יהיה מוגזם לקבוע שעונת הבכורה של חוליאן אלברס באתלטיקו מדריד הייתה מאכזבת על אף הכישלון הקבוצתי. 'אל אראנייה' הבקיע 31 שערים, בישל שמונה נוספים ומספרית הוא ענה על כל הציפיות. עם זאת – פרסונלית, הרגע שהכי נחרט בזיכרון הקולקטיבי מחוליאן באתלטיקו, בעל כורחו, הוא הפנדל הפסול ההוא מול ריאל מדריד בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות. אין מה לעשות.
אבל כל זה נמחק כמעט כליל אחרי הדרבי אתמול, שהיה כנראה משחקו הגדול ביותר של חוליאן אלברס בקריירה עד כה.
עוד לפני המשחק נגד היריבה השנואה, מה שלא היה מוגזם לומר הוא שאתלטיקו מדריד כנראה בדרך לעונה היסטורית – אבל יותר מצדה המאגרף של ההיסטוריה, ולא המלטף. היא לא זכתה בתואר ארבע שנים וחצי, הבצורת הארוכה ביותר בעידן דייגו סימאונה, קוקה ואנטואן גריזמן כבר לא ילדים וכשיאן אובלק יחגוג 33 בינואר וחוסה מריה חימנס יחגוג 31, ישנן המון שאלות בנוגע לאורך החיים של הקדנציה הארוכה של צ'ולו, שהוליך את הקבוצה לזכייה בשמונה תארים. השאלות ההיסטורית במקומן, אבל ייתכן מאד שאתמול התחלנו לקבל תשובות היסטוריות משחקן שמאיים להפוך להיסטורי.
עדות ראשונה לפוטנציאל ההתפוצצות הלא רגיל של אלברס קיבלנו במאי 2022, כשהחלוץ שהיה אז רק בן 22 כבש שישייה במדי ריבר פלייט בקופה ליברטדורס בניצחון 1:8 על אליאנץ לימה. מבלי לזלזל בקבוצה הנהדרת של גז'ארדו דאז, היה ברור שהוא גדול על המפעל, הליגה הארגנטינאית וגם על החבורה הנפלאה שהעמיד מונייקו בריבר.
וכך היה, כשבתוך שנה מאז הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בטרבל בעונה בה הוא גם זוכה במונדיאל – בו היה לו חלק אדיר. חוליאן המשיך לזכייה בעוד אליפות ולעוד זכייה בקופה אמריקה כשארון התארים שלו מתפוצץ ובכולם יש לו חלק אינטגרלי – אבל הוא לא היה ה-שחקן. הקבוצה לא הייתה בנויה עליו, בטח שלא בנבחרת עם ליאו מסי ובקבוצה שארלינג הולאנד הוא החלוץ שלה. וחוליאן הוא חלוץ וסקורר – לפני הכל.
לא שיש המעטה בערכם של שחקנים שהם בורג זהב בקבוצה היסטורית, ודאי לא בשבוע בו סרחיו בוסקטס תולה את נעליו – אבל חוליאן יודע שהוא יכול יותר, העולם מרגיש שהוא יכול יותר ואתלטיקו מדריד רוצה ממנו יותר. הדרבי ההיסטורי בשבת יכול להיזכר לא רק ככזה, אלא גם כנקודת מפנה בהיסטוריה של חוליאן אלברס, וגם בהיסטוריה של אתלטיקו מדריד וכפתח לעידן הרביעי בקדנציה של צ'ולו סימאונה.
עד כמה חוליאן חם?
