1. אם מסתכלים על טבלת מוקדמות היורו, נבחרת ישראל חייבת לנצח הערב בווינה, וכמובן לנצח ביום שלישי בבאר שבע את לטביה, כדי להגיע לשני המשחקים האחרונים – מול פולין בטדי ומול מקדוניה בסקופיה – כשהיא נאבקת על הכרטיס השני ליורו.
אם בוחנים מה עשתה נבחרת ישראל בכל תולדותיה, במשחק קובע, מול יריב עדיף, במשחק חוץ, מוצאים את הניצחון האחרון באביב 1976 בסיאול. הנבחרת של דוביד שוייצר שיחקה במוקדמות אולימפיאדת מונטריאול, מול דרום קוריאה שהדיחה אותה שלוש שנים קודם לכן בטורניר הקדם עולמי, באותו מקום, ניצחה 1:3 ועלתה עוד באותו יום לאולימפיאדה, על אף שנותר לה פורמלית משחק גומלין ברמת גן. מאז ועד היום ניצחה נבחרת ישראל יריבה עדיפה בחוץ רק בפארק דה פרנס ב-1993, וזה היה משחק שלא קבע לה דבר. 43 שנה, אותן זמירות, חייבת לנצח, והיא לא מנצחת. הסירו תקווה מלבכם ואז יימנע גירודכם בשפכטל מהרצפה – היא לא תנצח הערב.
הקטע הוא שאנדי הרצוג מכיר את הפסקה הראשונה ולא ממש מודע לשנייה. וזה נחמד, תאמינו לי. הרצוג יעלה הערב במטרה לנצח, ויכול להיות שנצפה במהדורה חוזרת למשחק האחרון בסלובניה, כולל הגנה ותוצאה. מפח נפש? תלוי מה הציפיות.
שחקני הנבחרת מאוכזבים. מהדורה חוזרת מההפסד לסלובניה? (אודי ציטיאט, סלובניה)
אחרי הכל, מאז מונולוג "הם לא מקצוענים" שלו, הזדמן להרצוג מספר אימונים מצומצם כדי לפתור בעיה אקוטית ומושרשת בכדורגל הישראלי, ללא קשר למנטליות. יאן פיברניק, הסלובקי שאימן פה לפרק זמן קצר בהפועל פ"ת, היטיב לסכם זאת אחרי שהפסיד 3:2 במחזור הפתיחה של עונת 1992/3 למכבי ת"א השגיבה, וכמעט השווה אחרי פיגור 3-0. "הכדורגל פה הוא הורה הורה (בשורוק)". בתרגום מסלובקית לישראלית: "הכדורגל פה זה אודרוב אודרוב". הגנה? בחייכם, חייבים לנצח.
2. לפי התרגולים האחרונים, יחזור ניר ביטון לעמדת הבלם, אותה מילא בלטביה ופולין, ויתכן כי טאלב טוואטחה יתפוס את מקומו של עומרי בן הרוש בכנף השמאלית – ובמידה מסוימת זה אפילו ווישפול ת'ינקינג – מה שאומר שיחול שינוי של שני שחקנים במערך ההגנתי של ישראל, לעומת משחק ההפסד בסלובניה לפני חודש. כמה זה קריטי? זה לא ישפר אותנו הגנתית, אבל זה בהחלט ישפר אותנו התקפית.
ההיסטוריה מספרת כי בכל הביקורים של נבחרת ישראל ב'פראטר' – היו שלושה כאלה – ואם מוסיפים את ה-0:3 המהדהד של הפועל ת"א בשלהי 2009 מול 50 אלף אוהדי ראפיד וינה – הרי שבכל משחק הבקיעו הישראלים. תבוסת ה-2:5 בפתיחת העידן האירופי של ישראל – משחק בו הרצוג כבש את שעריו הראשונים בנבחרת אוסטריה – שיחקה הנבחרת התקפית כהלכה, אבל קרסה הגנתית. ב-1:1 הגשום ב-1998 מול האוסטרית הכי חלשה שהתמודדה נגדה, היא נחלצה מהפסד בזכות פנדל שסחט אלון מזרחי וכבש אבי נמני, ובהפסד 2:1 לאוסטרים ב-2001, היא הוליכה בפתיחה 0:1 ונכנעה כרגיל למשגים בהגנה ולפנדל מוחמץ של טל בנין. בכל המשחקים ישראל שיחקה שווה בשווה עם האוסטרים, בביתם. אחרי הכל, לא מדובר בנבחרת טופ קלאס באירופה, הגם שהפער בינה לבין ישראל גדל מכפי שהיה בתקופה ההיא, למרות ההפסד שלה 4:2 בסמי עופר.
ולכן המפתחות לניצחון יוצא דופן הערב:
א. משחק מושלם של הבלמים, הגנתית והתקפית.
ב. מנור סולומון בשיאו.
ג. יום עבודה רגיל של ערן זהבי – צמד או שלושער.
הגזמתי? לגופו, כל סעיף אפשרי, החוכמה היא המכלול.
ישראל מנצחת את אוסטריה. הפערים גדלו על אף הניצחון (מאור אלקסלסי)
3. נבחרת ישראל הבקיעה 11 שערים במוקדמות יורו 2020. ביברס נאתכו ומואנס דאבור משלימים ל-11 את ערן זהבי. בלתי נתפש איך מגיעה נבחרת ישראל, עם שחקן שכובש בליגת האלופות, עם שחקן שחתום בקבוצת פאר בלה ליגה, עם שחקני מפתח בליגה האירופית ובליגות האירופיות, כשהיא תלויה כמעט באופן מוחלט ביכולתו הערב של שחקן בן 32, המשחק בליגה הסינית.
נכון גם ארטאנוביץ' משחק בליגה הזו, אבל אוסטריה לא תלויה רק בו. התלות הזו מזיקה בעיקר לזהבי, למרות שהיא לא נגרמה בגללו, אלא בזכותו. אם זהבי יהיה פחות טוב הערב, ההפסד ייתלה בו, ואם הנבחרת תפסיד למרות שיכבוש, יגידו כבר שהוא מפריע לאחרים.
נבחרת ישראל, והקהל הישראלי, צריכים להיות אסירי תודה שנפל לערן זהבי טורניר כזה, ששיקם את מעמדו בנבחרת, אבל אסור שזה יסתכם רק בו. זהבי לבד לא יצליח לנצח הערב את נבחרת אוסטריה בביתה, גם אם עשה זאת בסמי עופר. כדי שישראל תנצח סוף סוף פעם אחת משחק מהסוג הזה, הכל צריך להתחבר. תרשו לי להיות סקפטי ועם זאת מאמין. מה, לא צמנו ביום כיפור?
מה דעתך על הכתבה?