כשמאור חוזר לראשונה לטרנר, זה לא עוד משחק ולא סתם משחק. שמעתי את ברק בכר אומר שמאור הוא חלק חשוב בהיסטוריה של באר שבע וגם אנחנו רואים את זה באותה צורה. חשוב להדגיש שאנחנו כמשפחה לא מחפשים נקמות. המוטו שלנו הוא שכשיש בעיה כזאת או אחרת, אנחנו מנסים לפתור. היה ולא פותרים, כל אחד הולך לדרכו ושלום על ישראל. נקמה אצלנו היא רק נקמה ספורטיבית. לי אין צל של ספק שהקהל של באר שבע יהיה חצוי. יש הרבה אוהדים שאוהבים, מוקירים ומכבדים את מאור וכן, יש גם כאלה שלא. אני קורא להם המושפעים.
המציאו עלינו הרבה דברים לא אמיתיים בלשון המעטה. כשנאמרים דברים לא אמיתיים, בסוף השקר הופך לאמת. אלה המושפעים מכל מה שהיה סביבנו יקבלו את מאור בבוז מחריש אזניים. מאז ומתמיד הכנתי את מאור מנטלית לשריקות בוז. אני יכול לגלות שכל בוז נותן למאור אדרנלין מסוג אחר. חינכתי אותו להתייחס לבוז כקיצור של בוזגלו. מבחינתו, כשהוא שומע קריאות בוז, הוא בעצם שומע את השירה: "בוזגלו, בוזגלו". אני בטוח שגם הערב זה יקרה. בכל מקרה, אנחנו לא מתרגשים. מבחינתו, בוז זה בסך הכל שלוש האותיות הראשונות של בוזגלו.
למאור היו ארבע שנים קסומות בבאר שבע. מקום שני בעונה הראשונה עם 10 שערים ו-14 בישולים, בעונה השנייה היו לו 13 שערים ו-15 בישולים ולאחר מכן שתי אליפויות. מבחינה היסטורית, הוא נכנס בענק לספרים של באר שבע וגם באר שבע בספרי ההיסטוריה של מאור, כך שהמשחק הזה הוא כיף גדול. אנחנו לא מאלה ששומרים טינה ולא מסתכלים רק על עצמנו כמו שכולם חשבו ואמרו לא מעט פעמים. אנחנו מסתכלים על כדורגל ואוהבים את המקצוע שלנו.
מאור בוזגלו. הפסטיבל הוא מחמאה (מאור אלקסלסי)
היום אני יכול לבוא ולומר – ואתם יודעים שאני מדבר מהלב – אף פעם בשנה האחרונה לא קיבלנו הצעה מבאר שבע. מה אני אעשה שלא מאמינים לי? את מאור להערכתי האמיתית לא מספיק רצו בבאר שבע למרות שאלונה (ובצדק מבחינתה) טפטפה מספר חודשים לקהל שהוצעו הצעות והוא סירב להן. לא היה ולא נברא. עכשיו התקשורת חוגגת סביב מאור בבאר שבע. קיבלתי דיווחים על קבלת פנים כזאת או אחרת. זה לא מזיז לנו בכלל. אנחנו משפחה של ספורטאים, אנחנו ממשיכים להוכיח את זה ויש לנו עוד מה להוכיח בעתיד עם הנכדים. אנחנו לא סרט מלחמה, רק ספורט מניע אותנו. מה שחשוב לנו שיהיה משחק ספורטיבי. שיכבדו, שיקללו שיעשו מה שהם רוצים. אנחנו באים כדי לעשות הכל ולנצח.
אני רואה את הפסטיבל סביב החזרה של מאור לטרנר כמחמאה ענקית. לא כל שחקן שמשחק נגד כל קבוצה מקבל את ההערכה. מפגש עם האקסית? רוב כדורגלני ישראל הם אקסים של קבוצה כזאת או אחרת. מאור הוא ההיסטוריה החיובית של הפועל ב"ש. מטבע הדברים כל הפסטיבל סביבו מאוד מחמיא וטוב שכך. מי לא רוצה להרגיש שהוא נחשב בקרב כולם? מעבר לזה, אין לנו מילה רעה או חצי מילה רעה על העיר באר שבע, הקהל של באר שבע או השחקנים שכולם חברים טובים של מאור עד עצם היום הזה.
הרגשתי כמה העיר חצויה בימים האחרונים גם ברשתות החברתיות. ברור שכולנו מקבלים תגובות, אבל אנחנו כל כך רגילים שאוי ואבוי אם נתייחס אליהן ברצינות. יש כאלה שאומרים דברים יפים וטובים, יש כאלה שגם מלכלכים ומאחלים איחולים שהעיתון אפילו לא סובל לכתוב אותם. בספורט אתה צריך להיות רגיל גם לדברים כאלה. כל עוד לא עוברים את גבול הטעם הטוב, הכל נסבל ומותר.
משפחת בוזגלו בבאר שבע. יש כבוד לבירת הנגב (דני מרון)
מבחינה מקצועית, אני לא צריך להלל ולשבח. מכבי חיפה בכל מגרש כולל בטרנר צריכה לבוא עם ראש מורם כמועדון ענק, להאמין, לרצות ולהתמודד בצורה הכי מכובדת גם מול אלופת המדינה. ללא ספק יהיה פייט, אני מקווה למשחק טוב ואני מאמין שמכבי חיפה יכולה לחזור עם ניצחון כי עם כל הכבוד לבאר שבע ולטרנר, באר שבע חייבת להפסיד שם משחק ליגה מתישהו. זה יקרה. זה חייב לקרות.
כולנו יודעים שלא לעולם חוסן ואני מקווה שזה יבוא ועוד משער של מאור. זה יהיה ענק. האם הוא יחגוג? אני משאיר את זה לו. הוא יחגוג כמו שהוא מרגיש. אחרי גול, הרגש, האמוציות בפנים מתפרצים ולכל שחקן זה קורה בצורה זאת או אחרת. אכבד כל מה שיבחר – אם להישאר מאופק או לצאת מגדרו. אנחנו מסתכלים על הכדורגל כשואו. אנשים צריכים לבוא וליהנות והלוואי שמכבי חיפה תהנה.
מה דעתך על הכתבה?