זה היה אמור להיות קיץ של עבודה מסודרת ויסודית בברצלונה. את ההחתמה החשובה ביותר של המועדון הבטיחו הקטלונים כבר בינואר כאשר הצליחו לשים את היד על פרנקי דה יונג, היהלום הנדיר של איאקס, תמורת 75 מיליון יורו בלבד. גם עסקה אנטואן גריזמן – שנויה במחלוקת ככל שתהיה – נסגרה מעשית הרבה לפני שהמהלך הפך לרשמי. החלוץ הצרפתי נתן את ההסכמה במהלך חודשי האביב, ומאז היה צריך לחכות להורדת סעיף השחרור שלו באתלטיקו מדריד ביולי. צהובונים יכולים להפוך את הנושא לסאגה ארוכה כדי למכור עיתונים, אך זה היה פשוט וקל מבחינת הנהלת בארסה. באיחור של שנה, אחרי שהתמודדה עם הסירוב הפומבי המפורסם של גריזמן להצטרף לשורותיה, היא קיבלה את מבוקשה.
והנה לכם – במקום שקט תעשייתי בהכנות לעונה החדשה, הצליחה ברצלונה להפוך את הקיץ לפארסה במסגרת המרדף האינסופי אחרי ניימאר. מניותיו של הברזילאי ירדו באופן ניכר מאוד מאז נמכר לפריז סן ז'רמן לפני שנתיים תמורת שיא עולמי של 222 מיליון יורו. הוא ברח מקאמפ נואו במטרה מוצהרת לצאת מצילו של ליאו מסי, אך גילה כי המהלך היה שגוי מכל הבחינות. ראשית, קשה מאוד לשמור על מוניטין כאחד השחקנים הטובים בעולם כאשר אתה משחק בליגה הצרפתית. שנית, התברר לתדהמתו כי קיליאן אמבפה הוא הכוכב המוביל בעיר האורות, ובמקום להיות השותף של הכדורגלן הטוב בתבל הפך ניימאר לשותף של נער בן 20. בנוסף, ניימאר עשה מעצמו צחוק במונדיאל עם ההתחזויות הבלתי פוסקות, סבל מפציעות רבות, הפגין חוסר מקצועיות, עשה כותרות הזויות כגון ויכוחים עם אדינסון קבאני על ביצוע הפנדלים וקינח בפגישה אלימה עם נערה שהאשימה אותו באונס.
קל להבין מדוע משתוקק ניימאר לשוב לקבוצתו הקודמת. קשה הרבה יותר להבין מדוע קבוצתו הקודמת מוכנה לקלוט אותו. סן ז'רמן מנהלת משא ומתן נוקשה על אף שכולם יודעים כי הסחורה פגומה, וברצלונה ממשיכה לשתף פעולה ולספק תעסוקה לעיתונאים. בכל יום ויום מתפרסמים בספרד דיווחים חדשים. בכל יום ויום נמרח פרצופו של ניימאר על הדפים הראשונים. האם יחזור לבארסה? האם יגיע דווקא לריאל מדריד? האם ישלחו תמורתו לפריז את פיליפה קוטיניו ואת איבן ראקיטיץ' בתוספת 100 מיליון יורו, כפי שטוענות ההערכות האחרונות? בשביל מה היא צריכה את זה?
גריזמן. התקשורת עשתה בלגן, אבל המעבר היה שקט (David Ramos/Getty Images)
הבעיות המרכזיות של ברצלונה ברורות. במהלך הקדנציה של המאמן ארנסטו ואלוורדה היא פיתחה תלות מוגזמת במסי, העורף נוטה להיות בעייתי, אין מגן ימני טבעי ברמה מספקת והחור שהותיר אנדרס אינייסטה עדיין פעור. אוהדים רבים מאוד היו מעדיפים לראות את ואלוורדה מפוטר, אך הנשיא ג'וספ מריה ברתומאו נחוש לשמור עליו, בין היתר כי אינו רואה אלטרנטיבות נוחות בשוק ואינו מעוניין לזעזע את המערכת הפוליטית השברירית בתוך המועדון. לפיכך, הוא היה צריך להעניק לו הזדמנות למצוא את האיזון הנכון במחנה האימונים לקראת העונה החדשה ולנסות לפתור את הסוגיות האחרות. במקום זאת, ניימאר תופס את כל תשומת הלב.
