אלטרנטיבה לגדולות? הפועל באר שבע צריכה להכריע מיהי

מפה לשם יצא שיוסי אבוקסיס מתאים לקבוצות קטנות. הוא גורר את המוניטין הזה להפועל ב"ש. עדיין עולות לגביו התהיות שמלוות אותו כבר שנים – האם הכדורגל האפקטיבי אבל החסכוני שלו מתאים לקבוצות גדולות ולקהלים גדולים? קריירת האימון של אבוקסיס נותנת תוקף לתהיות, ברקורד שלו מגע קצר אחד עם מועדון גדול, הפועל ת"א בתחילת דרכו, שנקטע מיד. אבוקסיס ביסס את קריירת האימון שלו בקבוצות גדולות פחות, בני יהודה ובני סכנין. אבוקסיס ובניו. לבני יהודה הוא חזר שלוש פעמים. מי חוזר לבני יהודה שלוש פעמים תוך כמה שנים?

הקדנציה החפוזה בהפועל ת"א לא מעידה על חוסר יכולת בקבוצה גדולה, אולי על חוסר בשלות. כשמוסיפים לכך את מה שאבוקסיס הראה על המגרש כשחקן לפני שהתחיל לאמן, ואת מה שהוא הראה על הקווים אחרי שפוטר מהפועל, לא יימצאו ראיות לכך שאבוקסיס מתקשה להשתלב באיזושהי מסגרת או להוביל אותה. אבוקסיס לידר – יש סביבו אנשים, הוא מוביל אותם ויביא אותם עד לנקודה שהם מסוגלים להגיע אליה. זה כתוב ברקורד שלו.

נניח לרגע בצד את האפיזודה הקצרה והמוקדמת בהפועל, ויוצא שבגיל 50 אבוקסיס מקבל סוף־סוף הזדמנות בקבוצה גדולה. אריק בנאדו קיבל קבוצה גדולה לפניו, ברק בכר, כל מאמני העבר בכדורגל הישראלי, כל הסמכויות הגדולות שלו, קיבעו כבר את מעמדם בגיל 50. אבוקסיס מקבל בגיל הזה את ההזדמנות הראשונה שלו. אלישע לוי קיבל את מכבי חיפה בגיל 51.

על אלישע לוי אמרו שהוא לא מקושר, שהוא מהפריפריה לכן הוא מתעכב. אבוקסיס מקושר, מקובל, נחשב סמכות, מצוי בלבה של הקומבינה, בשום אופן לא קורבן שלה, שמו הוזכר והועלה אבל אף פעם הוא לא קיבל, תמיד צץ ועלה איזשהו עניין. פה הוא חסום, שם יש משהו עם הקהל, ומפה לשם יוצא שאבוקסיס הוא בשביל קבוצות קטנות. מה הוא כבר עשה, בני יהודה וסכנין.

ניזוק מההצלחות שלו? יוסי אבוקסיס (דני מרון)

נראה שאבוקסיס ניזוק מההצלחות שלו. עבודת האימון שעשה בבני יהודה וסכנין הייתה כל כך ייחודית, עד שנתפסה אפשרית רק בקבוצות קטנות. לעשות כל כך הרבה אפשרי רק אם יש לך כל כך מעט. אבוקסיס שולט בקבוצותיו, בשחקניהן וברוחם, באופן שנראה אפשרי רק בקבוצות קטנות ששחקניהן הנידחים אסירי תודה למי שמופקד עליהם וייתנו בשבילו את התחת, אבל מה הוא יעשה עם כוכבים, עם שמות גדולים.

אבוקסיס חלחל לאט גם כששיחק. רק בגיל 25 קבוצה גדולה הכירה במרכזיות שלו. עד שהגיע לבית"ר הוא נפלט מהפועל ודשדש בצפרירים. אבוקסיס פרח לאט. אולי יש משהו שמעכב אותו מלממש, אבל בסוף הוא מממש. הוא הוכר בסופו של דבר כאחד מגדולי שחקני ליגת־העל לדורותיהם.

