1. מישהו כתב אתמול בפייסבוק, על רק הניצחון הדרמטי של מכבי נתניה, שהוא לא יתפלא אם בינואר תציע אלונה ברקת לאייל סגל שני מיליון יורו פלוס דיא סבע תמורת גיא מלמד. נדמה כי הדיסוננס הזה בין מלמד עד נתניה ודיא סבע מאז נתניה מחמיא לסלובודאן דראפיץ' ושי ברדה, עוד יותר מכפי שהוא הוחמאו עד היום.
זה אומר שבשיטת המשחק של הקבוצה, כל חלוץ זריז, עם צעד ראשון קטלני ובעיטה סבירה יבקיע פחות או יותר 20 שערים. לדיא סבע היו בעת הזו בעונה שעברה כפול שערים ממלמד ולנתניה שתי נקודות יותר. רוח הקבוצה לא נפגעה מהעזיבה של ערן לוי ושלו, פשוט לקח לה קצת זמן להסתגל למצב החדש. מכבי נתניה היא קודם כל מועדון וקבוצה, ורק אחר כך בדידים.
רוח הקבוצה לא נפגעה. דראפיץ' (צילום: אודי ציטיאט)
2. בואו נשים רגע יד על הלב ונודה, לאחר ניצחון קליל נוסף, הפעם על בני סכנין: אין שום דבר שיכול לעצור את מכבי ת"א בדרך לאליפות. מכבי חיפה מנסה כבר שמונה שנים לייצר מעצמה קבוצה, בית"ר ירושלים תגיד תודה אם תישאר בליגה, כנ"ל הפועל ת"א, ומקריית שמונה וממכבי נתניה אפשר לייצר מומנטום, אבל לא אליפות.
נשארה הפועל ב"ש, האלופה. היא תגיע הערב למשחק שלה נגד הפועל ת"א בפיגור 13 נקודות ממכבי ת"א, ואנחנו במחזור תשיעי. עזבו את קצב צבירת הנקודות – יש פה מומנטום. היריבות מתבטלות בפני מכבי ת"א (סכנין צופפה אתמול את עצמה לדעת והשתמשה בכלים אגרסיביים עד ברוטאליים) ונכנסות לכוננות ספיגה, וזה רק יילך ויחמיר. ומכבי ת"א בשלה. גם כשהיא לא מדויקת וכובשת משלושה מצבים נייחים, הספסל רעב, אין אגו, משחקים בנגיעה, מצמצמים טעויות. הסגל ענק, מפלצתי, מגוון. לפני שבועיים אלי דסה היה מגן נבחרת פורח, היום מאור קנדיל מחליף אותו בחן ובעוצמה. ככה נראתה עונת 1991/2, הראשונה של אברהם גרנט במכבי ת"א. אין יריבות, וזה קצת נראה לא כוחות, גם אם קריית שמונה תנחיל לה הפסד ראשון מאז אוגוסט.
3. יסלח לי שרון מימר – ומגיעות לו מחמאות – הפועל חיפה נראתה אתמול כאילו השתחררה מכבלים. כאילו התקופה האחרונה של ניר קלינגר במועדון מהכרמל גלשה מהפינג'אן. כאילו עימות מוסתר וממושך עם יואב כץ חלחל לתוך חדר ההלבשה ולתוך האימונים. הפועל חיפה נראתה בשבועות האחרונים כמו קבוצה בלי חשק, אתמול היא נראתה נוטפת תשוקה. נדמה שההחלטה של קלינגר לעזוב את הפועל חיפה, גם אם באה ביוזמת בית"ר ירושלים, עשתה טוב לו, לשחקנים ולהפועל חיפה. בסוף יתברר שקלינגר הציל את הפועל חיפה מירידה.
על אשדוד צריך לומר: אין בלוף. טבלה, סופה להתיישר. מ.ס.אשדוד הייתה מועמדת לירידה בתחילת העונה והיא מועמדת לירידה גם עכשיו. צבירת הנקודות עד כה של בובי מילבסקי היא בחזקת נס. קבוצה שבן רייכרט משחק בה היא לא רק מועמדת בטוחה לירידה – יש לו רקורד מוכח – אלא קבוצה שתעשה פנדל מטופש, במצב רגיש. אבל היי, זה מה שרוצה בעל הבית: קבוצה בלי הוצאות שמניבה הכנסות. שיהיה לו בהצלחה עם זה. בליגה הלאומית ההוצאות נמוכות מאוד, כך שההשקעה תשתלם בסוף.
התשוקה חזרה. שחקני הפועל חיפה חוגגים (צילום: לירון מולדובן)
4. את הדקות הכי יפות של מכבי פ"ת העונה היא עשתה עם מנור סולומון, לידור כהן, גידי קאניוק ובעיקר יוסי בניון שחיבר ביניהם. כל השאר – זרים, צעירים, שחקני רכש – לא השפיעו על המשחק כמוהם, גם לא איזו שיטת משחק מיוחדת. בלי כהן, כשבניון על הספסל – ומאבד את חדוות המשחק המפורסמת שלו – וסולומון מקבל חולצה אחרי פציעה, היא לא יכולה להוציא אפילו נקודה מקבוצה מאומנת שיש לה זרים מגניבים (כרגיל) כמו קריית שמונה.
מה דעתך על הכתבה?