שתי החלטות חשובות התקבלו אתמול (חמישי): הפסקת הלימודים בבתי הספר וביטול שלבי העילית לנערים ונערות במסגרת אופ"א.
הכדורגל הישראלי – הייצוגי והמקומי – תלוי בימים האלה בשני הפרמטרים האלה. ברגע שהוחלט לבטל את הלימודים, המשק למעשה עלול לעמוד בפני השבתה. ההחלטה של אופ"א לבטל תחרויות רשמיות, במקביל להשעיית הליגות הבכירות באירופה או קיומן המוגבל (בדלתיים סגורות), היא תחילתו של תהליך. אם המשק אכן יושבת ו/או אם אופ"א תחליט לבטל הכל – ובעיקר אם יתגלה כדורגלן חולה, כמו דניאלה רוגאני מיובנטוס – גם ליגת העל תחדל מלפעול. כרגע, מדובר על משיכת זמן, שכנראה לא עובדת.
ההערכה היא, אם כן, כי פעילות ליגת העל תופסק בשלב מסוים. אם משחקי המחזור ה-27 יושלמו, אז אחרי פגרת הנבחרת. השאלה היא מתי זה יקרה, וכמה זמן זה יימשך – אבל גם מהן ההשלכות ומהן החלופות. ננסה לתת מספר אופציות, אבל יש להבהיר: יש מגוון אופציות, כל אחת מהן הגיונית ומשרתת את הציבור, לכל אחת מהן יש חסרונות ואין אף אופציה מועדפת.
האליפות לא תוכרע על המגרש? (דני מרון)
אפשרות ראשונה: הפסקה.
דחיית הליגות למשך שבועיים, או חודש, או כל פרק זמן שיידרש. המשמעות: סיום העונה יידחה, פתיחת העונה הבאה, ובעיקר הרכב הליגות, יידחה. זו אופציה לא רעה. היא משמרת את הפייר-פליי – אחרי הכל, קשה לראות את אבי לוזון למשל מסכים לביטול העונה ושימור המצב שהיה בסיום עונת 2018/19 – והיא שומרת על סוג של הגיון. אפשר במקרה כזה לשחק (בכפוף ליציאה מהמשבר, כמובן) ביוני וביולי, או פעמיים בשבוע, או עד לכל פרק זמן עד שתסתיים העונה – או אפילו לחדש את המשחקים באוגוסט ולדחות את לדצמבר את פתיחת עונת 2020/21, שתתקיים בשיטה שונה. נניח ליגה מקוצרת בת שני סיבובים, ללא פלייאוף.
הבעיה היא האפשרות שאופ"א תבחר לחדש את מפעליה בעונה הבאה לפי הלו"ז הנוכחי. ישראל תצטרך להמציא אלופה כדי לשלוח למוקדמות הצ'מפיונס, ושלוש נציגות נוספות לליגה האירופית. דווקא כאן הנצחת המצב הקיים אינה קריטית. ניתן למשל לבטל את מפעל הגביע ולהכריז על מקומות 2:4 כנציגות ישראל לליגה האירופית).
אפשרות שנייה: ביטול הפלייאוף.
במקרה שמכריזים על ביטול הפלייאוף – לפני קיום המחזור ה-27 או אפילו אחריו – הליגה תסתיים מיידית. מכבי ת"א תוכתר לאלופת המדינה, סקציה נס ציונה והפועל רעננה יירדו לליגה הלאומית ומכבי פ"ת והפועל ראשל"צ יעלו במקומן. זה כמובן לא יעבור חלק במסדרונות הגוף היחיד שיכול לקבל החלטה שכזו: הנהלת ההתאחדות לכדורגל.
המכשול העיקרי לכך הוא העובדה שהחלטות כאלה לא מתקבלות באמצע העונה, ובוודאי שלא בטווח זמן שכזה.
מכבי ת"א תוכרז כאלופה? זה לא יעבור חלק בהתאחדות (מאור אלקסלסי)
אפשרות שלישית: הקפאה.
ביטול הפלייאוף (העליון והתחתון), אבל גם הקפאת העולות והיורדות – ואולי גם ביטול האליפות. כלומר, החלטה לפיה עונת 2019/20 בעצם לא רלוונטית מבחינה תחרותית. זו החלטה שלא תעבור כנראה, בגלל ההתנגדות הרבה של הקבוצות שייפגעו ממהלך כזה.
אפשרות רביעית: מבחנים.
תזכורת: עונת 1973/4 נקטעה מיד בתחילתה בשל מלחמת יום הכיפורים, המלחמה שהשאירה חיילי מילואים גם חצי שנה מחוץ לבית. בצוק העיתים החליטה אז ההתאחדות לכדורגל לקיים משחקי מבחן על העלייה והירידה, בהשתתפות האחרונות בטבלה והראשונות בליגה א' צפון ודרום.
במקרה כזה, אם יוחלט לסיים כעת את העונה ולצמצם את הפעילות למשחקי מבחן – על האליפות, על ההשתתפות בגביעי אירופה ועל העליות והירידות – הנזק יהיה קטן יותר, ועדיין תהיה כאן סוג של הכרעה ספורטיבית. השאלה היא מה יהיה חלון הזמן האפשרי, ואת זה אין כרגע אחד בעולם שיכול לנבא.
אפשרות חמישית: עונה כפולה.
בין 1966 ל-1968 התקיימה עונה כפולה, כלומר: עונה שנמשכה שנתיים וכללה ארבעה סיבובי משחקים – 60 משחקים בסך הכל. ההחלטה עליה – בניגוד למיתוס הרווח – הייתה בעקבות הטיית תוצאות והתפרעות קהלים. הוחלט להרגיע ולהפסיק להתייחס לעליה או ירידה כאל חיים ומוות.
החלטה שתימנע פגיעה כלכלית בשחקנים ובקבוצות (מאור אלקסלסי)
מה שיצר את המיתוס הייתה העובדה כי העונה הראשונה מתוך השתיים הופסקה לאחר 26 משחקים מתוך 30 כתוצאה מגיוס המונים לפני מלחמת ששת הימים, וכמובן שגם פרוץ המלחמה. המחזורים האלה שוחקו לאחר חופשת הקיץ, והעונה הכפולה הסתיימה כסדרה.
החלטה על הכפלת המשחקים, נאמר 52 משחקי ליגה ועוד עשרה משחקי פלייאוף, יכולה לתת את אורך הנשימה המבוקש כדי להיערך, וגם ימנע משחקנים ומקבוצות פגיעה כלכלית.
צריך להזכיר: יש מגוון חלופות, טובות יותר וטובות פחות, אבל הכדורגל לא בנוי רק מתוצאות וטבלאות. יש בו הכנסות והוצאות, משכורות, פרמיות ופנסיות, תמיכות והקצבות. הערכה פרטית: העניין יוכרע בסוף בגלל אינטרס כלכלי. לא קהילה, לא ציבור, לא ספורט – רק כיס.
מה דעתך על הכתבה?