1. חמישה שחקנים כבשו שער בודד כל אחד מתוך שבעת השערים האחרונים של האלופה. שניים כבש מאור מליקסון, הנער מיבנה, שממוקם העונה אמנם באגף ימין, אך זולג ללא כדור פנימה והופך את הקישור של ברק בכר למעוין. בשבת האחרונה נפגשו שני מעוינים בקלאסיקו הגדול: בוסקטס, ראקיטיץ', אינייסטה ופאוליניו נתקלו בקאסמירו, מודריץ', קרוס וקובא'ציץ'. באר שבע היא מהבודדות שמסוגלות להציג מעוין איכותי.
בכדורגל הישראלי יש חוסרים גדולים של שחקני אמצע המשלבים הגנה והתקפה וגם השער השני של מליקסון בניצחון האחרון מול בני סכנין, נבע מהכנסת כתף וחטיפת כדור של מיכאל אוחנה, עוד נדבך שמוכיח על חשיבות האגרסיביות במרכז השדה. שם, ובעיקר בדקות האחרונות, קורסת מכבי חיפה, שספגה 17 שערים, 12 מתוכם במחצית השנייה של המשחקים, שם הסדר מתמוסס ונקודות התורפה מתעוררות לחיים. לירוקים יש נקודה תורפה כה גדולה במרכז השדה וככל שהדקות במשחקיה נוקפות, חוסר אמצע אגרסיבי נראה בעוכריה.
2. בסוף השבוע נפל דבר. הניצחון של בני יהודה וההפסדים של מכבי פתח תקווה וקריית שמונה חילקו את הליגה באופן ברור לשני בתים: כאשר שבע נקודות מפרידות בין המקומות 7-8 למקום השישי המקנה כניסה לפלייאוף העליון ושש נקודות מפרידות בין המקום השישי למקום הראשון. בית עליון צפוף ושישייה ראשונה שבורחת ליריבות.
מכבי חיפה, זו שכבשה כמות שערים כמו אשקלון הצנועה, לא תהיה חלק מהחבורה הזו למרות נתון ממוצע מרקיע שחקים של 66 אחוזי אחזקה בכדור. נתון דומיננטיות שכזה אמנם ראוי לאלופה, אבל מכבי חיפה עושה זאת לאט ובשל כך לא כובשת. לראייה: לירוקים ממוצע של שמונה קרנות למשחק, אך רק כשישה איומים לשער במשחק. כלומר, הירוקים דומיננטיים ומחזיקים בכדור, מה שלא מקדם אותם כלל לשער לעבר איומים או כיבושים.
הנעת הכדור האיטית הזו מזכירה ולו במעט את ה-7:1 במונדיאל האחרון, בו נבחרת גרמניה לחצה את ברזיל, שהניעה כדור, השחקנים שלה החזיקו כל אחד בממוצע של 4.5 שניות למשחק ואיבדו אותו על מפתן הרחבה. מכבי חיפה חייבת לייצר איומים לשער ממה שכל כך חסר – התקפות המעבר. אצל הכובשת הגדולה של הליגה, בית"ר ירושלים, אין תכנית משחק סדורה ודווקא זה מדגיש יותר מכל את הפיתרון שנעוץ בפשטות: פיזור השחקנים הטובים ביותר בסגל, אמנם ללא שיטה מאוזנת, אבל עם שמחה ויצירה.
3. 15 עבירות ביצעו שחקני ויקטוריה פילזן על שחקני באר שבע. בנתניה הגדילו והעיפו את שחקני האלופה לקרקע 22 פעמים. עם סקאוטינג מוקפד, יגיע הצוות ההולנדי לרעיון לפתרון הבעיה לקראת המפגש מול האלופה ואחרי ההשפלה מול המתפרצות של יוסי אבוקסיס בסמי עופר.
ההולנדים מו אלאך את רוב מאס יכולים לחדול לעסוק בשיטה קבועה ולהתמקד בגישה. בחיפה חייבים להחליט כי הם לא מניעים את הכדור, אלא נותנים לבאר שבע את הדומיננטיות. יחד עם זאת, הירוקים צריכים להיות אגרסיביים ומחלצים וללמוד מהמאמן הצ'כי של פלזן ו"הסרבי" של מכבי נתניה. כמו כל מפגש בין גדולות, גם כאן המשחק יוכרע בלב המגרש.
מאז עזיבתו של הרומני אובידיו הובאן, לברק בכר אין את הנוסחה לשלישייה במרכז המגרש. במצב כזה, ישקול כל מאמן מעבר ל-4-4-2 עם שני קשרי אמצע בלבד – בדיוק מה שיורגן קלופ עשה בליברפול למשל. רק שבעיר האפורה, כשמדברים כולם על הקשר הקדמי מוחמד סלאח, חובה לתת קרדיט לג'ורג'יניו ויינאלדום ואמרה צ'אן, שני האחוריים. לחיפה יש שניים מתאימים, קוסטדינוב וקהת, תוססים שמצטרפים לעומק וישלימו אחד את השני. השילוב ביניהם יכול לעזור להולנדים בעצירת הקטר הבאר שבעי.
חסר. הובאן (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?