המשימה לא הייתה פשוטה, במיוחד אחרי הפסד ביתי לא מוצדק במשחק הראשון באמסטרדם, אבל ההצגה במדריד רק זכתה לתהודה גדולה יותר בשל כך. ההולנדים כיסחו את הלבנים 1:4 ללא תנאי, ודה יונג היה פנומנלי במרכז המגרש. הוא ניווט את המהלכים, חילק מסירות עקב, עשה צחוק מלוקה מודריץ', ובאופן כללי הפגין בטחון עצמי נדיר עבור בחור חסר ניסיון בן 21. ההתלהבות בברצלונה הייתה עצומה. במועדון ידעו שהחתימו כוכב-על פוטנציאלי, ולא לחינם עמד מחירו על 75 מיליון יורו, אבל הדרך בה חיסל את היריבה המושבעת הצליחה בכל זאת להעלות את הציפיות עוד יותר.
אז היה זה "קלאסיקו" מדומה, אבל הערב יעלה דה יונג לקלאסיקו האמיתי הראשון שלו במדריד. הוא ישמח לנצח שוב – 1:4 יהיה נהדר, אך כל תוצאה שתביא את הנקודות תתקבל בברכה. אבל האם אפשר לצפות ממנו ליכולת שאפיינה אותו אז, במדי אייאקס? זו כבר שאלה מורכבת הרבה יותר. מצד אחד, אין עוררין על מעמדו של הבלונדיני בבארסה.
דה יונג במדי אייאקס מול מודריץ' ב-1:4 בעונה שעברה (GABRIEL BOUYS/AFP via Getty Images)
הוא היה באנקר בהרכב אצל ארנסטו ואלוורדה, מקומו מובטח כמובן גם אצל הבוס החדש קיקה סטיין והיו לו גם משחקים לא רעים בכלל בקבוצתו החדשה. מצד שני, בשום שלב הוא לא הזכיר את הגאון המהפנט מאמסטרדם – זה שמרחף מעל המגרש, עובר את שחקני היריב כאילו הם לא קיימים, שולח מסירות זהב ורואה מספר צעדים קדימה בהשוואה לכל היתר.
הוא ממש לא מאכזב, אבל ברור כשמש שהפוטנציאל העצום של דה יונג עדיין לא ממומש בקאמפ נואו. מדוע זה קורה? בעיקר כי הוא טרם מצא את המשבצת הנכונה עבורו, ולוקח זמן להסתגל למערך שונה מהותית לעומת אייאקס. ממבט ראשון, זה קצת ביזארי, כי הרי בארסה ואייאקס דוגלות לכאורה בשיטות דומות, ושתיהן מתבססות על מורשת רינוס מיכלס ויוהאן קרויף.
זה אפילו יותר ביזארי אם נזכרים שדה יונג הוגדר כשחקן המושלם לטוטאל פוטבול, כי אין לו עמדה מוגדרת. הוא צץ בכל פינה במגרש, לאן שהחושים הטקטיים המפותחים שלו לוקחים אותו. הוא מאתר שטחים עבור עצמו ועבור חבריו. הוא לוקח את הכדור ודוהר איתו קדימה. האם יש לו עמדה בכלל?
דה יונג. יש לו עמדה בכלל? (Josep LAGO / AFP)
בברצלונה יש רק קשר אחורי אחד – בדרך כלל זהו סרחיו בוסקטס. לפניו, בימים הטובים, שיחקו צ'אבי ואנדרס אינייסטה. היו שראו בדה יונג יורש עתידי לבוסקטס. היו שראו בו אינייסטה החדש. בפועל, הוא לא מסוגל להיכנס בשלב זה לנעליים של אף אחד מהם. אין לו כוח פיזי, משמעת טקטית וראיית משחק דפנסיבית כמו של בוסקטס. כאשר ניסה ואלוורדה לשבץ אותו כך, למשל במחזור הפתיחה בבילבאו, התוצאה לא הייתה מזהירה בלשון המעטה. מאידך, ההולנדי עדיין רחוק מלהיות אינייסטה, שהצטיין יותר טוב מכל אחד אחר על שטחים מצומצמים בזכות שליטה מיוחדת מאוד בכדור.
דה יונג קצת הולך לאיבוד בעמדה קדמית, כי הוא זקוק למרחבים על מנת להביא את איכויותיו לידי ביטוי מקסימלי. וכך, מתברר כי השחקן הכי חופשי שאפשר לדמיין הוא בעצם גם שחקן שזקוק לתנאי מחיה מוגדרים ומובנים. בהיעדרם, הוא צריך לחשב מסלול מחדש.
בוסקטס. הקשר האחורי היחיד של בארסה (Alex Caparros/Getty Images)
מובן שזה עניין של זמן. דה יונג הוא שחקן חכם באופן יוצא דופן, שאוהב לנתח את משחקיו ולהפיק לקחים. הוא עובד על שיפור בהיבטים רבים, ובראיון ל"פייננשיאל טיימס" התייחס גם לבעיטות לשער: "אני תמיד אומר לעצמי שצריך לבעוט, אבל ברגע האמת מעדיף בכל זאת מסירה. אני רוצה להבקיע, אבל זה לא ממש בוער בי". האם יש אפשרות לשנות זאת? סביר להניח שכן, והדרך בה הגיח, בסגנון פרנק למפארד, כדי לכבוש שער נהדר מבישול של ליאו מסי בניצחון הליגה על בטיס עשויה לסמל שינוי מבורך.
כפי שזה נראה כעת, סטיין מתכוון לטפח את דה יונג כאינייסטה – תפקיד שלא היה קיים ברפרטואר של ואלוורדה מאז עזיבתו של אנדרס הקדוש. זה עשוי להצליח לבסוף, אך נדרשת סבלנות. ביקורת לא מרוסנת – שהוצגה בין היתר על ידי רוד חוליט, שטען כי אינו מזהה את דה יונג בברצלונה – לא תועיל כאן. עם זאת, גם ציפיות אופטימיות מדי עלולות להזיק.
דה יונג הפגין יכולת פושרת למדי בקלאסיקו הראשון שלו, בתיקו המאופס מול ריאל בקאמפ נואו בדצמבר. אפשר לקוות לשינוי חיובי הערב (ראשון) ב-22:00, אך לא הגיוני לחלום על הופעה עילאית כמו לפני שנה. לא יהיה פשוט להשפיל שוב את מודריץ' ואת חבריו לקישור, אבל ניצחון בהחלט אפשרי, ובתוכנית האסטרטגית שמור להולנדי תפקיד משמעותי – גם אם אינו התפקיד האידיאלי.
מה דעתך על הכתבה?