חמשת השערים מול המדרידאיות בשבוע האחרון (השלושער נגד ראיו והצמד נגד ריאל) העלו אותו ל-35 שערים באתלטיקו – אחד פחות מבכל התקופה המוצלחת שלו במנצ'סטר סיטי, כשבמדריד, בניגוד למה שניתן לחשוב – הוא עושה את זה בכ-1,500 פחות דקות משחק, בקבוצה שמגיעה לפחות מצבים ופחות דומיננטית ממנצ'סטר סיטי 22/23 ו-23/24 בהן הוא שיחק. חוליאן תמיד הלך והשתפר בפן האישי, גם אם מהצד נדמה היה שהוא עומד במקום ועל אף כל הקשיים שצוינו בפסקת הפתיחה – אתלטיקו מדריד היא היא הפלטפורמה עבורו להראות שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם, לא פחות.
כשחושבים על זה, הקריירה של חוליאן אלברס מתכתבת על דינמקת המונדיאל שלו: בהפסד מול סעודיה ובניצחון על מקסיקו הוא ישב על הספסל. במשחק המכריע בבתים מול פולין ובשמינית מול אוסטרליה הוא כבר פתח בהרכב – ובשניהם הבקיע את השער השני. מאז הוא לא יצא מההרכב – הוא יצא עם הגביע ביד, כשהוא מספק את אחת מהופעות חצי הגמר הגדולות בתולדות המונדיאל מול קרואטיה, עם סחיטת הפנדל שהובילה לשער הראשון של מסי כשלאחריו הוא מוסיף צמד בלתי נשכח. משחקן ספסל לשחקן היסטורי בתוך חודש ויום.
הספקות לגבי דרכם המשותפת של אתלטיקו מדריד ודייגו סימאונה בשנים הבאות הם ספקות מובנים ובריאים, וייתכן ש"העכביש" יהיה האיש שבזכותו צ'ולו ימשיך בתפקיד. ועדיין, גם אם מדובר במשחק נקודתי ולא ככזה שמבשר בשורות כמעט דתיות עבור הקולצ'נרוס, צריך להזכיר דבר מה ולתת את הקונטקסט המתאים למצבה כפי שהוא בספטמבר 2025.
ב-13 השנים שלפני מינויו של צ'ולו סימאונה, זה היה המאזן של אתלטיקו מדריד: זכייה בליגה האירופית ב-2010, פעמיים חצי גמר גביע אופ"א ושלוש העפלות בלבד לליגת האלופות (רבע גמר אחד). על אליפות אף אחד לא דיבר שם, מאז הדאבל ב-1996 בו צ'ולו בעצמו היה שותף כשחקן.
בדצמבר, אתלטיקו מדריד תציין 14 שנים עם צ'ולו. היא זכתה מאז בשתי אליפויות (13/14, 20/21), העפילה לשני גמרי צ'מפיונס (לפני כן, היה לה רק גמר אחד), היא זכתה בגביע, בסופרקאפ הספרדי ורשמה גם שתי זכיות בסופרקאפ האירופי. לא פחות משבע פעמים אתלטיקו הגיעה לפחות לרבע גמר ליגת האלופות, וצ'ולו בכלל היה זה שהשיב אותה למפעל אחרי ארבע שנות היעדרות.
בתקופת הזמן של צ'ולו על הקווים, אתלטיקו הפכה למועדון יותר מוצלח מבחינת תארים ממנצ'סטר יונייטד, ארסנל, דורטמונד, ולנסיה, מילאן, רומא וליון שהיו הרבה יותר מוצלחים ממנה בתקופה שלפני סימאונה בעשור הראשון של שנות ה-2000.
הרשימה הזו לא מעניקה לו חסינות, אך היא הפכה את אתלטיקו מדריד למועדון שיכול בכלל לצרף שחקנים כמו חוליאן אלברס – שמצידו, ינסה לכתוב פרק חדש בהיסטוריה המודרנית המפוארת של הקולצ'נרוס. כשהמונדיאל מתקרב והלחץ של אתלטיקו מדריד לזכות בתואר רק גדל, צריך לזכור שחוליאן רק מתעצם ומשתפר ביחס אליהן. חוליאן לא מחכה לקיץ כדי ללכת לים, אלא כדי לטפס כמה שיותר גבוה. בכל זאת, עכביש.
מה דעתך על הכתבה?