נדמה שאבוקסיס בעצמו בחר את מקומות העבודה שלו. בחר מלכתחילה במקומות שבהם הוא יוכל למצות את המקסימום ממה שניתן בידיו. להבליט את יכולות האימון שלו, את העין שלו לשחקנים ולמשחק. היכולת שלו למצות לא מגבילה אותו לקבוצות קטנות. הוא תויג ככזה, אבל זה לא אומר שהוא נולד לעשות רק את זה.

להיות “אתלטיקו מדריד" בהגדרה פירושו לוותר על גדולה, על כל סממניה, כולל פילוסופיית משחק. זה קורה כשאתה מצוי יותר מדי שנים בצל של ריאל מדריד, למעשה נולדת בצל שלה. ריאל זאת הקבוצה הגדולה ובסביבתה אתלטיקו יכולה להיות רק אלטרנטיבה. דייגו סימאונה טבע באתלטיקו תפיסת משחק אלטרנטיבית לגדולות, היא נותנת סיכוי גם לאלה שבאו מלמטה לגעת בגדולה, אבל אף פעם לא להיות הגדולה עצמה, היא שמורה לריאל, וזה רק משרת את אתלטיקו.

להיות “אתלטיקו מדריד" בהגדרה פירושו לוותר על גדולה (Gettyimages)

הכדורגל של הגדולה הוא כדורגל יוזם. הכדורגל של האלטרנטיבה מגיב. הגדולה שולטת בכדור ובנעשה במגרש, מחזיקה בכדור, מניעה אותו במהירות, מרווחת, פוערת חללים, יוצרת הזדמנויות. האלטרנטיבה תתגונן, תקשה, תנטרל, תחבל, תמרר את החיים, תתסכל עד שתאתר פרצה ותכריע. המשחק סיפק אין ספור עימותים סגנוניים כאלה בעבר. לכדורגל של סימאונה ואבוקסיס יש שורשים עמוקים.

פילוסופיית הכדורגל המגיב הולמת את ערכיה של אתלטיקו מדריד, את מיקומה באותו חלל עם ריאל. גם אם תיתן לאתלטיקו את המטרופוליטנו היא תישאר בוויסנטה קלדרון. מעת לעת היא מקשטת את הסגל שלה בכמה שחקנים יצירתיים שנטמעים בה והופכים לשחקני אתלטיקו, אתלטיקו זה גוף שדוחה קישוטים.

אתלטיקו בנויה כדי להיאבק בגדולות, לא כדי לבוא במקומן. “לנו יש פחות" זה המוטו של סימאונה. הוא לקח קבוצה לוזרית, דחויה, לא יוזמת ומפוחדת, וגיבש מכל הסטיגמות שדבקו בה פילוסופיה של מאבק בגדולות: “אנחנו נשתמש בכל מה שעומד לרשותנו כדי לנצח אתכם במגרש שלכם. אין לנו הכלים שלכם אבל יש לנו כלים אחרים, נשחק מלוכלך אם צריך, ואנחנו גוש אחד. נגד אתלטיקו אתה משחק נגד גוש". את זה אתלטיקו יודעת לעשות הכי טוב. אבל קודם היא יודעת מיהי, היא האלטרנטיבה. הפועל ב"ש צריכה להכריע מיהי, ואז מי היא רוצה להיות.

ברק בכר ניגש לב"ש לא כלקבוצה שנמצאת מתחת למכבי ת"א אלא כקבוצה שבאה במקומה. הוא גרם לב"ש להאמין שהיא כמו מכבי ת"א, שווה לה. הוא השקיע בזה המון עבודה. ב"ש האמינה לו. היא לקחה את האליפויות שלה לא כי הייתה אלטרנטיבה למכבי, היא הייתה כמו מכבי, יותר מכבי ממכבי. בכר גרם לה להיות כזאת. עכשיו הוא הלך, וב"ש צריכה להחליט אם היא עדיין מאמינה לו.

יוסי אבוקסיס לא נכנס לנעליים של ברק בכר, יש לו הנעליים שלו. הוא לא המאמן של הגדולות אלא של האלטרנטיבה לגדולות. הגדולות בכדורגל המקומי הן מכבי ת"א ומכבי חיפה. עכשיו, עם אבוקסיס, בני הזוג ברקת יצטרכו להכריע מה הפועל ב"ש רוצה להיות.

ברק בכר. באר שבע צריכה להחליט אם היא עדיין מאמינה לו (דני מרון)