יש בכך המון סמליות. התמונה הזו מכוננת. היא מוכיחה כי בופון איבד, למרבה הצער, את המודעות העצמית. הוא לא מבין את המחדל בפרסום תמונה של נהיגה במהירות מופרזת מאוד, קל וחומר זמן קצר אחרי שכוכב העבר הספרדי חוסה אנטוניו רייס נהרג בתאונת דרכים מסיבה זו בדיוק, תוך שהוא גורם למותו של קרוב משפחה נוסף. הוא לא מבין כי הבלטת הרגלי העישון שלו – חוקיים ככל שיהיו – פסולה עבור אדם במעמדו. מתקבל הרושם כי בופון סבור שהכל מותר לו. הוא הגיע למעמד שבו אין צורך לתת דין וחשבון. הוא קדוש. הוא מותג בלתי מנוצח. הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אין לו מחוייבות לאף אחד.
בפועל, המצב הפוך לחלוטין. דווקא בגלל מעמדו ובשל המיתוג שהצליח לבסס לעצמו, האחריות על כתפיו עצומה. בופון משמש מודל לחיקוי עבור מאות מיליונים. הוא נחשב לספורטאי למופת, לעילוי האולטימטיבי. הגליון ההתנהגותי שלו היה עד לא מכבר נקי לחלוטין – לפחות מבחינה תדמיתית. הוא לא רק כדורגלן אדיר וגדול השוערים בכל הזמנים. הוא גם אישיות נדירה ומאחדת. הוא אייקון. ואם זה המצב, חובה עליו להעביר מסרים נכונים בלבד. אסור לפרסם עישון. אסור לפרסם ביצוע עבירות תנועה בוטות. אם בופון לא מפנים זאת, הוא איבד את הקשר עם המציאות.
L'unica regola del viaggio è non tornare come sei partito. Torna diverso.
— Gianluigi Buffon (@gianluigibuffon) June 20, 2019
Travel only has one rule don't come back the same as you left. Come back different. pic.twitter.com/TnEsPgNty1
מתי זה קרה? אולי מדובר בתהליך הדרגתי, אבל אפשר לשים את האצבע על משחק הגומלין ברבע גמר ליגת האלופות באפריל 2018. במשחק הראשון, הובסה יובנטוס בביתה על ידי ריאל מדריד 3:0, אך הגברת הזקנה ביצעה קאמבק מטורף בסנטיאגו ברנבאו והובילה באותה תוצאה עד תוספת הזמן של המחצית השנייה, בדרך לכפות הארכה. רק שאז השופט מייקל אוליבר שרק לעבירה של מהדי בנעטיה על לוקאס ואסקס ברחבה ופרצה מהומה גדולה. במהלך המחאה, התנהג בופון בגסות כלפי אוליבר והורחק, ואמירותיו אחרי ההדחה היו תמוהות ביותר. "זו היתה עשירית פנדל. הקבוצה שלנו נתנה הכל, ואסור להרוס חלומות בצורה כזאת. לשופט יש פח אשפה במקום לב", הוא הצהיר בין היתר.
אמנם מדובר בסערת רגשות, אך אלה דברים בלתי נסבלים. הם מעידים על אדם שסבור כי הוא נמצא מעל החוק. מבחינתו, המאמץ של יובנטוס מצדיק יחס מועדף מצד השופטים כלפיה. מבחינתו, אפשר לפגוע פיזית על המגרש בשופט ולהעליב אותו אישית בעמדת הראיונות, רק בשל העובדה שעשה את עבודתו כפי שראה לנכון. זו לא אמירה של ספורטאי למופת. זו אמירה של אדם עם שגעון גדלות. אחד שאיבד לחלוטין את הקשר עם המציאות, ואת מהלכי הקריירה של בופון בשנה האחרונה אפשר לראות דרך הפריזמה הזו.
