בהערכות המוקדמות לפני תחילת העונה, המשחקים של הפועל באר שבע בטרנר מול הפועל אשקלון ושל מכבי חיפה בעכו, היו אמורים להיות משחקים קלילים בדרכן של שתי הקבוצות לצמרת הגבוהה. אבל כמו בהרבה מקרים בספורט, המציאות וההערכות לא מסתנכרנים.
האלופה מב"ש הגיע למחזור השני עם מאזן זהה למאזן של אשקלון, נקודה אחת ויחס שערים שלילי של שני שערי זכות וארבעה שערי חובה. משפט ארוך שלא האמנתי שאכתוב, שאומר המון על פתיחת הליגה של האלופה.
ברק בכר רצה לעלות למשחק עם שני חלוצים, אבל פציעה של ברדה בחימום, אילצה אותו לערוך שינוי פרסונלי שגרם גם לשינוי טקטי. מיכאל אוחנה, נכנס לעמדת הקשר המרכזי לצידו של ראדי וב"ש פתחה ב-4:3:3 עם מתן אוחיון כמגן שמאלי וניב זריהן בכנף ימין. מנגד, יובל נעים בא מוכן. הוא הציב את אורמוש, שלרוב מתופקד כקשר מרכזי ואפילו אחורי, כקשר ימני, כדי שיעזור לגבאי מול וואקמה ובאגף הנגדי נתן הוראה לטל איילה, לרדת עד לקו ההגנה בכדי לחכות לדור אלו ולאפשר לראלי לקבל את זריהן כשהוא נכנס למרכז.
כל אלו סירסו לחלוטין את המשחק של ב"ש במחצית הראשונה. אורמוש וגבאי לא נתנו שטח לוואקמה והעובדה שאוחיון כמעט ולא תמך בהתקפה לא אפשרה לב"ש ליצור בידודים לוואקמה. באגף הנגדי, זריהן היה מאוד צפוי בתנועה שלו, הלך כל הזמן לרגל שמאל ועשה לראלי חיים קלים. אם נוסיף לאלו את העובדה שאוחנה כמעט ולא עושה תנועות עומק לרחבה, מרבה לגעת בכדור בשליש השני ומעכב את המשחק ונבין למה רק פקהארט היווה סוג של איום על איינוגבה.
טוני וואקמה. יש הרבה בעיות (ערן לוף)
בכר הבין שאם ימשיך כך תהיה לו בעיה, אז הוא הכניס את מליקסון כשחקן מאחורי החלוץ ואת קורהוט, שיאפשר בידודים של וואקמה מול גבאי. ואכן, ב"ש השתפרה במחצית השנייה אבל החמצות גדולות של פקהארט והניגרי, ועמידה איתנה של ההגנה של אשקלון, מנעו ממנה לעלות ליתרון. אבל אז הגיעה הדקה ה 94 פלוס 30 שניות והגיע הסמן הכי גדול של העברת ההגמוניה מת"א לבירת הנגב.
ראדי, אולי הקשר המרכזי הטוב בישראל בחמש השנים האחרונות, הגיע לכדור שנהדף מהגנת אשקלון, הניף את רגל שמאל (במקרה של ראדי, אי אפשר להגיד החלשה אלא הפחות דומיננטית), מתח אצבעות בצורה מושלמת ושלח פצצה לפינה של איינוגבה, שגרמה לכל השחקנים של אשקלון לצנוח לדשא והקפיצה את טרנר באוויר. שער מופלא של ווינר ענק שהחשיבות שלו לא תסולא בפז. אלמלא השער, ב"ש יכלה להיכנס למשבר, שמי יודע איך ומתי הייתה יוצאת ממנו. אז נכון שהיכולת עדיין לא משהו, אבל אין דבר טוב מלהסיק מסקנות אחרי ניצחון.
דילן דמראווי. הזר הכי מגניב בליגה (ערן לוף)
ביום ראשון, התייצבה במגרש בעכו מכבי חיפה, שיצאה עם מצב רוח מצוין והרבה תקווה לפגרת הנבחרת אחרי ניצחון ביתי יפה על האלופה בסמי עופר. מעבר לניצחון, בפגרה נפתרה חיפה מהמשקולת שהייתה בסגל שלה בדמות אלירן עטר והתחילה להכניס לעניינים את קלאוס, אקס נבחרת יוון, ועומר דמארי שמתחיל לחזור לכושר ואף כבש את השער השלישי מול ב"ש.
שלומי דורה ראה את שני המשחקים של חיפה וביצע שני מהלכים יפים שהוציאו את כל העוקץ ממשחק ההתקפה החיפאי. בדומה לאבוקסיס, שהצמיד את ואלסקיס לאלברמן, ניצל את העובדה שחיפה כמעט ולא עושה רוטציות בקישור ולא אפשר לחיפה לעבור בצורה מסודרת מהגנה להתקפה, דורה הצמיד לאלברמן את השחקן עם התסרוקת המגניבה בהיסטוריה של ליגת העל, דילן דמראווי, ושיתק אותו לחלוטין. המהלך השני היה ההוראה לאוניאקצ'י ללכת עם מאבוקה (מגן התקפי נהדר אבל חור בהגנה) לאורך כל הדרך ולא לאפשר לו לתמוך בהתקפה.
גיא לוזון. חייב למצוא פתרונות (ערן לוף)
העובדה ששחקני האגף של חיפה, קאיו ו-ורמוט לא היו קרובים לקווי האורך, נכנסו שוב ושוב למרכז הקלו מאוד על עכו לסגור את קווי המסירה ולהגביר את הצפיפות. לחיפה לא היו רעיונות התקפיים לפתור את הבעיות שעכו הציבה בפניה. היא לא מצאה פתרון לסגירה של מאבוקה שביטלה לה את אגף ימין ולא ביצעה שינויי מיקום בקישור בכדי למסמס את השמירה של דמראווי על אלברמן. קאיו ו-ורמוט חנקו את שני החלוצים עם הכניסות למרכז וכדרור היתר, לא נתנו להם שטחים ולמעשה ביטלו אותם. העובדה שחיפה, איימה פעם אחת למסגרת במשך 90 דקות (והאיום היה מנגיחה של דקל קינן בכדור קרן), אומרת הכל על משחק ההתקפה הנוראי של חיפה במשחק הזה. חיפה נענשה במחצית השנייה אחרי טעות כפולה של מאבוקה והחילופים של לוזון היו בגדר מעט מידי ומאוחר מדי.
מכבי חיפה תהיה חייבת לעשות שינוי דרסטי במשחק ההתקפה שלה כדי לא לאבד עוד עונה. הסגל שנבנה בחיפה הוא אולי האיכותי בליגה, אבל אם חיפה לא תמצא רעיונות למשחק התקפה נגד צפיפות ותהיה קבוצה שמצליחה רק שהיא מתגוננת ויוצאת למעברים, היא תהיה בבעיה קשה. יש ללוזון את הכלים להפוך את חיפה לצלע השלישית במאבק האליפות והמשחק הקרוב מול רעננה יהווה צומת דרכים עבורו ועבור חיפה. אם חיפה שוב תאבד נקודות מול קבוצה שתבוא לצופף נגדה, השדים משבע השנים האחרונות יחזרו לרדוף את הירוקים ויהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בציפיות של המועדון הענק הזה.
מה דעתך על הכתבה?