ חזר.

חצי שני. באר שבע עולה בטירוף. גנרל טוני וואקמה, זה שארבעה ימים קודם החרים אימון, שרף את הקו, דילג מעל המגן הימני קינג והבלם שבא לעזור לו איבן לובריץ' והקפיץ את הכדור לשער הגאוני של איינבינדר. ברגע הזה שאיינבינדר הבקיע שער מהאוויר עם העקב בבכורה, הייתה התחושה שבאר שבע – זאת שהכל הולך לה – חזרה. בכר הניף את ידיו באטרף: קדימה. לדרוס. לגמור את זה. לא לחזור על תסריט שריף.

הקבוצה שהכל הולך לה עדיין לא חזרה (אודי ציטיאט)

3. בכר, פריק של ללמוד את היריבות, התמקד במרטון אפל, הדביק אליו את שיר צדק לאורך כל המשחק, אבל חטף מהשחקן הבאמת מסוכן של ההונגרים. לדוידה לנזפאמה יש סטאר קוואליטי. רואים את זה בכל נגיעה שלו בכדור. פעם הוא היה עילוי ביובנטוס, אחר כך נעלם במסכת יסורים של השאלות ובדרך הושעה בגין מעורבות במכירת משחקים. ועכשיו הוא בהונבד. בלי פוזות. אם היה מגיע לישראל היה שולט בליגה, לא לפני שהיינו מזכירים לו בלי סוף את העבר. אבל איזה שחקן.

השער הזה, שכולו חוסר ריכוז רגעי בהגנה מצד בן ביטון, כיבה את באר שבע. הפך אותה כבדה. והנה בכר שכבר רצה לחשוב בשקט על ההגרלה בשישי אוכל סרטים של שריף. תוצאה שבירה, נזילה, 1:0 קטן שם והלכה העונה האירופית. הונבד טובה משריף, אבל באר שבע חזקה בהרבה ממה שהייתה בעונה שעברה. והתוצאה הייתה צריכה להיות גבוהה יותר, אבל השורה התחתונה למשחק ראשון של העונה: סביר פלוס. אפילו לא רע.

4. זו הייתה הפועל באר שבע מינוס ניב זריהן ואיסק קואנקה הפצועים, מינוס דור אלו ואורן ביטון שלא נכללו בסגל ומינוס חלוץ תשע שאמור להגיע (ובכר ממש צריך). עומק בלתי נגמר, הופעה טובה גם מצדו של איינבינדר שבסופו של דבר הוסיף אנרגיות, דינמיות ועוד מימד של כניסה מגל שני, אבל תלות התקפית ויצירתית מוחלטת בוואקמה ובעיקר במליקסון.

זו הקבוצה שלו. מאור מליקסון (דני מרון)

עם כל העומק שלה, באר שבע הייתה הקבוצה של מאור בוזגלו בעונה שעברה. ועכשיו היא הקבוצה של מליקסון. גאון כדורגל, נושק לגיל 33 שיצטרך לא מעט דקות מנוחה במהלך עונה שבאר שבע מקווה שתהיה כמה שיותר ארוכה. בדקות הלא מעטות שזה נראה טוב, מליקסון היווה את הסיבה העיקרית. נקודה למחשבה.

5. סוף משחק. אריק ואן דר מייר, הולנדי חביב, מתיישב במסיבת העיתונאים עם חיוך של מנצח. "הטקטיקה שלנו עבדה", הוא מתגאה ומספר ששיחק עם חמישה בהגנה כדי לנטרל את ג'ון אוגו. "הוא לא עשה הרבה, אבל כשמתרכזים באחד, סובלים משחקנים אחרים", הוא עונה על שאלת הדומיננטיות של וואקמה ומליקסון. "אני יודע מה נקודות החולשה של באר שבע, אבל אתם חכמים. ראיתם בעצמכם. לא אהפוך אתכם ליותר חכמים", הוא מסכם במעין זחיחות מוזרה.

ואז נכנס בכר וחוזר על המנטרה. מאוכזב מהתוצאה ולא מהיכולת. "יחסית לשלב הזה של העונה", הוא אומר שוב ושוב. "הראינו כדורגל כמו שאנחנו רגילים, שלטנו, מומנטום, ניסינו להגדיל את התוצאה ולצערי ספגנו. החזרנו את ההונגרים למשחק עם כדורגל פחות חכם. הירידה בקצב הייתה טבעית". יחסית לשלב הזה של העונה כמובן ואז, ברגע אחד, גם לו יוצא משפט של זחיחות והוא מבטיח שבאר שבע תעבור שלב. שריף? "לא מעניין מה היה בעונה שעברה, מה שמעניין זה לנצח שם ולעלות".

יעמוד בהבטחה שלו? ברק בכר (דני מרון)

מה דעתך על הכתבה?