ג'יג'י בופון משתלח בשופט מייקל אוליבר ברגע גמר ליגת האלופות 2018. (OSCAR DEL POZO/AFP/Getty Images)
כאשר עזב בופון את יובנטוס במאי 2018, בתום 17 שנה במועדון, הופצו על ידי עיתונאים מסוימים דיווחים כי הדבר נכפה עליו. במועדון לא רצו, לכאורה, להמשיך בשיתוף הפעולה עם ג'יג'י, והוא נאלץ לחפש אתגרים חדשים לאור חוסר כוונתו לפרוש. החזרה המתוקשרת לשורות אלופת איטליה כיום מוכיחה את ההפך. לולא היתה הנהלת יובנטוס מעוניינת בדמותו של בופון בתוך המועדון, היא לא היתה מאפשרת לו לשוב על שטיח אדום. ההחלטה לנטוש היתה, אם כך, שלו – והיא נבעה משיקולים כלכליים.
כאשר סיים את דרכו ביובה, עמדו בפני גדול שוערי תבל בכל הזמנים אופציות מרגשות. המהלך הפופולרי והאטרקטיבי ביותר היה חזרה לקבוצת נעוריו פארמה, אשר בדיוק השלימה אז 3 עליות רצופות בתום פשיטת רגל ושבה לליגה הבכירה. גם מועדונים מכובדים נוספים ברחבי אירופה היו מוכנים לפתוח לג'יג'י את הדלת בשמחה רבה. במקום זאת, הוא הצטרף לפרויקט המושחת והמאוס ביותר – פריז סן ז'רמן הציעה לו חוזה עתק.
בחר באופציה המאוסה ביותר. בופון מדי פריז (Gettyimages)
האם זה חוקי? ברור שכן. האם זה לגיטימי? עבור רוב השחקנים התשובה חיובית וקצת קשה לבוא בטענות לניימאר, אדינסון קבאני, מרקו וראטי ואנחל די מריה. פ.ס.ז' היא אולי לא המקום האידיאלי להתקדמות מקצועית, אבל מותר לכל כדורגלן לדאוג לחשבון הבנק שלו. ואולם, מבחינת בופון – בשל מעמדו – המצב שונה. הספורטאי המושלם צריך לבחור את קבוצותיו בקפידה ולא למכור את נפשו למשטר דיקטטורי רצחני בשל בצע כסף. כי החולצה של בופון והשם של בופון שווים יותר. ייתכן שהוא הבין זאת בעבר, אבל בגרסתו הנוכחית הוא איבד את המועדות העצמית ולא רואה זאת כך – בדיוק כמו שהוא לא רואה את מד המהירות מורה על 155 קמ"ש בתמונתו בטוויטר.
בניגוד לשחקנים אחרים, בופון נפגע תדמיתית מהמעבר לסן ז'רמן. הוא הכתים את מורשתו. וכעת, עם שובו ליובנטוס, הוא מבצע שגיאה גדולה נוספת, בעיקר בשל דרישתו לכלול בחוזה – באופן חד וברור – את הצורך להיות על המגרש ב-8 משחקי ליגה לפחות על מנת לשבור את שיא ההופעות של פאולו מלדיני. גיבור מילאן פרש עם 647 משחקי ליגה ברזומה, לבופון יש כיום 640 הופעות ליגה והוא רצה לוודא את עלייתו לפסגה, ללא קשר ליכולתו על הדשא ובאימונים.
התנהלות אנוכית. בופון בחזרה ליובנטוס (MIGUEL MEDINA/AFP/Getty Images)
התנהלות מסוג זה היא אנוכית באופן קיצוני ומשדרת חוסר כבוד בוטה כלפי השוערים האחרים בסגל. היא פוגעת באופן אנוש במותג "הספורטאי למופת" שטיפח בופון. האם השיא באמת כה חשוב לו? האם הוא מוכן להתנהג כמו אמו/הסוכנת של אדריאן ראביו כדי לקבל את מבוקשו? לאן נעלם הפאסון? גם כאן, כך נראה, לא מבין בופון את חומרת המעשה. הוא לא מפנים את עוצמת הנזק. המודעות העצמית נעלמה כלא היתה ויותר מכל, זה בעיקר עצוב.
מה דעתך על הכתבה?