מסורתית, השבוע השני של יוני בתום פגרת הנבחרות הוא השבוע הכי דליל ומשעמם בחלון ההעברות האירופי והישראלי. אי לכך ובהתאם לזאת, דלינו מקצוות הדמיון ושולי השמועות חמש העברות פוטנציאליות בעלות סיכוי נמוך עד אפסי להתרחש – אך מספיק שאחת מהן יקרה, וכל המדינה תשתגע.
בדיוק השבוע לפני 20 שנה נערכה מסיבת העיתונאים המפורסמת של הגלאקטיקוס של מכבי תל אביב שהציגה לראווה את אבי נמני, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו בקבוצה אחת. בואו איתנו למסע אחר תרחישים שיכולים לקרוא תיגר על אותו צהריים מפלצתי מקיץ 2005.
1. ערן זהבי לבית"ר ירושלים
מבין כל הדברים שלא יכולים לקרות, הנה אחד שאולי אולי כן. ראשית, ערן זהבי, כולם יודעים, הוא שחקן חופשי. הסבירות שיחזור למכבי תל אביב אחרי פרידה מושלמת + העובדה שז'ארקו לאזטיץ' ממשיך על הקווים היא די נמוכה.
ברק יצחקי, מאמנה של בית"ר גם שיתף עם זהבי פעולה בעבר וגם כפי שציין באחד הריאיונות – היה חלק מהמערכת בקרית שלום בקיץ 2022 כשזהבי שב מפ.ס.וו איינדהובן לסגור מעגל. ברמה המקצועית, בית"ר אמנם כבר מצאה חלוץ (ג'ונבוסקו קאלו נרכש מוורנאמו תמורת 300 אלף יורו) אך לתוספת כמו זהבי, ודאי אחרי שחורר אותה במשחק האליפות, אין הגיון להתנגד.
עבור זהבי, זאת יכולה להיות גם הזדמנות לרדוף אחרי השיא של אלון מזרחי (כרגע רחוק 29 שערים מהאווירון), וגם אתגר מקצועי שונה אם ישחק לראשונה מאז פאלרמו וסין בקבוצה שהיא לא אחת משתי המועמדות הבכירות לזכייה באליפות. עבור בית"ר זה יכול להיות השם הכי גדול שיגיע לבית וגן מאז ימי ארקדי גיאדמק. ולהזכירכם: ערן זהבי הוא השחקן האחרון שהבקיע שער אליפות באצטדיון טדי.
2. ירדן שועה למכבי תל אביב
בעשור הנוכחי, בהכללה גסה, ירדן שועה הוא בית"ר ירושלים ובית"ר ירושלים היא ירדן שועה ונדמה כאילו הגורלות של המועדון והשחקן שזורים יחד. הברקות לצד חוסר יציבות, ערבי כדורגל מסעירים לצד נפילות חוזרות ונשנות מול הקטנות, פלייאוף עליון אחד בחמש שנים אבל גם שני גמרי גביע ועונה טובה שמסתיימת בכלל במקום הרביעי.
עכשיו, דמיינו לקחת את כל המטען הזה, ולהניח אותו באי השקט והיציב בקרית שלום. שועה, אוטוטו בן 26, קפטן, שחקן נבחרת, הוא לא מי שהיה בקדנציה הקודמת במכבי חיפה ובוודאי ראוי לצ'אנס נוסף להיות שחקן מוביל בקבוצה שתרוץ לאליפות ובעלת אספירציות באירופה.
מכבי ת"א מצידה מחפשת שחקן התקפה בפן המקצועי (שועה יכול גם לשחק כחלוץ, וגם בצד שמאל בו למכבי ת"א היה חסר שחקן לא אחת ב-24/25) כשבפן האישיותי שועה (ששיחק במכבי ת"א שלוש שנים בגיל נערים) יכול לאתגר את התדמית המסודרת, התבניתית והממושמעת של אלופת המדינה בשנתיים האחרונות.
3. עומר אצילי חוזר למכבי למכבי חיפה
עולים שלב. נתחיל מהצד של עומר אצילי:
בפן המקצועי, בלי רעש, כמעט ולא שמו לב שאצילי חזר לישראל די באותה הרמה כשהוא מעורב ב-12 שערים מאז חתם בבית"ר, לרבות שני משחקי שיא נגד סכנין וריינה שתרמו מאד לעלייתה של בית"ר לגמר הגביע. בפן המערכתי, נדמה שבבית"ר ירושלים לא כ"כ חושבים ככה: מתוך 23 משחקים, אצילי סיים רק 3 פעמים 90 דקות. הוא תופקד לאחרונה בקו ימין על כל הקו, עמדה שלא עושה עמו חסד ומעל הכל – במשחק הכי חשוב, גמר הגביע מול הפועל ב"ש, הוא אפילו לא פתח וגם כשמיירון ג'ורג' נפצע בתחילת המשחק הוא לא עלה כחילוף הראשון.
