טורניר מוקדמות אליפות אירופה, אשר ייצא לדרך השבוע, עבר שינויים מהותיים – בין היתר בלוחות הזמנים. בעבר, היינו רגילים כי מוקדמות המונדיאל והיורו החלו כבר בספטמבר בשנה הזוגית, זמן קצר אחרי סיום הטורניר הגדול הקודם. הפעם, הוקדשו חודשי סתיו 2018 לטורניר גביע האומות החדש, ולכן מוקדמות יורו 2020 מתחילות רק עכשיו, בשלהי מארס 2019.
בנוסף, לראשונה בתולדות המפעל, לא יוקצה מקום מובטח למארחת, וזאת מאחר ואין מארחת. בהחלטה תמוהה ושנויה במחלוקת, בחרה אופ"א לפזר את יורו 2020 על פני 12 ערים ברחבי היבשת כולה. לונדון, גלאזגו, דאבלין, בילבאו, רומא, אמסטרדם, מינכן, סקנט פטרבורג, קופנהאגן, בוקרשט, בודפשט ובאקו – כולן יזכו לארח משחקים במהלך האליפות, ולפיכך יש סיכוי מעשי כי מספר "מארחות" לא ישלחו נבחרת לטורניר כלל. למשל, הגיוני להניח שזה עלול לקרות לרומניה, הונגריה ואזרבייג'אן.
הקצאת ארבעה כרטיסים ליורו 2020 מתוך ליגת האומות סיבכה לכאורה את התמונה בתחילת הטורניר החדש, אך מבחינת המוקדמות עצמן כעת הכל הרבה יותר פשוט. בניגוד למוקדמות יורו 2016, אז העפילה אחת הנבחרות (טורקיה) מהמקום השלישי בבית, בעוד יתר הנבחרות שסיימו במקומות השלישיים השתתפו בפלייאוף, הפעם העסק קל – 55 המשתתפות חולקו ל-10 בתים, ושתי הראשונות מכל בית עולות לטורניר. כך ייקבעו 20 העולות הראשונות, בעוד 4 העולות האחרונות יתבררו רק במארס הבא, במסגרת פלייאוף ליגת האומות החדשני.
אז מה יש לנו הפעם? נתחיל מבית 7, בו שובצה ישראל עם פולין, אוסטריה, סלובניה, מקדוניה ולטביה. ניסיון העבר מלמד כי לא כדאי לפתח ציפיות, והן אכן נמוכות – מה שעשוי לשחק לטובת החבורה של אנדי הרצוג. בניגוד למוקדמות המונדיאל האחרון, בהן לא היה סיכוי מלכתחילה מול ספרד ואיטליה, הפעם אין לנו יריבות מהטופ האירופי. אין גם יריבות חלשות מדי, וקיימת אפשרות תיאורטית לסיים אפילו במקום האחרון, אך ניתן להתמודד ללא פחד מול כל נבחרת, והעפלה אינה בגדר מדע בדיוני.
העפלה אינה בגדר מדע בדיוני. הרצוג ודאבור (דני מרון)
פולין היא הפייבוריטית הברורה, אך היא בתקופת מעבר אחרי הפיאסקו במונדיאל, ויוצאת לדרך חדשה עם המאמן חסר הנסיון ייז'י בז'צ'ק. אוסטריה, שנתפסה למשך תקופה קצרה ללהיט גדול אחרי ההעפלה הקלילה ליורו 2016, מצויה במשבר עמוק לאור ההתרסקות במוקדמות המונדיאל, והביטחון העצמי של שחקניה בשפל. גם סלובניה איכזבה מאוד במוקדמות המונדיאל, והסגל שלה איכותי פחות בהשוואה לישראל, למעט שוער אתלטיקו מדריד יאן אובלק. אם תצליח הנבחרת בכחול-לבן ללקט שש נקודות במשחקי הבית הראשונים מול הסלובנים והאוסטרים, השמיים הם הגבול מבחינתה.
בית 1 עשוי להיות מרתק, כי כל הנבחרות רואות את עצמן מועמדות להעפלה. אנגליה צפויה לעשות זאת בקלות יחסית, מה גם ששלושת האריות נוהגים לצלוח את המוקדמות בקלות בשנים האחרונות, אך כל היתר ייאבקו על הסגנות – צ'כיה המתחדשת, בולגריה הבינונית, מונטנגרו המוכשרת עם פאטוס בצ'יראי בכושר נהדר, וקוסובו השאפתנית אשר גאה מאוד להשתתף באליפות אירופה לראשונה בתולדותיה של המדינה הצעירה.
בבית 2 אמורה פורטוגל לסיים בפסגה, בעוד סרביה תיאבק על הכרטיס השני לטורניר עם אוקראינה. על הנייר, לסרבים סיכוי טוב הרבה יותר בזכות דור פנטסטי של כשרונות צעירים – די להזכיר לוקה יוביץ', אלכנסדר מיטרוביץ', סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ', מיאט גאצ'ינוביץ', אנדריאה ז'יבקוביץ' וניקולה מילנקוביץ'. תוסיפו אליהם את דושאן טאדיץ' הענק שחווה את העונה הטובה בחייו באיאקס, ואת הקפטן הוותיק אלכנסדר קולאקוב, ותבינו מדוע פרדראג ראיקוביץ' אמור לשחק ביורו 2020. לליטא ולוקסמבורג אין מה למכור בבית.
