1. אפשר לתקן העמדת שחקנים, אפשר לתקן סגנון משחק, אפשר לתקן את הסגל, אפשר לתקן עיוותים ועוולות בסגל, אפשר לתקן מערך, טעויות, לעשות התאמות. אפשר גם לתקן טבלה – אריק בנאדו עשה את זה אחרי ראובן עטר – אבל אי אפשר לתקן את מכבי חיפה במשחק אחד, גם לא נגד הפועל חדרה. העצירה אחרי חצי שעה, הוויתור על השליטה, הפאניקה בסיום. זו היום מכבי חיפה, וגם גוטמן לא שינה אותה ביום אחד.
מכבי חיפה חייבת להחזיר את ההרתעה. בלי זה היא תנצח את חדרה ואולי את אשדוד ותקבל בראש מהפועל ב"ש ומכבי ת"א. כי את ההרתעה מרגישים במשחקים הלא טובים, כי היריבה לא מאמינה לרגע שהיא הולכת לנצח. זוכרים שמכבי חיפה מחקה פעם פיגור של 3:0 נגד אקטובה הקזחית לניצחון 3:4? אלו פירות ההרתעה.
בשביל להתחיל ולייצר הרתעה, מכבי חיפה הייתה צריכה בשלב ראשון לתת אתמול שישייה להפועל חדרה. לא פחות. זה הפער בין המועדונים, וזה היה יכול להיות מסר ראשוני לפני הפגרה. גוטמן פה, אנחנו פה, ואנחנו נבוא חשבון עם כולם. זה לא קרה, וזה לא יקרה אם לא תהיה התמדה בסגנון הפשוט הזה: להניע, לנוע, למהר, להכות. זה כן קרה אתמול, אבל בקטנה.
גם גוטמן לא שינה את מכבי חיפה ביום אחד (ערן לוף)
2. לא זוכר מי שיחק בנבחרת הצעירה בקמפיין הלא מוצלח האחרון שלה, אבל אי אפשר להגדיר אחרת מ"פספוס" את היעדרותם של מאוויס צ'יבוטה (בתחילת הקמפיין) וירדן שועה (בסופו) שעליו חתומה בראש ובראשונה ההתאחדות לכדורגל. הראשון נשוי ליהודייה, בעל מעמד של תושב ארעי. היה שווה זימון כבר לפני שנתיים. הרי תעודת זהות כתומה אפשר לסדר – סידרו להרבה פחות ישראלים ממנו – אבל בקונגו הקדימו אותנו, עשו לצ'יבוטה מעשה גיא אסולין, "שרפו" אותו במשחק קדם מונדיאל לא חשוב מול גאנה, והוא לא ישחק כנראה באף נבחרת בחיים.
שועה התגייס והשתחרר מהצבא בתוך מספר שבועות. עכשיו מנסים לארגן לו שירות לאומי. מאוחר מדי. כבר אחרי העקב שהרים את הרשת של מכבי נתניה בעונה שעברה הוא היה שווה זימון, ואז ה"צבא" שלו היה נחשב לטיול כמו לרבים מחבריו. אבל מי יודע איזה חשבונות עבר רצים סביב הזימונים האלה, ומתי, אם בכלל, הוא ילבש את מדי התכלת. בכתום-לבן של בני יהודה הוא נראה שווה גם נבחרת זרה. אנחנו נבין את זה כנראה רק כשבני יהודה תשחק בקיץ 2019 בליגה האירופית. מישהו מעז לחשוב שהיא לא תשחק שם?
עשו לצ'יבוטה מעשה גיא אסולין (מאור אלקסלסי)
3. במהלך הצפייה במשחק של הפועל ת"א השתעשעתי במחשבה מה היה קורה אילו חייתי דור אחד לאחור, כותב בטרחנות רבה ביומון 'חדשות הספורט', שם הוקצו לסיקור משחק 1,500 מילים שלמות, ולא כמו היום שבו אתה צריך לכתוב יותר קצר מאשר ציוץ בטוויטר. איך הייתי מצליח לדחוס פרשנות מלומדת על עוד 0:0 של הפועל ת"א.
מה כבר אפשר לכתוב על משחק שבו אסופה של שחקנים לא מוכשרים מנסים לשחק כדורגל הגיוני ברצף לא הגיוני של פעולות כושלות. אם הפועל ת"א לא הייתה טועה בשבוע שעבר נגד הפועל ב"ש ומבקיעה את השער המיותר – זה היה בכלל שער עצמי ובלאו הכי היא הפסידה – היה לה סיכוי ממש להתמודד על שיא חוסר האונות שהושג לפני 50 שנה על ידי הפועל מחנה יהודה: 1,070 דקות ברציפות ללא שער.
עלי מוהר המנוח, מגדולי אוהדי הקבוצה, טבע פעם את המשפט המנצח: "נפרק אותם 0:1", ובינתיים מפרקת הפועל ת"א את חובבי הכדורגל 0:0.
4. דווקא בשבוע שבו מתכנסת נבחרת הכדורגל לקראת משחק הזדמנות ממשית בשבוע הבא בגלזגו, הזכיר לנו המשחק הראשון של המחזור עד כמה הכדורגל שלנו הוא בכל מקרה על גבול הביזאר. חביב חביבו ביצע החייאה – או משהו בדומה – בלידור כהן, כשמנור סולומון עצם עיניים והעביר כדור רוחב. דני עמוס שעד אותו רגע לא היה רק המצטיין במשחק, אלא המצטיין במחזור כולו, ירד לכדור הרוחב ופשוט לא תפס אותו. חביבו נטש לרגע את עמדת הפראמדיק ונעץ את הכדור התועה – או הנותב – אל הרשת החשופה.
ללידור כהן, אם דאגתם, שלום.
על גבול הביזאר. חביבו וכהן (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?