מהצד הירוק, יש להניח שמכבי חיפה גם כמועדון וגם כקהל מאד פגועים מהטוויסט של אצילי והבחירה בסוף ללכת לבית"ר – אך הקבוצה גם יוצאת לדרך חדשה עם דייגו פלורס על הקווים וליאור רפאלוב כדמות המקצועית החזקה והמובילה של המועדון. מכבי חיפה צריכה חיזוק בכל כך הרבה עמדות ותקועה עם מספר לא קטן של זרים לא טובים מספיק כדי להחזיר את האליפות ולחזור להיות קבוצה תחרותית באירופה.
זה לא בדיוק 1+1, אבל כשמסתכלים על זה ככה, אולי זה בסוף יסתיים בשתיים.
4. דיא סבע להפועל תל אביב
עולים בפירמידה.
פסקת הפתיחה גרסה כי חלון ההעברות עד כה רדום, אך יחד עם היריבה העירונית, הפועל תל אביב היא בפירוש קבוצה שכבר החלה לעבוד כשהשמות שהגיעו מאותתים על תום עידן ה"באנטר קלאב" (בתרבות האנגלית – מועדון שנהוג לצחוק עליו). הפועל תל אביב סיימה להיות מועדון כזה.
אבל יש הבדל בין לשאוף לפלייאוף עליון ולנצח דרבי לבין לחזור באמת להיות פקטור אמיתי, ושם שיכול לעשות את ההבדל בצורה ישירה ברמה המקצועית הוא דיא סבע. סבע, שניפק עונה מפלצתית בפן האישי עם 16 שערים ו-15 בישולים (מלך הבישולים) הוא אחד השחקנים הטובים בליגה אם לא הטוב שבהם, והוא כנראה לא ימשיך במכבי חיפה כשזריקת הבקבוק מיציע החוץ של אוהדי מכבי חיפה בטדי על שחקן ההתקפה כנראה הייתה הקש ששבר את גב הגמל.
אם התרחיש הבומבסטי הזה יקרה, הוא יביא עמו שתי הצהרות מרחיקות לכת:
אחת היא שלמשפחת ספרא יש גם את האספירציות וגם את היומרות לקחת את הפועל תל אביב, כבר עכשיו, הכי גבוה שאפשר. השנייה היא שהפועל תל אביב כמועדון (כמו מכבי חיפה בעונה האחרונה, חשוב לציין) לא חוששת מרעשי רקע שעסקה כזו עשויה להביא גם מבודדים מבין הקהל שלה וכמובן בכל משחק בו היא תתארח כשדיא סבע אצלה.
5. ז'וסואה חוזר להפועל באר שבע
נכון לכתיבת שורות אלה – עדיין אפשר להביא שישה זרים לליגת העל, כך שכל שחקן נבחר בקפידה, על אחת כמה וכמה בקבוצה שכמהה לזכות באליפות אחרי העונה החולפת. נכון לכתיבת שורות אלה – כותב שורות אלה אדם שחי בכדור הארץ ולא במציאות. עם זאת, מספיק שהשורה הראשונה תשתנה כדי שאולי נקבל בכדור הארץ קאמבק מהחלל: ז'וסואה. הפועל באר שבע.
כמובן שזה לא על הפרק, אבל נעדכן: הקשר ההתקפי, שיחגוג בספטמבר יום הולדת 35, משחק בשנה האחרונה בקוריצ'יבה מליגת המשנה בברזיל. הוא שחקן הרכב, ובעשרה משחקים העונה יש לו שני שערים, שני בישולים וכמובן גם שלושה כרטיסים צהובים. הווה אומר: ז'וסואה עדיין ז'וסואה בכל אלמנט.
לא יהיה נכון לומר שהפועל באר שבע לא הייתה רלוונטית מאז האליפות האחרונה שלה. מתחילת העשור היא זכתה ב-3 גביעים ובאלוף האלופים, סיימה 3 פעמים כסגנית האלופה ושיחקה בשלב הבתים של הליגה האירופית ובזה של הקונפרנס ליג. עם זאת, בתקופה שמתפרסת כבר על פני שמונה שנים, כשהפועל באר שבע הייתה בימיה האפלים ביותר, מי שהחזיק אותה גם מקצועית על הדשא וגם מבחינת רוח המועדון וכמובן הקהל היה ז'וסואה. מעבר לרגעי הקסם וגם לרגעי הקאלט לטוב ולרע מחוץ לדשא, ז'וסואה סחב קבוצה בינונית מאוד עם בעיות מחוץ למגרש לזכייה בגביע המדינה ולהעפלה אדירה לשלב הבתים של הליגה האירופית.
מכסת הזרים כרגע עדיין עומדת על שישה שחקנים. הפועל באר שבע כיום קבוצה שונה לחלוטין. ז'וסואה כבר לא צעיר. אבל אם ניתן יהיה כבר הקיץ להתקשט בזר או שניים נוספים, דמיינו מה זה ז'וסואה בהפועל באר שבע תחרותית.
מה דעתך על הכתבה?