אמור לשחק ביורו 2020. פרדראג ראיקוביץ' (Gettyimages)
בית 3 עלול להיות מוכרע בשלב מוקדם יחסית, כי יש בו שתי פייבוריטיות ברורות – הולנד וגרמניה. הכתומים, שגברו על הגרמנים במסגרת ליגת האומות, נראים עדיפים כעת, וצפויים להעפיל בקלות עם רונאלד קומאן על הקווים, אחרי ההיעדרות המביכה מיורו 2016 ומונדיאל 2018. לנבחרת של יואכים לב היה מזל גדול בהגרלה לנוכח היכולת הקטסטרופלית, אשר גרמה לזעזוע גדול מאוד בסגל לקראת המוקדמות, אבל גם ביכולתה הנוכחית אמורה גרמניה לעלות ללא בעיות. אם תיכשל מול צפון אירלנד, תהיה זו המפלה הגדולה בתולדותיה, בעוד אסטוניה ובלארוס רק משלימות את הבית.
בית 4 פתוח לחלוטין בין שווייץ המצוינת שכיסחה את בלגיה בליגת האומות, דנמרק הקשוחה והיצירתית של כריסטיאן אריקסן ואירלנד שפותחת עידן חדש עם המאמן החדש-ישן מיק מקארתי. המאבקים ביניהן אולי לא יהנו מאור הזרקורים בקרב הקהל הנייטרלי, אך יהיו מסקרנים ביותר, וגם לגיאורגיה שהוכיחה את ערכה במסגרת ליגת האומות עשויה להיות השפעה משמעותית על המתרחש. אי אפשר לומר זאת על גיברלטר.
בבית 5 רואה את עצמה סגנית אלופת העולם קרואטיה כפייבוריטית ברורה, ובצדק. עם זאת, וויילס חולמת ברצינות על העפלה שנייה ברציפות, ורבות יהיה תלוי בכושרם ובכשירותם של גארת בייל וארון ראמזי. בסלובקיה מקווים כי הקפטן מארק האמשיק לא יאבד את חדותו אחרי שעזב את נאפולי לטובת הליגה הסינית, בעוד הונגריה ואזרבייג'אן הן "המארחות" שמשמשות כאנדרדוג.
אחריות רבה מונחת על כתפיו. גארת' בייל (AFP)
בית 6 מאכלס את ספרד שעוברת מהפכה גדולה מאוד בסגל עם המאמן החדש לואיס אנריקה ואת שבדיה שהעפילה לרבע גמר המונדיאל ונהנית מאוד מהסגל המאוזן בעידן שאחרי זלאטן איברהימוביץ'. על הנייר, הן צריכות להקדים ללא בעיות את רומניה ואת נורבגיה, אותה מדריך באופן אירוני ופיקנטי המאמן השבדי לארס לאגרבק שעבד עם נבחרתו שלו במשך עשור. איי פארו ומלטה מיותרות כאן לחלוטין.
בבית 8 סלולה לחלוטין דרכה של אלופת העולם צרפת שעשויה לסיים עם מאזן מושלם אם תחפוץ בכך. איסלנד הקדימה את טורקיה הן במוקדמות יורו 2016 והן במוקדמות המונדיאל האחרון, והדבר מעניק לסקנדינבים יתרון מוראלי עצום, אך הם נחלשו בתקופה האחרונה, ומבחינת איכות הסגל יש יתרון מובהק לטורקים. אלבניה, יריבת ישראל בליגת האומות בה שמר כריסטיאן פאנוצ'י בקושי על כסאו כמאמן, חולמת על סנסציה. מולדובה ואנדורה אמורות להיות בשר תותחים.
בבית 9 תעפיל בלגיה ללא קושי, וגם היא עשויה לסיים בתסריט מסוים עם מאזן קרוב לשלמות. רוסיה, ששואבת המון מוטיבציה אחרי ההעפלה הלא צפויה לרבע גמר המונדיאל הביתי, היא בגדר תעלומה, אך עשויה להיות חזקה יותר מסקוטלנד, בעוד קפריסין וקזחסטן עשויות להריח הזדמנות נדירה מאוד להעפיל מהמקום השני. זה לא בלתי אפשרי מבחינתן. לכל הנבחרות מובטחות שש נקודות מול סן מרינו.
בבית 10 נשואות כל העיניים לאיטליה החדשה של המאמן רוברטו מנצ'יני, אשר מלקקת את הפצעים אחרי כישלון ההעפלה למונדיאל. הפעם יהיה לכחולים קשה מאוד למעוד בבית נוח יחסית מול בוסניה ויוון – היריבות הגדולות במאבק על הכרטיס השני לטורניר. פינלנד וארמניה, מוכשרות בדרכן שלהן, עשויות אולי להפתיע, וכולן חוששות לאבד נקודות יקרות מול ליכטנשטיין.
כל העיניים נשואות לאיטליה החדשה של המאמן רוברטו מנצ'יני (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?