בכל הקשור להגנה, ברצלונה נחלה כישלון צורם בשוק ההעברות. היא הפסידה ליובנטוס בקרב על מתייס דה ליכט ההולנדי, ולא השכילה למצוא אופציות אחרות. לפיכך, היא תמשיך להתבסס על ג'רארד פיקה שחווה עונה חיובית אשתקד, קלמן לנגלה שהתאקלם לא רע אחרי המעבר מסביליה, תקווה להיעדר פציעות אצל סמואל אומטיטי, ולהתקדמות מצד הנער הצרפתי בן ה-19 ז'אן-קלר טודיבו. בנוסף, לא הוחתם מגן ימני חדש – נלסון סמדו וסרג'י רוברטו ימשיכו להתחלף בעמדה זו. בהיבט החיובי, הוחתם גיבוי מצוין לג'ורדי אלבה בדמותו של ג'וניור פירפו מבטיס – שחקן שאוהד את ריאל מדריד, אך יש לו DNA שמתאים לברצלונה.
הקישור יעבור מהפכה עם הצטרפותו של דה יונג, וההולנדי הרשים מאוד במשחקי ההכנה. על הנייר, הוא עשוי להיות היורש המיוחל של אינייסטה, גם אם העמדות שלהם על המגרש מעט שונות. דילול הסגל במרכז המגרש עם עזיבתו של דניס סוארס והשלמת ההעברה של אנדרה גומש לאברטון עשוי אף הוא להיות חיובי.
פראנקי דה יונג. עשוי להיות היורש המיוחל של אינייסטה (LLUIS GENE/AFP/Getty Images)
בחוד בחרה בארסה למכור את מלקום לזניט תמורת 40 מיליון יורו – בדיוק הסכום ששולם תמורתו לבורדו לפני שנה. לא בטוח שזה הצעד הנכון, כי הקיצוני הרב-גוני גילה ניצוצות נהדרים כאשר קיבל הזדמנויות במהלך העונה, אך אפשר להבין את החשיבה לטווח הארוך. בארסה מעוניינת לקדם את עוסמאן דמבלה, וחייבת למצוא את השילוב האופטימלי בין מסי לגריזמן, בעוד לואיס סוארס ימשיך להיות חלוץ הרחבה הבודד. ואולם, היה רצוי לנסות לחזק את בטחונו העצמי של קוטיניו על מנת לשלב גם אותו במערך – הוא החלק החסר של הפאזל שמסוגל לתרום כמו בליברפול אם יקבל את הבמה הראויה.
במקום זאת, קרקס ניימאר השתלט על הכל. עתידו של קוטיניו הוקרב למטרה זו, גם אם העסקה לא תצא בסופו של דבר לפועל. ואם הכוכב השערורייתי ישוב לקאמפ נואו, צפויה לואלוורדה מצוקה אמיתית בסגל. ברתומאו אולי לא רוצה לזעזע את המועדון פוליטית, אך הוא לא מהסס להרוס את האיזון בחדר ההלבשה – והרי הוא חשוב שבעתיים למען ההצלחה. למרות הזכיות באליפויות רצופות עם ואלוורדה, ההדחות הדרמטיות מליגת האלופות הדגישו את העובדה כי ברצלונה הנוכחית שבירה. זה לא מועדון בריא, אשר זקוק לתהליך הבראה. הבאתו של ניימאר הוא ההיפך המוחלט מהנדרש. זה יכול היה להיות קיץ חיובי ואופטימי מאוד בקאמפ נואו, אך המצב בפועל שונה בתכלית.
מה דעתך על הכתבה?